פסוק א:וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, הָרוֹאֶה קֶשֶׁת בֶּעָנָן מַה צָּרִיךְ לְבָרֵךְ. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, הָרוֹאֶה קֶשֶׁת בֶּעָנָן, מְבָרֵךְ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית, נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. הֲרֵי מִן הַמִּשְׁנָה. מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית.
פסוק א:וְאֵין מַעֲשָׂיו כְּמַעֲשֵׂה בָשָׂר וָדָם. בָּשָׂר וָדָם כָּל זְמַן שֶׁאוֹהֲבוֹ חַי, אַהֲבָתוֹ קַיֶּמֶת עִמּוֹ. מֵת, בָּטְלָה הָאַהֲבָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. מֵת אַבְרָהָם, הָיְתָה אַהֲבָתוֹ קַיֶּמֶת לְיִצְחָק בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים וְגוֹ' (בראשית כה, יא). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, הַמֶּלֶךְ מְכַבֵּד אוֹהֲבוֹ בְּכֶסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וּמְעַשְּׁרוֹ. נִכְנַס לַסְּפִינָה, עוֹמֵד עָלָיו סַעַר גָּדוֹל מְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ, לְפִי שֶׁאֵין יָכוֹל הַמֶּלֶךְ לְשָׁמְרוֹ מִן הַיָּם וּמִן הַלִּסְטִין. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְאוֹהֲבוֹ מַתָּנָה וּמְשַׁמְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ (במדבר ו, כד). בֵּרַךְ לְאַבְרָהָם וּשְׁמָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (בראשית כד, א). וְכֵן לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
פסוק א:אָדָם נִכְנָס בַּסְּפִינָה עָמַד עָלָיו סַעַר, אִם יֵשׁ עִמּוֹ בְּהֵמָה וְכֵלִים, מְזָרְקָן לַיָּם וּמְקַיְּמִין אֶת הָאָדָם, שֶׁאֵין מְרַחֲמִין עַל הַבְּהֵמָה וְכֵלִים כְּשֵׁם שֶׁמְּרַחֲמִין עַל הָאָדָם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁרַחֲמָיו עַל הָאָדָם, כָּךְ רַחֲמָיו עַל הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו (תהלים קמה, ט). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיִּזְכּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ'.
פסוק א:וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ (משלי יב, י), יוֹדֵעַ צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲפִלּוּ נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, שֶׁאֵין מִדּוֹתָיו כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם.
פסוק א:מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁמָּרְדָה מְדִינָה לַמֶּלֶךְ, מְשַׁלֵּחַ לִגְיוֹנוֹתָיו עָלֶיהָ וְהוֹרֵג הַטּוֹבִים עִם הָרָעִים, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי מָרַד וּמִי הוּא כָּשֵׁר. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָל הַדּוֹר מַכְעִיסוֹ וְיֵשׁ בּוֹ צַדִּיק אֶחָד, מַצִּילוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר, יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ (נחום א, ז).
פסוק א:וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי, אֵלּוּ דוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהָיוּ אַכְזָרִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּהוֹמוֹת וְהָיוּ רוֹאִין אֶת הַמַּעְיָנוֹת עוֹלוֹת עֲלֵיהֶן, מֶה הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ לָהֶן בָּנִים הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם (איוב כא, ח), שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר (שמות לד, ב). וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם (איוב כא, ח), שֶׁהָיוּ רוֹאִין לְעַצְמָם בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. הָיוּ בָהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין אֶת בְּנֵיהֶם וְנוֹתְנִין אוֹתָם עַל הַתְּהוֹם וְכוֹבְשִׁין עֲלֵיהֶם וְאֵינָן מְרַחֲמִין עֲלֵיהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין כֵּן, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר, יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה (איוב כד, כ). עוֹד לֹא יִזָּכֵר הָרֶחֶם שֶׁלּוֹ שֶׁהָיוּ בָנָיו. מֶה עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹרִיד עֲלֵיהֶם מַבּוּל מִלְמַעְלָה וְשִׁבְּרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה.
פסוק א:אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה, קָשִׁים הָיוּ מְאֹד וּבַעֲלֵי קוֹמָה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בָּהֶן, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים (בראשית ו, ד). וְאִלּוּלֵי שֶׁפָּרַע מֵהֶם בָּאֵשׁ מִלְמַעְלָן, אֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לָהֶן, שֶׁכָּךְ אִיּוֹב אוֹמֵר, אִם לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵשׁ (איוב כב, כ).
פסוק טז:וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ לִתֵּן רֹק תָּפֵל עַל גַּבֵּי הָעַיִן בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אָסוּר לִתֵּן רֹק עַל גַּבֵּי הָעַיִן בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְרַפֵּא בַשַּׁבָּת. בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁאֵין מַכָּה בָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה. וּמַה הִיא רְפוּאָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, תְּשׁוּבָה,
פסוק טז:דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי שָׁלוֹם בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִין גְּזֵרָה קָשָׁה, אֵלּוּ הֵן, תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה. אָמַר רִבִּי יוֹסִי, אַף שִׁנּוּי הַשֵּׁם וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַוֶּה לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְשׁוּבָה, וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם וְגוֹ', וְשִׁיֵּר לְנֹחַ בַּתֵּבָה. כֵּיוָן שֶׁנָּחוּ הַמַּיִם, הָיָה צָרִיךְ נֹחַ לָצֵאת מִן הַתֵּבָה. אֶלָּא אָמַר, בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִכְנַסְתִּי, שֶׁאָמַר לִי, בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, וְעַכְשָׁו אֵינִי יוֹצֵא אֶלָּא בִרְשׁוּתוֹ. נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ.
פסוק טז:צֵא מִן הַתֵּבָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי (תהלים קמב, ח). הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, שֶׁהָיָה נֹחַ סָגוּר בַּתֵּבָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל אוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לֹא טָעַם טַעַם שֵׁנָה, לֹא נֹחַ וְלֹא בָנָיו, שֶׁהָיוּ זְקוּקִין לָזוּן אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁבִשְׁתִּין לְפִילִין וּזְכוּכִיּוֹת לְנַעֲמִיּוֹת הִכְנִיסוּ בְיָדָן לָזוּן אוֹתָן. יֵשׁ בְּהֵמָה שֶׁאוֹכֶלֶת לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לִשְׁלֹשָׁה.
פסוק טז:תֵּדַע לְךָ, שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם שֵׁנָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי, פַּעַם אַחַת שָׁהָה נֹחַ לָזוּן אֶת הָאֲרִי, הִכִּישׁוֹ הָאֲרִי וְיָצָא צוֹלֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ. אַךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלֵם וְלֹא הָיָה כָּשֵׁר לְהַקְרִיב קָרְבָּן וְהִקְרִיב שֵׁם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וְעָלָיו נֶאֱמַר, הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם (משלי יא, לא).
פסוק טז:רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי אָמַר, יָצָא גוֹנֵחַ וְכוֹהֶה דָם מִן הַצִּנָּה. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי וְגוֹ' בִּי יַכְתִּירוּ צַדִּיקִים. שֶׁבִּי נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֶּתֶר, שֶׁאוֹמֵר, וּמָה, נֹחַ שֶׁהָיָה צַדִּיק וְלֹא הָיָה צַדִּיק שָׁלֵם, כָּךְ עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: יְמַלֵּט אִי נָקִי (איוב כב, ל), וְלֹא נָקִי. אִם הָיָה צַדִּיק גָּמוּר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
פסוק טז:צֵא מִן הַתֵּבָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים (קהלת ח, ב). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם תִּגְזֹר עֲלֵיכֶם מַלְכוּת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, אַל תִּמְרְדוּ עָלֶיהָ בְּכָל דָּבָר שֶׁהִיא גוֹזֶרֶת עֲלֵכֶם, אֶלָּא פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר. אֲבָל אִם תִּגְזֹר עֲלֵיכֶם לְבַטֵּל הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּצְוֹת, אַל תִּשְׁמַע לָהּ, אֶלָּא אֱמֹר לָהּ, אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמוֹר, בְּכָל מַה שֶּׁאַתְּ צְרִיכָה. אֲבָל עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ (קהלת ח, ג), לְפִי שֶׁאֵין מְבַטְּלִין אֶתְכֶם מִן הַמִּצְוֹת, אֶלָּא שֶׁתִּכְפְּרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים.
