תנ"ך על הפרק - בראשית כה - מה למדנו מפרק כ"ה? / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית כה

25 / 929
היום

הפרק

פטירת אברהם, תולדותיו, לידת יעקב ועשו, מכירת הבכורה

וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק׃וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־רִבְקָ֗ה בַּת־בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהוָֽה׃וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤יגייםגוֹיִם֙בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־עֵשָׂ֖ו כִּי־צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־יַעֲקֹֽב׃וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־הַבְּכֹרָֽה׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

מה למדנו מפרק כ"ה?

הקדמה

פרק כ"ה בחלקו הראשון (א-יח, עד סוף פרשת חיי שרה) עוסק בחמישה נושאים:

  1. אברהם לוקח את קטורה לאשה ונולדים לו ממנה ששה בנים (א-ד).
  2. אברהם נותן את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים הוא נותן מתנות ומשלחם אל ארץ קדם (ה-ו).
  3. מות אברהם וקבורתו במערת המכפלה (ז-י).
  4. ד' מברך את יצחק (יא).
  5. בני ישמעאל ומקומותם (יב-יח).

במבט ראשון לא ברור מספיק מה למדנו מהכתוב כאן. המפרשים כתבו מספר לימודים שלמדנו מפסוקים אלו, ויש לחלק אותם לשני חלקים: לימודים פרטיים הנוגעים לכל אדם, ולימודים כלליים הנוגעים לעם ישראל.

א. הלימודים הפרטיים

1. הסברי הרד"ק

כתב הרד"ק:

  1. (א) ויסף אברהם - הוסיף לקחת עוד אשה, כי כבר היו לו שתים, ועוד הוסיף ולקח השלישית כדי לשמשו לעת זקנותו, ולהוליד ג"כ להרבות זרעו בעולם.
  2. (ה) ויתן - חלק נכסיו בחייו, כדי שלא יבאו לידי מחלוקת בירושה אחר מותו...
    (ו) מעל יצחק בנו - כדי שלא יהיו עליו לטורח ולא יריבו עמו על דבר הירושה.
  3. (ח) ויגוע וימת - גויעה מיתה קלה, שאינה באריכות חולי.
  4. בשיבה טובה - שראה לו בנים ובני בנים, והיה בטובה ובכבוד כל ימי חייו. ובדרש (ב"ב ט"ז) שעשה ישמעאל תשובה בחייו.
    זקן ושבע - שבע ימים.
  5. (יא) ויברך - הצליחו במעשה כמו שהצליח אביו:
  6. (יב) ואלה תולדת ישמעאל - זכר תולדת ישמעאל לכבוד אברהם, לפי שהיה בכורו, להודיע כי היו לו שנים עשר נשיאים, כמו שאמר הא-ל לאברהם.
    וספור 'אשר ילדה הגר', כי אף על פי שהיה בן השפחה, אברהם אהבו, לפי שהיה בכורו, וברכו הא-ל בעבורו, והצליחו, כמו שאמר: 'ויהי אלקים את הנער ויגדל' (כא, כ) והוליד שנים עשר נשיאים.
    (יז) ואלה שני - זכר שנותיו לכבוד אברהם, כמו שכתבנו.
    ובדרז"ל (מגילה י"ז) לא נזכרו שנותיו אלא ליחס בהם שנותיו של יעקב.
    (יח) וישכנו - אלה בניו הנזכרים ותולדותם שכנו מחוילה עד שור כי שם נפלה להם נחלתם.
    על פני כל אחיו נפל - כמו שאמר המלאך להגר ועל פני כל אחיו ישכון, ושם פירשנוהו.
    ונפל - פירושו שכן, כמו נופלים בעמק (שופטים ז').

בדברי הרד"ק ששה לימודים מוסריים, שמוספרו במספרים.

