א רָנִּ֥י עֲקָרָ֖ה לֹ֣א יָלָ֑דָה פִּצְחִ֨י רִנָּ֤ה וְצַהֲלִי֙ לֹא־חָ֔לָה כִּֽי־רַבִּ֧ים בְּֽנֵי־שׁוֹמֵמָ֛ה מִבְּנֵ֥י בְעוּלָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ ב הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אָהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵֽיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃ ג כִּי־יָמִ֥ין וּשְׂמֹ֖אול תִּפְרֹ֑צִי וְזַרְעֵךְ֙ גּוֹיִ֣ם יִירָ֔שׁ וְעָרִ֥ים נְשַׁמּ֖וֹת יוֹשִֽׁיבוּ׃ ד אַל־תִּֽירְאִי֙ כִּי־לֹ֣א תֵב֔וֹשִׁי וְאַל־תִּכָּלְמִ֖י כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי כִּ֣י בֹ֤שֶׁת עֲלוּמַ֙יִךְ֙ תִּשְׁכָּ֔חִי וְחֶרְפַּ֥ת אַלְמְנוּתַ֖יִךְ לֹ֥א תִזְכְּרִי־עֽוֹד׃ ה כִּ֤י בֹעֲלַ֙יִךְ֙ עֹשַׂ֔יִךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ וְגֹֽאֲלֵךְ֙ קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל אֱלֹהֵ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ יִקָּרֵֽא׃ ו כִּֽי־כְאִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ׃ ז בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃ ח בְּשֶׁ֣צֶף קֶ֗צֶף הִסְתַּ֨רְתִּי פָנַ֥י רֶ֙גַע֙ מִמֵּ֔ךְ וּבְחֶ֥סֶד עוֹלָ֖ם רִֽחַמְתִּ֑יךְ אָמַ֥ר גֹּאֲלֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ ט כִּי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעָר־בָּֽךְ׃ י כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑נָה וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא־יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַחֲמֵ֖ךְ יְהוָֽה׃ יא עֲנִיָּ֥ה סֹעֲרָ֖ה לֹ֣א נֻחָ֑מָה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַרְבִּ֤יץ בַּפּוּךְ֙ אֲבָנַ֔יִךְ וִיסַדְתִּ֖יךְ בַּסַּפִּירִֽים׃ יב וְשַׂמְתִּ֤י כַּֽדְכֹד֙ שִׁמְשֹׁתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ לְאַבְנֵ֣י אֶקְדָּ֑ח וְכָל־גְּבוּלֵ֖ךְ לְאַבְנֵי־חֵֽפֶץ׃ יג וְכָל־בָּנַ֖יִךְ לִמּוּדֵ֣י יְהוָ֑ה וְרַ֖ב שְׁל֥וֹם בָּנָֽיִךְ׃ יד בִּצְדָקָ֖ה תִּכּוֹנָ֑נִי רַחֲקִ֤י מֵעֹ֙שֶׁק֙ כִּֽי־לֹ֣א תִירָ֔אִי וּמִ֨מְּחִתָּ֔ה כִּ֥י לֹֽא־תִקְרַ֖ב אֵלָֽיִךְ׃ טו הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃ טז הן (הִנֵּ֤ה) אָֽנֹכִי֙ בָּרָ֣אתִי חָרָ֔שׁ נֹפֵ֙חַ֙ בְּאֵ֣שׁ פֶּחָ֔ם וּמוֹצִ֥יא כְלִ֖י לְמַעֲשֵׂ֑הוּ וְאָנֹכִ֛י בָּרָ֥אתִי מַשְׁחִ֖ית לְחַבֵּֽל׃ יז כָּל־כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכָל־לָשׁ֛וֹן תָּֽקוּם־אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
פצחי. ענין פתיחת הפה בהרמת קול כמו פצחו הרים רנה (לעיל מד):
פסוק א:
וצהלי. ענין השמעת קול גדול כמו צהלו מים (לעיל כד):
פסוק א:
חלה. ענין חבלי לידה כמו כי חלה גם ילדה (לקמן סו):
פסוק א:
בעולה. ר״ל מיושבת וכן ולארצך בעולה (לקמן סב):
פסוק ב:
ויריעות. הוא הוילון כמו נוטה שמים כיריעה (תהילים ק״ד:ב׳):
פסוק ב:
משכנותיך. מלשון משכן:
פסוק ב:
תחשכי. ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב):
פסוק ב:
מיתריך. חבלים כמו ואת מיתריהם (שמות לה):
פסוק ב:
ויתדותיך. מלשון יתד ומסמר:
פסוק ג:
תפרוצי. ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראש׳ לח):
פסוק ג:
יירש. מלשון ירושה:
פסוק ג:
לשמות. מלשון שממון:
פסוק ד:
תחפירי. ענין בושה וכלימה כמו וחפרה הלבנה (לעיל כד):
פסוק ד:
עלומיך. נעוריך וכן הקצרת ימי עלומיו (תהילים פ״ט:מ״ו):
פסוק ה:
בועליך. ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד):
פסוק ה:
עושיך. ענין הגדלה והרמה וכן ישמח ישראל בעושיו (תהילים קמ״ט:ב׳):
פסוק ו:
ועצובת. מלשון עצבון:
פסוק ו:
כי תמאס. אם תמאס:
פסוק ח:
בשצף. במעט כן ת״י ואין לו דומה:
פסוק ט:
מעבור. לבל עבור וכן מקצוף כמו מהמטיר עליו מטר (לעיל ה) ומגער. ענין צעקת נזיפה:
פסוק י:
ימושו. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב):
פסוק י:
תמוטינה. מלשון נטיה:
פסוק יא:
מרביץ. מל׳ רביצה והשכבת האבן:
פסוק יא:
בפוך. הוא הכחול והוא דק כעין החול ובו הנשים צובעות עיניהם כמו ותשם בפוך עיניה (מ״ב ט):
פסוק יא:
בספירים. שם אבן יקר:
פסוק יב:
כדכד. שם אבן יקר המזהיר וכן וראמת וכדכד (יחזקאל כ״ז:ט״ז) והוא מלשון כידודי אש (איוב מא):
פסוק יב:
שמשותיך. מלשון שמש:
פסוק יב:
אקדח. שם אבן יקר המאיר והוא מלשון קודחי אש (לעיל נ):
פסוק יב:
חפץ. ענין רצון:
פסוק יג:
למודי ה׳. תלמידי ה׳ וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח):
פסוק יד:
תכונני. מל׳ הכנה:
פסוק יד:
כי לא תיראי. אשר לא תיראי:
פסוק יד:
וממחתה. ענין שבר ופחד כמו ואל תחת (יהושע א):
פסוק טו:
גור יגור. ענין פחד כמו לא תגורו (דברים א):
פסוק טו:
אפס. ענין ההעדר כמו באפס עצים (משלי כו):
פסוק טו:
מאותי. ממני:
פסוק טו:
גר. ענין מריבה כמו אל תתגרו בם (דברים ב) אתך. עמך:
פסוק טו:
עליך. כמו אליך:
פסוק טו:
יפול. ענין נטיה והשכנה וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיה לז):
פסוק טז:
חרש. אומן ברזל:
פסוק טז:
נופח. מלשון הפחה ונשיבה:
פסוק טז:
פחם. גחלים כבוים כמו פחם לגחלים (משלי כ״ו:כ״א):
פסוק טז:
לחבל. ענין השחתה וקלקול כמו וחובל עול (לעיל י):
פסוק יז:
יוצר. מחודד ושנון כמו חרבות צורים (יהושע ה):
פסוק יז:
תרשיעי. מלשון רשע וחייב: