כי-מי נח זאת לי
בפרקנו ישנו קשר בולט אל פרשת נח. קשר זה מתבטא בפסוק שבו מבטיח ישעיהו הנביא שחסד הגאולה ימשך לעולם "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך" (ישעיה נד ט). בפסוק הבא מפרש הנביא את המקבילה והדוגמה לשבועת ה' אחרי המבול "וחסדי מאתך לא ימות וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'"(ישעיה נד י).
רד"ק מביא שתי מסורות בקריאת המילים "כי-מי נח". האחת קוראת כי-מי נח כשתי מילים [ומי מלשון מים], והשניה קוראת כמלה אחת [כימי מלשון ימים]. לפי המקובל אצלנו "כי-מי" הן שתי מילים, ולפי זה "מי נח הוא כינוי למבול שנקרא על שם נח. לפי המסורה שהכתיב הוא "כימי", מדובר אומנם על המבול, אך המבול אינו נקרא כאן (בתחילת הפסוק) על שם נח, אלא רק מצויין שהיה בימי נח, בזמנו של נח. כך פירש יונתן: "כיומי נח דא קדמי ... דלא יעידון מי טופנא דהוו בימי נח".
אפשר שהשאלה, אם המבול עצמו נקרא מי נח, או שהנביא רק מציין שהיה בימיו של נח – תלויה במחלוקת האמורים המפורסמת בקשר לדרגתו של נח. כך דרשה הגמרא את הדגשת הפסוק "צדיק תמים היה בדורותיו"(בראשית ו ט) – "אמר רבי יוחנן: בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר: בדורותיו [ו]כל שכן בדורות אחרים" (סנהדרין קח'.) . רבי יוחנן הדורשו לגנאי [כלשון רש"י] סובר שאכן המבול נקרא על שם נח, וגם ביטוי זה רומז על גנותו; וריש לקיש הדורש לשבח סובר, שהנביא רק מציין שהמבול היה בזמנו של נח "כימי נח".