פסוק טז:וְכֵן עָשׂוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד נְבוּכַדְנֶצַר אֶת הַצֶּלֶם, אָמְרוּ לוֹ מָה אַתָּה סָבוּר, שֶׁאִם תַּשְׁלִיךְ אוֹתָנוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ, יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתָנוּ, אֶלָּא בֵּין מַצִּיל וּבֵין שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל, אֵין אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַצֶּלֶם, דִּכְתִיב: הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דִּי אֲנַחְנָא פָלְחִין יָכִל לְשֵׁיזָבוּתָנָא מִן אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁזִיב, וְהֵן לָא יְדִיעַ לֶהֱוֵא לָךְ מַלְכָּא דִּי לֵאלָהָךְ לָא אִיתָנָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵמְתְּ לָא נִסְגֻּד (דניאל ג, יז-יח). אָמַר לָהֶם נְבוּכַדְנֶצַר, הַצְדָּא שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ (דניאל ג, יד). מַהוּ הַצְדָּא? אָמַר לָהֶם: הַאֱמֶת אַתֶּם אוֹמְרִים כָּךְ. עֲנוֹ שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְאַמְרִין לְמַלְכָּא, נְבוּכַדְנֶצַר לָא חַשְׁחִין וְגוֹ' (דניאל ג, טז), וְלֹא אָמְרוּ לוֹ מַלְכָּא, אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ: נְבוּכַדְנֶצַר לָא חָשְׁחִין אֲנַחְנָא עַל דְּנָה פִּתְגָּם לַהֳתָהוּתָךְ. אִם לְמִסִּים אִם לְאַרְנוֹנִיּוֹת וּלְכָל מַה שֶּׁאַתָּה גוֹזֵר, אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, וְאַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ. אֲבָל לִכְפֹּר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה נְבוּכַדְנֶצַר, לָא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא וְגוֹ', שֶׁכֵּן אָנוּ מְצֻוִּין עַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים, אַל תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ אַל תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע (קהלת ח, ג). כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶן כָּךְ, בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִי עַל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ (דניאל ג, יט). כֵּיוָן שֶׁהִסִּיקוּ אֶת הַכִּבְשָׁן, בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתּוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פַּטְשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבוּשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא (דניאל ג, כא).
פסוק טז:מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן כְּבוֹדוֹ, שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ אֵלּוּ לִשָּׂרֵף וְקִשְּׁטוּ עַצְמָן.
פסוק טז:וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵהוֹן שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ נְפַלוּ לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא מְכַפְּתִין (דניאל ג, כג). כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן, תָּלוּ עֵינֵיהֶם וְאָמְרוּ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא בָטַחְנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ אֶלָּא בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד וְגוֹ', לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ' (תהלים קטו, א-ב), כָּל אוֹתוֹ עִנְיָן. וַהֲרֵי כָּנַס הָרָשָׁע הַזֶּה אֶת כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בֵּאדַיִן מִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפָּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא דְתָבְרַיָּא תִּפְתָּיֵא וְכֹל שִׁלְטוֹנֵי מְדִינָתָא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵם נְבוּכַדְנֶצַר (דניאל ג, ג). שִׁשָּׁה
פסוק טז:נִסִּים נַעֲשׂוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לַצַּדִּיקִים, וְאֵלּוּ הֵן, צָף הַכִּבְשָׁן, וְנִפְרָץ הַכִּבְשָׁן, וְנָמַק יְסוֹדוֹ, וְנֶהְפַּךְ הַצֶּלֶם עַל פָּנָיו, וְנִשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל אֶת הַמֵּתִים. וְכֻלָּן מִן הַמִּשְׁנָה. אֶלָּא הַלָּלוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מְפֹרָשׁ מִן הַפָּסוּק, דִּכְתִיב: גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא (דניאל ג, כב). וּמִנַּיִן שֶׁנִּשְׂרְפוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, דִּכְתִיב: וּמִתְכַנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא (דניאל ג, כז). וְהֵיכָן אֲדַרְגָּזְיָא גְדָבְרַיָּא וַחֲבֵרָיו, אֶלָּא קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא.
פסוק טז:בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לֵירֵד לְהַצִּיל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִן הַכִּבְשָׁן. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְלִשְׁמִי יָרְדוּ, אֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילָן וּמַתִּירָן, שֶׁנֶּאֱמַר: עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים ה' מַתִּיר אֲסוּרִים (תהלים קמו, ז). מִשֶׁהִתִּירָן וְהֵצִיף לָהֶם אֶת הַכִּבְשָׁן, וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ וְהִשְׁוָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, שֶׁהָיָה עָמֹק. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ, אָמַר לָהֶן, צְאוּ לָכֶם מִכָּאן שֶׁהֲרֵי כְּבָר הִתִּיר אֶתְכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָשָׂה לָכֶם נִסִּים וְהִשְׁוָהוּ לָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָנוּ יוֹצְאִין אֶלָּא בִרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר בָּרְחוּ לָהֶן מִן הַכִּבְשָׁן, אֲנִי פִּי מֶלֶךְ שְׁמֹר, בִּרְשׁוּתוֹ הֻשְׁלַכְנוּ, בִּרְשׁוּתוֹ נֵצֵא. כְּשֶׁבָּא נְבוּכַדְנֶאצַר וְרָאָה אוֹתָן, הִתְחִיל תָּמֵהַּ. עָנָה וְאָמַר, שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה פֻּקוֹ וֶאֱתוֹ, בֵּאדַיִן נָפְקִין שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ מִן גּוֹא נוּרָא (דניאל ג, כו). פֻּקוּ וּסְקוּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא פֻּקוּ וֶאֱתוֹ. מִכָּאן, שֶׁנַּעֲשָׂה הַכִּבְשָׁן שָׁוֶה לָאָרֶץ. בֵּאדַיִן נַפְקִין, בִּרְשׁוּתוֹ הֻשְׁלְכוּ וּבִרְשׁוּתוֹ יָצָאוּ. מִמִּי לָמְדוּ, מִנֹּחַ שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ: בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ. וּלְבַסּוֹף נֶאֱמַר לוֹ צֵא מִן הַתֵּבָה.