2. הסברי הרמב"ן

בדומה לדברי הרד"ק בפסוק ח' כתב גם הרמב"ן:

(ח) זקן ושבע - שראה כל משאלות לבו ושבע כל טובה, וכן 'ושבע ימים' (להלן לה, כט), ששבעה נפשו בימים, ולא יתאוה שיחדשו בו הימים דבר. וכענין שנאמר בדוד: 'וימת בשיבה טובה שבע ימים ועושר וכבוד' (דברי הימים א כט, כח). והוא ספור חסדי ד' בצדיקים, ומדה טובה בהם שלא יתאוו במותרות, כענין שנאמר בהם: 'תאות לבו נתת לו' (תהלים כא, ג), ולא כמו שנאמר בשאר האנשים: 'אוהב כסף לא ישבע כסף' (קהלת ה, ט), ואמרו בו (קהלת רבה א יג): 'אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותיו בידו, יש בידו מנה מתאוה מאתים, השיגה ידו למאתים מתאוה לעשות ארבע מאות, שנאמר אוהב כסף לא ישבע כסף'.
ובבראשית רבה (סב, ב) אמרו: 'הקדוש ברוך הוא מראה להם לצדיקים מתן שכרן שהוא עתיד ליתן להם לעולם הבא, ונפשם שבעה והם ישנים'. נתעוררו החכמים בזה ופירשו הכתוב שאומר 'ושבע' במראה הזו.

גם בפסוק י"ז כתב הרמב"ן בדומה לדברי הרד"ק:

(יז) ואלה שני חיי ישמעאל - הקרוב בדרך הפשט כי הכתוב יספר בבני הצדיקים תולדותם ומספר חייהם, להודיע כי זרע צדיקים יבורך.

3. הסברי הרלב"ג

בדומה לדברי הרד"ק והרמב"ן כתב הרלב"ג בתועליות:

  1. התועלת החמש עשרה הוא במידות, והוא שראוי לאדם שיזרע בבקר זרעו ולערב אל יניח ידו... ולזה תמצא שאברהם אבינו הוסיף לקחת אשה להוליד בנים עם היותו מופלג בזקנה.
  2. התועלת השש עשרה הוא במידות, והוא שראוי לאדם להרחיק המריבה בין בניו בענין הנחלה לפי מה שאפשר. ולזה תמצא שאברהם נתן לבניו בחייו מה שישר בעיניו לתת להם, והרחיקם מעל יצחק, כדי שלא יריבו עמו על הנחלה, להיותו יורש כל הנכסים. עם שכבר נמשך מזה תועלת אחר, והוא שלא ילמד יצחק ממעשיהם הרעים, כי בו בחר ד' יתעלה להיות ממנו הזרע הנבחר שיירש ארץ כנען.
  3. התועלת השבע עשרה הוא בדעות, והוא להודיע שהצדיקים הם מושגחים שימלא ד' מספר ימיהם, ויבלו ימיהם בטוב, ולזה ספר שכבר חי אברהם קע"ה שנה ואחר כך מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים.
  4. התועלת התשע עשרה הוא במידות, והוא שראוי לבנים שיתעסקו בקבורת אביהם לכבודו ובמקום שיסכים להקבר שם, ולזה ספר שקברו יצחק וישמעאל את אברהם אביהם במערת המכפלה.
  5. התועלת העשרים להודיע מעלת יצחק, ושכבר היה באופן מהשלמות שדבקה בו השגחת ד' יתעלה אחרי מות אברהם. ולזה ספר שכבר ברך אותו ד' יתעלה אחרי מות אברהם.
  6. התועלת העשרים ואחד להודיע מעלת האבות אצל אנשי הארץ אשר גרו שם, עד שכבר תמצא שבני ישמעאל היו כולם נשיאים בעלי עירות מוקפות חומה ובלתי מוקפות חומה. עם שכבר הודיענו בזה הסיפור שכבר נתקיים היעוד שיעד ד' יעלה לאברהם מבנו ישמעאל שכבר יוליד י"ב נשיאים, ומה שיעד גם כן שכבר ישכון ישמעאל אצל כל אחיו.

גם בדברי הרלב"ג ששה לימודים מוסריים, שמוספרו.

ב. הלימודים הכלליים

על גבי הלימודים הפרטיים שכתבו הרד"ק הרמב"ן והרלב"ג, כתבו הרד"ק הרמב"ן גם לימודים כלליים, שממשיכים את המהלך העיקרי של ספר בראשית: בחירת עם ישראל, מאברהם יצחק ויעקב, ונתינת הארץ להם ולזרעם. על פי דרכם ניתן להוסיף עוד לימודים כלליים, כך שבכל אחד מהנושאים שבחלק זה של הפרק ניתן למצוא גם לימוד כללי!

1. כתב הרד"ק (על פסוק א):

ויסף אברהם - הוסיף לקחת עוד אשה... ולא הקפיד בזו מאיזה עם ומאיזה משפחה תהיה, כיון שזרעו המיוחד, שהוא יצחק, היה מאשה שהיתה ממש ממשפחתו, והשיא ליצחק גם כן אשה ממשפחתו, ולא חשש על שאר הבנים מאיזה עם יהיו. אבל ודאי אשה כשרה בקש לו, שלא תהיה מרת רוח בזקנותו. ושמר גם כן שלא תהיה מבנות כנען, כי הגר מצרית היתה, ולא כנענית, והגר היתה אשה לאברהם, כמו שאמר: 'לו לאשה'. וקטורה גם כן היתה לו לאשה, כמו שאמר: 'ויקח אשה'.

כעין זה כתב גם הרמב"ן (בפסוק ו):

ולבני הפילגשים אשר לאברהם - על דרך הפשט, בעבור שנאמר לו: 'כי ביצחק יקרא לך זרע' (לעיל כא, יב), לא בזרע אחר, היו כל נשיו אצלו פילגשים, לא היו נחשבות לנשים, שאין זרען ביורשיו... והנה אברהם לקח לו אשה מבנות כנען. ואם תאמר שהיתה מצרית, או מארץ פלשתים, הנה לא שלח אל ארצו ואל מולדתו כאשר עשה בבנו, כי איננו שומר רק זרע יצחק, כי עליו נכרת הברית.

2. עוד כתב הרד"ק (בפסוק ה): "ויתן - חלק נכסיו בחייו, כדי שלא יבאו לידי מחלוקת בירושה אחר מותו, ונתן כל אשר לו ליצחק, ועשה אותו יורש, כמו שאמר לו הא-ל: 'כי ביצחק יקרא לך זרע'".

יש להדגיש שלא רק שאברהם נתן את כל אשר לו ליצחק, אלא נתן לו את המתנה העיקרית, שהיא ארץ ישראל! אך לא רק שאברהם אבינו נתן ליצחק את ארץ ישראל, אלא הוא גם חשש שלמרות גירוש ישמעאל מביתו (והחזרתו רק כנער משרת - עיין במאמר "את בנך, את יחידך, אשר אהבת"), ירצו ישמעאל ובני קטורה לרשת את ארץ ישראל אחרי מותו, ביחד עם יצחק, או לנשל את יצחק מירושתו. לכן נתן אברהם עוד בחייו את כל אשר לו ליצחק, ואילו את בני הפילגשים שילח אברהם בחייו אל ארץ קדם. מעשה זה הוא המעשה האחרון שהתורה מספרת שעשה אברהם – ביסוס ירושת יצחק בארץ ישראל!

3. על המלים "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה" (ט), שכתב הרלב"ג: "שראוי לבנים שיתעסקו בקבורת אביהם לכבודו ובמקום שיסכים להקבר שם, ולזה ספר שקברו יצחק וישמעאל את אברהם אביהם במערת המכפלה". כתב רש"י: "יצחק וישמעאל - מכאן שעשה ישמעאל תשובה, והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם". כעין זה כתב גם הרמב"ן: "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו - לשון בראשית רבה (סב, ג): 'כאן בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה'". כלומר: ישמעאל הכיר בכך שיצחק הוא שממשיך את אברהם אבינו, ולא ישמעאל!

4. עוד מודגש פה לא רק שקברו את אברהם במקום שבו הוא רצה, אלא שהמקום הזה הוא מערת המכפלה שהוא המקום הראשון שרכש אבי האומה הישראלית בארץ ישראל!

5. גם על התועלת החמישית שכתב הרלב"ג, מעלת יצחק, יש להדגיש שאין זו רק מעלתו הפרטית, אלא היא חלק מהברית שכרת ד' עם אברהם שהברית תמשיך עם יצחק (יז, יט-כא).

6. גם פירוט הבנים של ישמעאל וגדולתם מתקשר לנקודה זו, שכן בברית המילה, לאחר שד' כרת עם אברהם את ברית המילה נאמר (בפרק יז):

(יח) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.
(יט) וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם, לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
(כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.
(כא) וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.

אם כן ד' הבטיח שישמעאל יוליד שנים עשר נשיאים ויהיה לגוי גדול, אבל הברית תתקיים עם יצחק, וזה בדיוק מה שכתוב בפסוקינו!

נמצאנו למדים שבפסוקים אלו, שעל פניהם נראים כחסרי ענין מיוחד, יש לימודים גדולים רבים: פרטיים, הנוגעים לכל אחד בכל דור, וכלליים, הנוגעים לבחירת עם ישראל ולשמירה על שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך