ואלה תולדות וגו'. המקראות הללו תמוהים שייחס יצחק לשבח ורבקה לגנאי מה שכבר ידוע וגם מה שאמרה א"כ למה זה אנכי אין לו פירוש ונראה כפרש"י דרש"י פירש ויתרוצצו הבנים בקרבה כשהיתה עוברת על פתח בית המדרש יעקב מפרכס לצאת והכוונה שבמקום קדושה נתעורר בהולד התעוררת קדושה ובמקום טומאה הרגישה שיתעורר בולד התעוררת טומאה ואמרה רבקה אחר שהרגישה שוש בה תאומים קדושה וטומאה והיתה חושבת בדעתה כי א"א ששרש הטומאה אשר בקרבה יהי' ממנו כי בהעקידה נפסקה זוהמא ממנו ע"כ בודאי הכח הרע אשר בקרבה הוא ממנה ולזה אמרה א"כ פי' א"כ הדבר הזה היינו שיש בקרבה כח הטומאה למה זה פי' מאין זה הוא בא בודאי לא מיצחק הוא זה וזה אנכי פי' ודאי אנכי הוא הסיבה לזה. ולזה הקדים הכתוב ייחס שלו לטוב ויחוס שלה לגנאי להקדים לסיבת טענתה וסברה שהקדושה שבקרבה הוא מפאת יצחק והטומאה הוא מצדה מזוהמת אבות שלה וע"כ הלכה לדרוש את ה' והשיבו לה שני גוים בבטנך וממעיך יפרדו פי' שגם ממנה ומכחה יצא הקדושה וגם לה חלק מהקדושה:
פסוק לא:
מכרה כיום את בכרתך לי. והוא תמוה מאוד דמה ענין מכירת הבכורה שמכר עשו ליעקב וברכת יצחק בשעת מיתתו דוקא וענין אהבת יצחק לעשו שנראה כולו תמוה לכאורה ונראה לפרש. דא"י ניתן לאברהם שנאמר קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה אמרו חז"ל שהי' כדי לקנותה ובפ' לך פרש"י אקרא דוהי' ברכה הברכה מסורה לך ע"ש והנה עיקר הברכות הוא ירושת ארץ כדכתיב ויתן לך את ברכת אברהם לרשתך את ארץ מגורך ברכה זו מסר ביד אברהם שהי' לו ב' בנים יצחק וישמעאל והתורה נתנה רשות לאב להנחיל למי שירצה והקב"ה גילה לו ביצחק יקרא לך זרע למען יוכל ליתן אותה ליצחק ולא לישמעאל ועיין ספר פרשת דרכים שכתב שצריך דוקא לשון ירושה שאי לה הפסק ויצחק שהי' לו ב' בנים יעקב ועשו וא"ל ביצחק ולא כל יצחק ולא גילה למי יברך להיות יורש א"י מטעם שאבאר אי"ה בסמוך וכיון שנתנה התורה רשות לאביו להנחיל למי שירצה וכמו שמחלק הירושה כן יקום שע"י הדין. והי' מביא ליצחק, לזכות הירושה לא' וזהו עיקר הברכה כמ"ש ויתן לך אתי ברכת אברהם לרשתך את ארץ מגוריך. מ"מ בחלק הבכורה לא ניתן רשות וכמאמרו ית' לא יוכל לבכר את וכו' והי' הוא צריך להוריש רק לאחד ואמרו יתברך כי ביצחק ולא כל יצחק ולא הי' יכול להוריש את הארץ רק לעשו ולא ליעקב וא"ל הא אף חלק הבכורה יכול לגמור בלשון מתנה כמבואר בח"מ סי' רפ"א זה אינו דכיון שאמר הוא יתברך שיהי' לאחוזה הוי כאומר ע"מ להורישה לבניך שאין להם רשות למכור וליתן רק להוריש דדיבור הב"ה עדיף מתנאי כפול שלנו ועוד כל דבר שהוא ממון גבוה ומגבוה קא זכי אין בו זכות של מכירה ונתינה רק ירושה כמו מעשר שני לר"מ דאמר ממון גבוה הוא ואין לך ממון גבוה יותר מא"י ובגלל זה עלה בדעת יצחק שמעשו יבנה אומה הישראלית אף שהוא רשע אפשר שיעשה תשובה או שיהי' לו בנים צדיקים שכיון שהוא יתעלה סובב שהוא יהי' בכור ובודאי לו לבד יתקיים הארץ שהי' יודע