פסוק א:וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. הוֹסִיף לָקַחַת עוֹד אִשָּׁה כִּי כְּבָר הָיוּ לוֹ שְׁתַּיִם וְעוֹד הוֹסִיף וְלָקַח הַשְּׁלִישִׁית כְּדֵי לְשַׁמְּשׁוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וּלְהוֹלִיד גַּם כֵּן לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ בָּעוֹלָם, וְלֹא הִקְפִּיד בָּזוֹ מֵאֵיזֶה עַם וּמֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה תִּהְיֶה כֵּיוָן שֶׁזַּרְעוֹ הַמְיֻחָד שֶׁהוּא יִצְחָק הָיָה מֵאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה מַמָּשׁ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְהִשִּׂיא לְיִצְחָק גַּם כֵּן אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְלֹא חָשַׁשׁ עַל שְׁאָר הַבָּנִים מֵאֵיזֶה עַם יִהְיוּ. אֲבָל וַדַּאי אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בִּקֵּשׁ לוֹ שֶׁלֹּא תִהְיֶה מָרַת רוּחַ בְּזִקְנוּתוֹ וְשָׁמַר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא תִהְיֶה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, כִּי הָגָר מִצְרִית הָיְתָה וְלֹא כְּנַעֲנִית, וְהָגָר הָיְתָה אִשָּׁה לְאַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לוֹ לְאִשָּׁה״ (בראשית טז:ג), וּקְטוּרָה גַּם כֵּן הָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר וַיִּקַּח אִשָּׁה. וּמִלְּבַד אֵלּוּ הָיוּ לוֹ פִּילַגְשִׁים וּמֵהֶם בָּנִים וְלֹא זָכַר אֶלָּא בְּנֵי הַנָּשִׁים, וְהַנָּשִׁים הָיוּ בְּנִשּׂוּאִין בְּחֻפָּה וּבְמִשְׁתֶּה וְהַפִּילַגְשִׁים בְּיִחוּד לְבַד שֶׁהָיוּ מְיֻחָדוֹת לוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִשָּׁה בִּכְתֻבָּה וּבְקִדּוּשִׁין, פִּילֶגֶשׁ בְּלֹא כְתֻבָּה וּבְלֹא קִדּוּשִׁין. וְהֵם אָמְרוּ (בראשית רבה סא) קְטוּרָה זוֹ הָגָר וְאָמְרוּ כִּי לֹא הָיְתָה לְאַבְרָהָם אֶלָּא פִּילֶגֶשׁ אַחַת וְהִיא הָגָר, וְדָרְשׁוּ זֶה בַּעֲבוּר שֶׁמָּצְאוּ ״הַפִּילַגְשִׁם״ (בראשית כה:ו) חָסֵר יוּ״ד. וַאֲנַחְנוּ מְצָאנוּהוּ מָלֵא בְּיוּ״ד בְּכָל הַסְּפָרִים הַמְדֻיָּקִים.
פסוק ג:וְיָקְשָׁן. בְּמִקְצָתָם זָכַר לְבָנִים בָּנִים, וְעוֹד לִדְדָן שֶׁהָיָה בֶּן הַבֵּן זָכַר בָּנָיו, וּלְמִקְצָתָם לֹא זָכַר בָּנִים כְּלָל, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם אוֹ הָיוּ לָהֶם וּמֵתוּ. וְאָמַר ״כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה״ (בראשית כה:ד), בָּנִים וּבְנֵי בָנִים שֶׁזָּכַר, כָּל אֵלֶּה אָמַר אוֹתָם לְפִי שֶׁהָיוּ רַבִּים כִּי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה הָיוּ בֵּין בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא זָכַר כָּל הַנּוֹלָדִים מִבְּנֵי הַבָּנִים וְאֵין לַדָּבָר סוֹף, אֶלָּא מִן הַדּוֹמֶה כִּי זָכַר בְּנֵי קְטוּרָה שֶׁהָיוּ שִׁשָּׁה וְזָכַר מִבְּנֵי בָנֶיהָ כָּל אֲשֶׁר הָיוּ בְּחַיֶּיהָ וְכֵן יָכוֹל שֶׁהָיוּ בִּימֵי אַבְרָהָם, כִּי מִשֶּׁנָּשָׂא יִצְחָק אִשָּׁה אִם מִיָּד לָקַח אַבְרָהָם אִשָּׁה נוֹתְרוּ מִשְּׁנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְהָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת מִקְּטוּרָה בָּנִים וּבְנֵי בָנִים.
פסוק ג:אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים. אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לוֹ, וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה קָרָא שְׁמָם בְּיוֹ״ד מֵ״ם הָרִבּוּי, אוּלַי הָיָה זֶה לְעִנְיָן יָדוּעַ אֶצְלָם, וְכֵן מִצְרַיִם קָרָא לְבָנָיו בְּיוֹ״ד מֵ״ם הָרִבּוּי, וּלְדַעַת אֻנְקְלוֹס לֹא הָיוּ אֵלֶּה שְׁמוֹתָם, שֶׁתִּרְגֵּם ״לְמַשְׁרַיִּן וּלְשַׁכּוּנִין וּלְנַגְוָן״.
פסוק ה:וַיִּתֵּן. חִלֵּק נְכָסָיו בְּחַיָּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת בִּירֻשָּׁה אַחַר מוֹתוֹ, וְנָתַן כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וְעָשָׂה אוֹתוֹ יוֹרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ (בראשית כא:יב).
פסוק ו:וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים. לֹא הָיוּ פִּילַגְשָׁיו שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים מֵהֶם, אֶלָּא פִּילַגְשֵׁי בֵּיתוֹ הָיוּ מֵעֲבָדָיו בְּנֵי בֵיתוֹ, וְאוֹתָם הַבָּנִים הָיוּ יְלִידֵי בֵיתוֹ וְנִמֹּלוּ עִמּוֹ וְאוֹחֲזִים דַּרְכּוֹ וְנָתַן לָהֶם מַתָּנֹת מִכֶּסֶף וְזָהָב וּמִקְנֶה כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנָּתַן לְיִשְׁמָעֵאל וְלִבְנֵי קְטוּרָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכַר אוֹתָם, כִּי אַחַר שֶׁלִּילִידֵי בֵיתוֹ נָתַן כָּל שֶׁכֵּן לְבָנָיו.
פסוק ו:מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עָלָיו לְטֹרַח וְלֹא יָרִיבוּ עִמּוֹ עַל דְּבַר הַיְרֻשָּׁה.
פסוק ו:קֵדְמָה, אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם. אוֹמֵר שֶׁשְּׁלָחָם כְּלַפֵּי מִזְרָח, וּפֵרֵשׁ אַחַר כֵּן לְאֵיזוֹ אֶרֶץ מֵאַרְצוֹת הַמִּזְרָח שְׁלָחָם, וְאָמַר אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם וְהִיא חָרָן וְאוּר כַּשְׂדִּים, וְאוֹתָן גְּלִילוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת בִּסְתָם אֶרֶץ קֶדֶם וְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם, וְאוֹתָהּ הָאָרֶץ הָיְתָה לְמִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם לְפִיכָךְ שְׁלָחָם לִשְׁכֹּן שָׁם כִּי לְאַהֲבָתוֹ יְקָרְבוּם אַנְשֵׁי מִשְׁפַּחְתּוֹ.
פסוק ז:אֲשֶׁר־חָי. פֹּעַל עָבָר, שָׁרְשׁוֹ חי״י אוֹ חי״ה.
פסוק ח:וַיִּגְוַע וַיָּמָת. גְּוִיעָה מִיתָה קַלָּה שֶׁאֵינָהּ בַּאֲרִיכוּת חֹלִי.
פסוק ח:בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. שֶׁרָאָה לוֹ בָּנִים וּבְנֵי בָנִים, וְהָיָה בְּטוֹבָה וּבְכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו. וּבִדְרָשׁ (בבא בתרא טז) שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּחַיָּיו.
פסוק ח:זָקֵן וְשָׂבֵעַ. שְׂבַעַ יָמִים.
פסוק ח:וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו. אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁמֵּתוּ וְאָסַף אֲלֵיהֶם, וְזֶה הַלָּשׁוֹן נָהוּג בַּמִּקְרָא יִהְיוּ הָאָבוֹת צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים.
פסוק ט:וַיִּקְבְּרוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו. כִּי הָיוּ גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים מֵהַשְּׁאָר וְהָיוּ אֲהוּבִים לוֹ, לְפִיכָךְ הִתְעַסְּקוּ בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שָׁם בְּנֵי קְטוּרָה. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁשִּׁלְּחָם בְּחַיָּיו כְּמוֹ שֶׁשִּׁלַּח בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים.
פסוק ט:אֶל מְעָרַת, אֶל שְׂדֵה. כְּלוֹמַר בִּמְעָרַת בַּשָּׂדֶה, וְכֵן ״וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדוּת״ (שמות כה:כא) כְּמוֹ וּבָאָרוֹן; וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים.
פסוק ט:עַל־פְּנֵי מַמְרֵא. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כג:יז).
פסוק י:הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־קָנָה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁזָּכַר הַקְּבוּרָה בָּזֶה הַמְּעָרָה זָכַר הַמִּקְנָה, לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִקְבוּרָה עַד שֶׁקָּנָה אוֹתוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִרְהֵר אַחַר הָאֵל שֶׁאָמַר לוֹ ״כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה״ (בראשית יג:טו).
פסוק י:מֵאֵת בְּנֵי־חֵת. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כג:כ).
פסוק י:קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה. כְּבָר כָּתַבְנוּ כִּי זֵכֶר הַפְּעֻלָּה עַל הַדָּבֵק בּוֹ (בראשית כד:נה).
פסוק יא:וַיְבָרֶךְ. הִצְלִיחוֹ בְּמַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁהִצְלִיחַ אָבִיו.
פסוק יא:עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי. כְּמוֹ בִּבְאֵר, וְכֵן ״וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ״ (דברים ח:ה) כְּמוֹ בִּלְבָבֶךָ, ״תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם״ (בראשית לה:ד), כְּמוֹ בִּשְׁכֶם, וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק יב:וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל. זָכַר תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל לִכְבוֹד אַבְרָהָם לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹרוֹ, לְהוֹדִיעַ כִּי הָיוּ לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָאֵל לְאַבְרָהָם.
פסוק יב:וְסִפּוּר אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בֶּן הַשִּׁפְחָה, אַבְרָהָם אֲהָבוֹ לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹרוֹ וּבֵרְכוֹ הָאֵל בַּעֲבוּרוֹ, וְהִצְלִיחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל״ (בראשית כא:כ) וְהוֹלִיד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים.
פסוק יג:לְתוֹלְדֹתָם. כְּסֵדֶר תּוֹלְדוֹתָם כְּמוֹ שֶׁנּוֹלְדוּ זִכְרָם, וְהַבְּכוֹר הָיָה נְבָיֹת.
פסוק טז:אֵלֶּה הֵם. כְּלָל אַחַר הַפְּרָט, וְכֵן מִנְהַג הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים, וְהִיא תּוֹסֶפֶת בֵּיאוּר.
פסוק טז:וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם. לְהוֹדִיעַ כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּשָּׁמַע אָדָם אוֹ עַם נִקְרָאִים בְּזֶה הַשֵּׁם, יֵדַע כִּי מִבְּנֵי יִשְׁמָעֵאל הֵם.
פסוק טז:בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם. בִּמְקוֹם שֶׁנָּפְלָה נַחֲלָתָם הָיוּ שָׁם בִּגְדוּלָּה וּבְכָבוֹד, יוֹשְׁבִים בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם, וְהַחֲצֵרִים הֵם עָרֵי הַפְּרָזוֹת, וְהַטִּירוֹת הֵם הַכְּרַכִּים וְהַמִּבְצָרִים.
פסוק טז:שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם. לְמִשְׁפְּחוֹתָם, כָּל אֶחָד מִן הַנִּזְכָּרִים הָיָה נָשִׂיא וְרֹאשׁ לְמִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ וְהָיְתָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ ״וִיטוּר נָפִישׁ״ בְּמִלְחֶמֶת הַהַגְרִיאִים (דברי הימים א ה:יט), וְכֵן קֵדָר דּוּמָה וּמַשָּׂא וְתֵימָא כֻּלָּם נִזְכָּרִים בַּנְּבִיאִים אֻמָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
פסוק יז:וְאֵלֶּה שְׁנֵי. זָכַר שְׁנוֹתָיו לִכְבוֹד אַבְרָהָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יז) לֹא נִזְכְּרוּ שְׁנוֹתָיו אֶלָּא לְיַחֵס בָּהֶם שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב.
פסוק יח:וַיִּשְׁכְּנוּ. אֵלֶּה בָּנָיו הַנִּזְכָּרִים וְתוֹלְדוֹתָם שָׁכְנוּ מֵחֲוִילָה עַד־שׁוּר, כִּי שָׁם נָפְלָה לָהֶם נַחֲלָתָם.
פסוק יח:עַל־פְּנֵי כׇל־אֶחָיו נָפָל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ לְהָגָר ״וְעַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו יִשְׁכֹּן״ (בראשית טז:יב), וְשָׁם פֵּרַשְׁנוּהוּ. וְנָפָל פֵּרוּשׁוֹ שָׁכַן, כְּמוֹ ״נֹפְלִים בָּעֵמֶק״ (שופטים ז:יב).
פסוק יט:וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק. זָכַר תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל וְנַחֲלָתָם דֶּרֶךְ קְצָרָה, וְעַתָּה בָּא לִזְכֹּר תּוֹלְדֹת יִצְחָק עִם הַקֹּרוֹת שֶׁקָּרוּהוּ בַּאֲרֻכָּה, וְתוֹלְדוֹתָיו, יַעֲקֹב וְעֵשָׂו וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם.
פסוק יט:אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק. אָמְרוּ (בבא מציעא פז) כִּי קְלַסְתֵּר פָּנָיו שֶׁל יִצְחָק דּוֹמֶה לְאַבְרָהָם, עַד שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לְפִי שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנַת אָבִיו וְאִמּוֹ כִּי אֲסוּפִי הוּא. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד שֶׁהָיָה יָשָׁר וְנֶאֱמָן וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה וְאוֹהֵב לַבְּרִיּוֹת כְּמוֹ אָבִיו עַד שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק.
פסוק כ:וַיְהִי וְגוֹ׳. לְהוֹדִיעַ כִּי גַּם עִמּוֹ עָשָׂה הָאֵל טוֹבָה גְּדוֹלָה כִּי אִשְׁתּוֹ הָיְתָה עֲקָרָה וְלֹא הָיְתָה רְאוּיָה לָלֶדֶת כִּי אִם עַל יְדֵי נֵס, כִּי הוּא הָיָה בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ וְעָמְדָה עַד עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְהָיְתָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל לִהְיוֹת הָאִמָּהוֹת עֲקָרוֹת לְהַרְאוֹת לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהָאֵל הָיָה אוֹהֵב אֶת אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְעָשָׂה עִמָּהֶם נֵס. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (יבמות סד) מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים.
פסוק כ:מִפַּדַּן אֲרָם. מִשְּׂדֵה אֲרָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ״וְיַעֲקֹב בָּרַח שְׂדֵה אֲרָם״ (הושע יב:יג), וְכֵן נִקְרָא בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל שְׂדֵה פַּדָּן. אוֹ יִהְיֶה פַּדָּן עִנְיַן זוּג מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא צו) פַּדְנָא דְתוֹרֵי, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ זוּג שְׁוָרִים, וְהָיוּ שְׁתֵּי אֲרָצוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ כָּל אַחַת שְׁמָהּ אֲרָם, אַחַת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאַחַת אֲרַם צוֹבָה, לְפִיכָךְ הָיָה קוֹרֵא כָּל אַחַת בִּלְשׁוֹן זוּג. וְהָיוּ גַם כֵּן אֲחֵרוֹת אֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַאֲרַם בֵּית רְחֹב (שמואל ב י:ו), אֶלָּא שֶׁאֵלֶּה הָיוּ סְמוּכוֹת לְפִיכָךְ כִּנָּה אוֹתָן בִּלְשׁוֹן זוּג פַּדַּן אֲרָם, ״פַּדֶּנָה אֲרָם״ (בראשית כח:ב). וּפַדַּן אֲרָם כְּלָל לְאוּר כַּשְׂדִּים וּלְחָרָן וּלַעֲיָרוֹת אֲחֵרוֹת.
פסוק כ:אֲחוֹת לָבָן. לְפִי שֶׁהָיָה בַּעַל שֵׁם, וְהוּא הָיָה עִקַּר הַבַּיִת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
פסוק כא:וַיֶּעְתַּר יִצְחָק. הִרְבָּה בִּתְפִלָּה עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתֵּלֵד, לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה יְתֵרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּמֵאַהֲבָתָהּ לֹא רָצָה לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְלֹא אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה מְאֹד בִּתְפִלָּה עַד שֶׁנֶּעְתַּר לוֹ הָאֵל.
פסוק כא:לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. לְעֻמַּת אִשְׁתּוֹ, כְּלוֹמַר בַּעֲבוּרָהּ, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה, לְפִיכָךְ הִתְפַּלֵּל מְאֹד בַּעֲבוּרָהּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָאֵל מִמֶּנָּה בֵּן. אוֹ פֵּרֵשׁ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה עוֹמֵד לְנָכְחָהּ כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ עָלֶיהָ.
פסוק כב:וַיִּתְרֹצְצוּ. כְּשֶׁנּוֹצְרוּ וְהִגִּיעוּ לִזְמַן הַתְּנוּעָה הָיוּ מִתְנוֹעֲעִים מְאֹד עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהּ שֶׁהָיוּ רָצִים זֶה לְעֻמַּת זֶה.
פסוק כב:וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן. אַחַר שֶׁהִרְגִּישָׁה בְּעַצְמָהּ זֶה הַשִּׁנּוּי, תָּמְהָה בְּעַצְמָהּ וְשָׁאֲלָה לִשְׁאָר הַנָּשִׁים אִם יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁיִּקְרֶה לָהּ כָּךְ, וְאָמְרוּ לָא, אָמְרָה אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי מְשֻׁנָּה מִשְּׁאָר הַנָּשִׁים בָּזֶה.
פסוק כב:וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳. יֵשׁ בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה סג) שֶׁהָלְכָה לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל שֵׁם לִדְרֹשׁ אֶת ה׳ מֵאֵת שֵׁם מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁקָּרָה לָהּ; וְיֵאָמֵן כִּי שֵׁם הָיָה חַי שֶׁהֲרֵי הָיָה אַחַר אַבְרָהָם אָבִינוּ שְׁלוֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה; וְאִם הוּא מַלְכִּי צֶדֶק הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְלָמָּה נֶאֱמַר שֶׁהִנִּיחָה אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ וְהָיָה נָבִיא גָּדוֹל וְהָלְכָה לִירוּשָׁלַיִם אֶל שֵׁם לִדְרֹשׁ אֶת ה׳, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ חַי עַד שֶׁהָיוּ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
פסוק כב:וּמַה שֶּׁאָמַר וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה׳. אוּלַי אַבְרָהָם הָיָה יוֹשֵׁב בְּבַיִת אֶחָד עִם קְטוּרָה וּבָנֶיהָ.
פסוק כג:וַיֹּאמֶר ה׳ לָהּ. עַל־יְדֵי הַנָּבִיא, הָיָה אַבְרָהָם אוֹ שֵׁם.
פסוק כג:שְׁנֵי גוֹיִים. בִּשְׁנֵי יוֹדִי״ן וּקְרִי בְּוָי״ו יוֹ״ד. וְדָרְשׁוּ (עבודה זרה יא) הַכְּתָב כְּמוֹ גֵּאִים, זֶהוּ רַבִּי וְאַנְטוֹנִינוּס, וְהַקְּרִי כְּמַשְׁמָעוֹ גּוֹיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר וּשְׁנֵי לְאֻמִּים.
פסוק כג:וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר גַּם כֵּן גוֹיִים. בִּשְׁנֵי יוֹדִי״ן בְּשֶׁקֶל אִיִּים, אֶלָּא שֶׁלֹּא מְצָאנוּהוּ בִּקְרִי. וְהִנֵּה רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּשֵּׁם בְּהַנָּעַת הַיּוּ״ד עֵין הַפֹּעַל וְאָמְרוּ (יבמות עו) אֲבָל בְּגִיּוּתָן לֵית בְּהוֹן. וְאָמְרוּ גִּיּוּת בְּשֶׁקֶל אַלְמְנוּת חַיּוֹת. וְאָמַר לָהּ הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳ כִּי זֶה הַשִּׁנּוּי שֶׁמָּצְאָה בְּעַצְמָהּ סִימָן עַל שְׁנֵי עוּבָּרֶיהָ לְמַה שֶּׁעֲתִידִין לִהְיוֹת כִּי שְׁנֵי גוֹיִם יִהְיוּ, וְלֹא יִהְיוּ לְגוֹי אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהֵם בְּרֹב הַנּוֹלָדִים מֵאָב אֶחָד וּמֵאֵם אַחַת, וְהַסִּימָן כִּי גַּם בַּבֶּטֶן רָצִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְהוּא לְאוֹת כִּי כֵן יַעֲשׂוּ מִשֶּׁיִּוָּלְדוּ וְיַעַמְדוּ עַל דַּעְתָּם יִהְיוּ לְעוֹלָם זֶה כְּנֶגֶד זֶה וְזֶה אוֹיֵב לָזֶה.
פסוק כג:וּשְׁנֵי לְאֻמִּים. כְּבָר כָּתַבְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים (בראשית כא:א) כִּי מִנְהַג הַכָּתוּב בְּכִפּוּל הָעִנְיָן שֶׁיְּשַׁנֶּה הַמִּלּוֹת.
פסוק כג:מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ. מִשֶּׁיֵּצְאוּ מִמֵּעַיִךְ יֵרָאֶה בָּהֶם שֶׁהֵם נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה, שֶׁהָאֶחָד יָצָא אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וְהָאֶחָד כִּשְׁאָר הַבָּנִים, וְכֵן יִהְיוּ נִפְרָדִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם כְּשֶׁיִּגְדְּלוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר כִּי זֶה יִהְיֶה אִישׁ צַיִד וְזֶה יִהְיֶה אִישׁ תָּם, וְכֵן יִהְיוּ נִפְרָדִים בְּלִבָּבוֹת כִּי זֶה יִשְׂנָא אֶת זֶה לְעוֹלָם.
פסוק כג:וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ. לְעוֹלָם לֹא יִהְיוּ שָׁוִים בִּיכֹלֶת, אֶלָּא הָאֶחָד יִגְבַּר עַל חֲבֵרוֹ לְעוֹלָם. לָמֶ״ד מִלְאֹם רָפָה וְדִינָהּ לְהִדָּגֵשׁ, וְכָמוֹהָ רַבִּים כְּמוֹ ״מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר״ (שופטים ח:ב), ״מִגְבוּרָתָם כּוּשִׁים״ (יחזקאל לב:ל), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק כג:וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. לֹא זָכַר עִמָּהֶם מִלַּת ״אֶת״ שֶׁהִיא מוֹרָה עַל הַפָּעוּל. וְהִנֵּה הַדָּבָר מְסֻפָּק וְלֹא בֵּאֵר מִי יַעֲבֹד אֶת חֲבֵרוֹ, הָרַב אֶת הַצָּעִיר אוֹ הַצָּעִיר אֶת הָרַב, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְעַט בֵּאוּר, כִּי בְּרֹב הַפּוֹעֵל הוּא הָרִאשׁוֹן אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לְסַפֵּק בָּהֶם, כְּמוֹ ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מָיִם״ (איוב יד:יט), ״מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ״ (ישעיה סד:א), וְהָיָה זֶה שֶׁלֹּא הִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת לְפִי שֶׁפְּעָמִים יַעֲבֹד רַב אֶת הַצָּעִיר, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, וּפְעָמִים יַעֲבֹד הַצָּעִיר אֶת הָרַב כְּמוֹ שֶׁהוּא הַיּוֹם, וּמְעַט הַבֵּאוּר שֶׁיֵּשׁ בַּנְּבוּאָה זוֹ, כִּי רֹב הַיָּמִים הָרַב יַעֲבֹד אֶת הַצָּעִיר לְפִיכָךְ הָיָה הַפּוֹעֵל רִאשׁוֹן, וְכֵן יִהְיֶה אַחַר שׁוּב שְׁבִיתֵנוּ. וְרַב רוֹצֶה לוֹמַר הַגָּדוֹל בַּזְּמַן יְצִיאָתוֹ לָעוֹלָם וְאַף עַל פִּי שֶׁהַזְּמַן מוּעָט קָרָא אוֹתוֹ הַיּוֹצֵא רִאשׁוֹן רַב וְהַשֵּׁנִי הַיּוֹצֵא אַחֲרָיו צָעִיר, וְכֵן, ״לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ״ (איוב לב:ט) גְּדוֹלִים בְּשָׁנִים.
פסוק כד:וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ. יְמֵי הָעִבּוּר.
פסוק כד:וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. וְהִנֵּה יָצְאוּ הַתְּאוֹמִים שֶׁהָיוּ בְּבִטְנָהּ. וְתוֹמִם חָסֵר אָלֶף הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהוּא עֵי״ן הַפֹּעַל, וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהָאֶחָד צַדִּיק וְהָאֶחָד רָשָׁע.
פסוק כה:אַדְמוֹנִי. וּבְרֹב הַנּוֹלָדִים יָצְאוּ אֲדֻמִּים, אֶלָּא רַצָּה לוֹמַר אַדְמוֹנִי חָזָק בְּאַדְמִימוּת.
פסוק כה:כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר. הָיָה כֻּלּוֹ מָלֵא שֵׂעָר כְּמוֹ הָאַדֶּרֶת שֶׁהִיא בַּעֲלַת שֵׂעָר, שֶׁתְּלוּיִים בָּהּ תַּלְתַּלֵּי שֵׂעָר הַצֶּמֶר, כְּאוֹתָהּ שֶׁקּוֹרִין קַלְצָא, וְהָיָה בִּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ מְשֻׁנֶּה מִשְּׁאָר הַנּוֹלָדִים.
פסוק כה:וַיִּקְרְאוּ. הָרוֹאִים אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁרָאוּ זֶה מַעֲשֶׂה זָר קָרְאוּהוּ כֵּן. וְאֶפְשָׁר וַיִּקְרְאוּ, יִצְחָק וְרִבְקָה.
פסוק כו:וְיָדוֹ אֹחֶזֶת. זֶה הָיָה גַם כֵּן סִימָן כִּי בָּאַחֲרוֹנָה יִשְׁלֹט בְּעֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁאָדָם שׁוֹלֵט בְּדָבָר שֶׁאוֹחֵז בְּיָדוֹ; וְעָקֵב הוּא סוֹף הַגּוּף.
פסוק כו:וַיִּקְרָא. יִצְחָק קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
פסוק כו:וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה. לְהוֹדִיעַ כִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה עָמְדָה רִבְקָה מִלֶּדֶת.
פסוק כז:וַיִּגְדְּלוּ. מִשֶּׁגָּדְלוּ נִפְרְדוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, זֶה נִתְעַסֵּק בְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָם וְזֶה נִתְעַסֵּק בַּחָכְמָה וְהָיָה הֶפְכּוֹ, כִּי זֶה יוֹצֵא הַשָּׂדֶה וְזֶה יֹשֵׁב אֹהָלִים.
פסוק כז:וְאָמַר אֹהָלִים. לְשׁוֹן רַבִּים, כִּי הָיָה לוֹמֵד עִם כָּל חָכָם שֶׁהָיָה מוֹצֵא, עִם זֶה וְעִם זֶה, כִּי כָל חֶפְצוֹ הָיָה בָּזֶה, וְהָיָה תָּם מִבְּלִי שׁוּם מִרְמָה וְעָוֶל.
פסוק כח:וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כִּי יַעֲקֹב הָיָה אוֹהֵב, כִּי יוֹתֵר הָיָה אוֹהֵב יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, וְלֹא הָיָה אוֹהֵב עֵשָׂו אֶלָּא שֶׁהָיָה מֵבִיא צַיִד לְמַאֲכָלוֹ.
פסוק כח:זֶהוּ שֶׁאָמַר בְּפִיו. וּבְשַׂר הַצַּיִד הוּא מֻטְעָם, וְהוּא הָיָה זָקֵן יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה, כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עֵשָׂו לָצוּד הַחַיּוֹת בְּקַשְׁתּוֹ וְתֶלְיוֹ אֶלָּא אִם הָיָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים.
פסוק כח:וְרִבְקָה. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חַיִּים וְעֵשָׂו בְּדֶרֶךְ מָוֶת, כִּי לֹא דַי שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּחָכְמָה וּבְדַרְכֵי אֱלֹהִים, אֲבָל בָּחַר לוֹ מְלָאכָה לָשׂוּם עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה בְּכָל יוֹם, וְהָיָה רַק פּוֹחֵז וּמְשֻׁלָּל. וְיִצְחָק, לְפִי שֶׁהָיָה זָקֵן וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת, הָיָה מִתְפַּתֶּה לְעֵשָׂו שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ צַיִד וּמְתַקֵּן לוֹ מַאֲכָל בְּכָל יוֹם. וְזֶה הָיָה אַחַר שֶׁזָּקֵן יִצְחָק וּבָא בַּיָּמִים וְכָהוּ עֵינָיו, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְלֹא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּשׁוּם דָּבָר מֵעִסְקֵי הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁסִּפֵּר זֶה הָעִנְיָן בִּתְחִלַּת סִפּוּר גְּדוֹלָם וְסִפּוּר מַעֲשֵׂיהֶם וּמַה שֶּׁקָּרָה לְעֵשָׂו עִם יַעֲקֹב בְּעִנְיַן נְזִיד עֲדָשִׁים, לְהוֹדִיעַ פַּחֲזוּתוֹ.
פסוק כט:וַיָּזֶד. מִשְׁפָּטוֹ עַל הַמִּנְהָג ״וַיִּזַּד״ (הַנָּח תְּמוּרַת הַדָּגֵשׁ) כִּי שָׁרְשׁוֹ נז״ד, אֶלָּא שֶׁלִּפְעָמִים יָבֹא הַנָּח מְקוֹם הַדָּגֵשׁ וְהַדָּגֵשׁ מְקוֹם הַנָּח, וּפֵרֵשׁ וַיְבַשֵּׁל נָזִיד, תַּבְשִׁיל. אָמַר, יוֹם אֶחָד הָיָה זֶה שֶׁבִּשֵּׁל יַעֲקֹב תַּבְשִׁיל וַיָּבֹא עֵשָׂו עָיֵף וּמָצָא תַּבְשִׁיל יַעֲקֹב מְתֻקָּן וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּאֲכִילֵנוּ מִמֶּנּוּ, וְהָיָה הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת יַעֲקֹב וּפְחִיזוּת עֵשָׂו וְקַלּוּת דַּעְתּוֹ, כִּי הָיָה גַּרְגְּרָן; וּמַעֲלַת יַעֲקֹב שֶׁלֹּא הָיָה אוֹהֵב תַּעֲנוּג הָעוֹלָם שֶׁבִּשֵּׁל לְעַצְמוֹ עֲדָשִׁים שֶׁאֵין תַּבְשִׁיל פָּחוּת מִמֶּנּוּ. וּמַה שֶּׁמָּנַע מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ אֶלָּא בִּמְכִירַת בְּכוֹרָתוֹ וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיָה אָחִיו גַּם זֶה מִמַּעֲלָתוֹ וּמֵחָכְמָתוֹ שֶׁלֹּא לִתֵּן מִמַּה שֶּׁטָּרַח בּוֹ וְשֶׁהֵכִין לְעַצְמוֹ לְאִישׁ רַק וּפוֹחֵז וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּדֶרֶךְ חַיִּים; וּמֵרֹב גַּרְגְּרָנוּתוֹ לֹא שָׁמַר עַד שֶׁיְּבַשֵּׁל הוּא מִצִּדּוֹ וְיֹאכַל וְתָאֵב אֶל תַּבְשִׁיל הָעֲדָשִׁים שֶׁמָּצָא מְתֻקָּן, וּבָזֶה וּבַכַּיּוֹצֵא בָּזֶה אוֹמֵר, ״נוֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ לְמַחְסוֹר״ (משלי כב:טז).
פסוק ל:הַלְעִיטֵנִי. כְּעִנְיַן הַאֲכִילֵנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנה:) ״אֵין מְמָרְאִין אֶת הָעֲגָלִים אֲבָל מַלְעִיטִים אוֹתָן״, וְכֵן אָמְרוּ (חולין נח:) שֶׁהַלְעָטָה חִלְתִּית.
פסוק ל:מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה. הָעֲדָשִׁים הַקְּלוּפִים הֵם אֲדֻמִּים, וְכָפַל הַדִּבּוּר לְרֹב תַּאֲוָתוֹ אֲלֵיהֶן. עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם, לְפִי שֶׁהִתְאַוָּה מְאֹד הָאָדֹם.
פסוק לא:מִכְרָה כַיּוֹם. זוֹ הַכָּ״ף תִּקָּרֵא כַּף הָאֱמֶת, כְּמוֹ ״כִּי אֹתוֹ כַהַיּוֹם תִּמְצָאֻן״ (שמואל א ט:יג), ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ (במדבר יא:א), ״לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט״ (משלי י:כ), ״כְּמַשִּׂיגֵי גְבוּל״ (הושע ה:י), רוֹצֶה לוֹמַר מְכִירָה גְמוּרָה תִּמְכְּרֶנָּה לִי הַיּוֹם. וְהַבְּכוֹרָה לְהַדְּרוֹ וּלְכַבְּדוֹ וְלָקוּם מִפָּנָיו לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וְהוּא לֹא הָיָה רָאוּי לְכָךְ, וְהָיָה קָשֶׁה בְּעֵינָיו לְכַבֵּד אָדָם כָּמוֹהוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָכוֹל לְהִמָּנַע מִזֶּה מִפְּנֵי מִנְהַג הָעוֹלָם. וְאָמְרוּ כִּי כֵן הָיָה מִנְהָג לִהְיוֹת לוֹ מַעֲלָה וְיִתְרוֹן בִּירֻשַּׁת אָבִיו, כָּעִנְיָן שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה עַל פִּי שְׁנַיִם, וְכָל זֶה מָכַר לוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֱנַשׁ בָּזֶה לְפִי שֶׁעָשָׂה בָּזֶה כְּנֶגֶד מִנְהַג הָעוֹלָם, וְכִבְּדוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל אַחַר כֵּן מִפַּחַד אֱלֹהִים.
פסוק לב:וַיֹּאמֶר. אוֹמֵר בְּלִבּוֹ אוֹ אוֹמֵר לְיַעֲקֹב. לָמוּת. שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּן בְּכָל יוֹם בְּצוֹדוֹ הַחַיּוֹת שֶׁמָּא יִטְרְפוּהוּ.
פסוק לג:הִשָּׁבְעָה. שֶׁמָּא אַחַר שֶׁתֹּאכַל תִּתְחָרֵט.
פסוק לד:וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו. בִּמְחִיר הַבְּכֹרָה לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וְלֹא זָכַר שֶׁנָּתַן לוֹ יַיִן כִּי שָׁתָה מִיֵּין הַבַּיִת, אֲבָל לֶחֶם חָם שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְעַצְמוֹ לִשְׁעָתוֹ נָתַן לוֹ עִם נְזִיד עֲדָשִׁים שֶׁבִּשֵּׁל גַּם כֵּן לְעַצְמוֹ. וַאֲבִי אֲדֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב כִּי מְחִיר כֶּסֶף נָתַן לוֹ עַל הַבְּכֹרָה, וּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים שֶׁיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמְּכִירָה כְּדֵי לְקַיְּמָהּ.
פסוק לד:וַיֵּלַךְ. שָׁב אֶל הַשָּׂדֶה לָצוּד עוֹד.
פסוק לד:וַיִּבֶז. אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה לֹא הִתְחָרֵט וּבָזָה אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ.