פסוק טז:בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק (משלי יב, יג). בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע, אֵלּוּ דוֹר הַמַּבּוּל שֶׁאָמְרוּ, מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ (איוב כא, טו). וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ (איוב כא, יג). יֵשׁ גֵּר וְתוֹשָׁב אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת פַּנֵּה אֶת כֵּלֶיךָ
פסוק טז:וַיֵצֵא מִצָּרָה צַדִּיק, זֶה נֹחַ שֶׁאָמַר לוֹ צֵא מִן הַתֵּבָה.
פסוק טז:דָּבָר אַחֵר, צֵא מִן הַתֵּבָה. אָמַר דָּוִד, הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי (תהלים קמב, ח). כְּשֶׁהָיָה נֹחַ בַּתֵּבָה, הָיָה מִתְפַּלֵּל תָּמִיד הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ (תהלים לב, ו).
פסוק טז:אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נֹחַ, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, שֶׁלֹּא תֵצֵא מִן הַמַּסְגֵּר הַזֶּה עַד שֶׁתַּשְׁלִימוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְכֵן יְשַׁעְיָה אָמַר, כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וְגוֹ', לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ (ישעיה מט, ח-ט).
פסוק טז:לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, שֶׁהָיוּ אֲסוּרִים מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. לָמָּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָעוֹלָם נָתוּן בְּצָרָה וּבְחֻרְבָּן אָסוּר לָאָדָם לְהִזָּקֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁלֹּא יְהֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹסֵק בְּחֻרְבַּן הָעוֹלָם וְהוּא בּוֹנֶה. וְכֵן עָשָׂה יוֹסֵף, עַד שֶׁלֹּא בָאוּ שְׁנֵי בַצֹּרֶת נִזְקַק לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים (בראשית מא, נ). אֵימָתַי, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָה (בראשית מא, נ).
פסוק טז:וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר, בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד (איוב ל, ג). כְּשֶׁהַחֶסֶר וְהַכָּפָן בָּא לָעוֹלָם, גַּלְמוּד, גְּלֵה מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְכֵן עָשָׂה נֹחַ, כְּשֶׁנִּכְנַס בַּתֵּבָה, כְּתִיב בּוֹ, וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו, אַחַר כָּךְ וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו. וּכְשֶׁיָּצָא, אָמַר לוֹ: צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֶסְרוּ נֹחַ וּבָנָיו מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה,
פסוק טז:הֲדָא הוּא דִכְתִיב, לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ. לֵאמֹר לַאֲסוּרִים מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, צְאוּ מִן הַתֵּבָה. לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ, אֵלּוּ הַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְהָעוֹף. מִיָּד אָמַר לָהֶן, וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ.
פסוק יט:רְאֵה מַה כְּתִיב בִּיצִיאָתָן מִן הַתֵּבָה, כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה. וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּחָה בַּבְּהֵמָה? אֶלָּא מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁלֹּא נִדְבְּקָה לְמִין אַחֵר, לְכָךְ יִחֲסָן הַכָּתוּב הֵם וּבְנֵי נֹחַ.
פסוק כא:אָמַר לוֹ נֹחַ, רִבּוֹן הָעוֹלָם, שֶׁמָּא אַתָּה חוֹזֵר וּמֵבִיא מַבּוּל. אָמַר לוֹ: לָאו, נִשְׁבַּע אֲנִי שֶׁאֵינִי מֵבִיא מַבּוּל עוֹד לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' וְגוֹ' (בראשית ח, כא). וְאוֹמֵר: כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ וְגוֹ' (ישעיה נד, ט).
פסוק כא:וְאַתָּה מוֹצֵא מִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַרְבָּעִים יוֹם הָיוּ עוֹשִׂין גְּשָׁמִים כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה לְשׁוּם מֵי הַמַּבּוּל שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים יוֹם. וּכְשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וּפָסְקוּ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל (מלכים א ו, לח). מַהוּ יֶרַח בּוּל, יֶרַח שֶׁבּוֹלְלִין לַבְּהֵמוֹת מִתּוֹךְ הַבָּיִת.
פסוק כא:דָּבָר אַחֵר, בְּיֶרַח בּוּל, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ עוֹשָׂה בּוּלִין בּוּלִין. דָּבָר אַחֵר, בְּיֶרַח בּוּל, יֶרַח שֶׁבָּחֲרוּ אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל מַבּוּל.