מאמרו ית' כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק או שהי' יודע בנבואה שלאחד יתקיים והי' חושב שבודאי הוא עשו וחשב שכיון שלעשו יהי' א"י גם הבה"מ והתורה ונתן לו ג"כ כי הא בהא תליא ויעקב לא הו' יכול לקנות מעשו חלקו בירושת הארץ רק חלק בכורה כי חלק פשיטות אינו יכול למכור דהאומר מה שאירש מאבא מכור לך אינו כלום משא"כ חלק בכורה דמתנה קריא רחמנא ויכול אדם לסלק עצמו אף קודם שמגיע לידו כמבואר בב"ב דף קכ"ז גבי אין לו לבכור קודם חלוקה וכ"כ בהג"א בב"ב במשנה דאיש פ' בכור לא יטול פי שנים דהבכור יכול למחול חלק בכורה דמתנה קריא רחמנא דאין מזכין לאדם בע"כ וכיון שאמר לא ניחא לי במתנה יכול לסלק את עצמו מחלק בכורה ולזה לא קנה מאתו רק חלק הבכורה ולזה אתי שפיר מה שפרש"י ששאל עשו מה מעלת הבכורה ואמר לו שהעבודה בבית המקדש בבכורים והנכנס לבית המקדש שתוי יין ובפרועי ראש חייב מיתה והנה בית המקדש לא הי' עדיין ולא הי' עתיד להיות בימיו ומה היה ענין ליעקב לומר כדברים האלה אלא ודאי כך היה הענין ששאל עשו מעלת הבכורה ואמר לו האמת שמעלתו גדול מאוד שבניו יעבדו להשי"ת וינתן להם קדושת הארץ ובהמ"ק והתורה ועשו מאס מאוד בקדושת הארץ ובעבודת השי"ת ומאס במעלות הארץ שלא הי' רוצה שיהי' עליו השגחת השי"ת להענישו ולזה אמר אנכי הולך למות כשאכנוס תחת השגחת השי"ת ולמה זה לי בכורה, וסילק עצמו מחלק בכורה שנותן לו במתנה ומחל לאביו שיתנה ליעקב ועכשיו יבא ליצחק לסלק אותו ג"כ מחלק הפשיטות ויצחק לא הי' יודע מזה ורצה לברך לעשו לפני מותו כו ניתן לו רשות להנחיל ורצה ליתן לעשו כל הארץ בירושה ויעקב לקתה בחכמתו ולזה בברכת יעקב אמר ויתן לך אלקים מטל השמים.שא"י הוא רק תחת השגחת הבורא ולא ארצות תחת המזל ולה נא אמר לעשו רק מטל השמים ומשמני הארץ יהי' מושבך. ולזה כשאמר עשו ליעקב בכרתי לקח אמר יצחק גם ברוך יהי' כמו שפרש"י. ומה שסיבב הקב"ה להטעות את יצחק נראה לי טעם נכון וגם מה שאמר לעשו והי' כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך וקשה הלא א"א לבטל את הברכה אפילו במקצת כיון שכבר ברכו סתם וכיון שאינו יכול לבטל א נו יכול לעשות בו תנאי דקיי"ל הכי. ונראה דהיינו עפ"י מ"ש הזה"ק הטעם לקיחת הבכורה מראובן ונתנה ליוסף משום דראובן הוא בכור במעשה ויוסף הוא בכור במחשבה וע"י חטא יוכל ליקח מבכור במעשה ונתנה לבכור במחשבה ולכך סיבב הב"ה שיטעה יצחק במה שבירך את יעקב ויהי' במחשבתו שהוא עשו ונתברך עשו במחשבה ויעקב במעשה ולכן כשחטאו ישראל והי' באפשרות להעתיקו מיעקב ממה שבמעשה למה שבמחשבה משא"כ אם הי' יעקב נתברך במעשה ובמחשבה אפי' כשהי' חוטא לא היה נשתנה ברכתו ממנו אבל כיון שיעקב נתברך במעשה ועשו במחשבה. לזה כשחטא יעקב יוכל הברכה שיעתיק ממנו לעשו לזה מאמר יצחק לעשו מה אעשה לך בני לבטל הברכה אי אפשר אבל זה יהי' מובטח לך כאשר יחטא יעקב שבודאי יעתיק הברכה לך כי לזה כיון השי"ת שאתה תתברך במחשבה: