פסוק לא:וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ אָדָם עַל רֵיחַ בְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים וְלֹא עַל הָרֵיחַ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אִם עָבַר בַּשּׁוּק עַל חֲנֻיוֹת שֶׁל בְּשָׂמִים, חַיָּב לְבָרֵךְ. אֲבָל עַל רֵיחַ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, אָסוּר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַל תִּטְעוּ אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ וְגוֹ', כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם (תהלים קטו, ה-ח).
פסוק לא:אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם מְלַחֵשׁ בְּתוֹךְ לִבּוֹ בַּתְּפִלָּה, מִיָּד הוּא שׁוֹמֵעַ. מִנַּין, מֵחַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת וְגוֹ' (ש״א א, יג). תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי רָחֵל וְלֵאָה, לֵאָה לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא אֶלָּא לְעֵשָׂו, וְרָחֵל לְיַעֲקֹב. וְהָיְתָה לֵאָה יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְשׁוֹאֶלֶת עַל עֵשָׂו מַה מַּעֲשָׂיו. וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ, אִישׁ רָע, שׁוֹפֵךְ דָּמִים, מְקַפֵּחַ עוֹבְרִים וְשָׁבִים, אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, רָשָׁע, כָּל תּוֹעֲבוֹת ה' עוֹשֶׂה. כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת כָּךְ, הָיְתָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת, אֲנִי וְרָחֵל אֲחוֹתִי מִבֶּטֶן אֶחָד יָצָאנוּ, רָחֵל תִּנָּשֵׂא לְיַעֲקֹב הַצַּדִּיק, וַאֲנִי לְעֵשָׂו הָרָשָׁע. וְהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְעַנָּה עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֵינֶיהָ רַכּוֹת. לְפִיכָךְ כְּתִיב: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת. וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה, שְׂנוּאִין מַעֲשֵׂי עֵשָׂו בְּפָנֶיהָ. אֲבָל רָחֵל שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת שֶׁהִיא תִנָּשֵׂא לְיַעֲקֹב, הָיָה לִבָּהּ שָׂמֵחַ וּמִתְגָּאֶה. כֵּיוָן שֶׁנִּשְּׂאוּ שְׁתֵּיהֶן לְיַעֲקֹב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה בוֹכָה וּמִתְעַנָּה וְשָׂנְאָה מַעֲשֵׂי עֵשָׂו וּמִתְפַּלֶּלֶת לְפָנַי, בַּדִּין שֶׁלֹּא תִתְרַחֵק מִן אוֹתוֹ צַדִּיק, הֲרֵינִי נוֹתֵן לָהּ בָּנִים תְּחִלָּה. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.
פסוק לא:וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן (איוב יא, יא). הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּיִשְׁמָעֵאל. בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה שָׂרָה לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְגוֹ' (בראשית כא, י), כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, מַה כְּתִיב שָׁם, וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְגוֹ'.
פסוק לא:כֵּיוָן שֶׁכָּלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וְהָיָה יִשְׁמָעֵאל מֵת בַּצָּמָא, מִיָּד וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, זֶה הָרֹתֶם הַגָּדֵל בַּמִּדְבָּר. רַבִּי יוֹסִי בַר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר, מָקוֹם שֶׁהִסִּיחַ עִמָּהּ אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים. רַבִּי בֶרֶכְיָה אוֹמֵר, שֶׁהִטִּיחָה דְבָרִים קָשִׁים כְּלַפֵּי מַעְלָה. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּבְיָכוֹל אַתָּה דּוֹמֶה לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהֵן אוֹמְרִים לִתֵּן דָּבָר וְחוֹזְרִים בָּהֶן. לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, הֲרֵי הוּא מֵת בַּצָּמָא. מִיָּד רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת הַבְּאֵר. אָמַר אוֹתוֹ מַלְאָךְ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָרָשָׁע הַזֶּה שֶׁעָתִיד לְקַפֵּחַ אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ אֶת הַבְּאֵר. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַהוּ עַכְשָׁו, לֹא צַדִּיק הוּא, אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא עַל שָׁעָה שֶׁעוֹמֵד בָּהּ בַּדִּין לְפָנָי. לְפִיכָךְ כְּתִיב: כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. הֱוֵי אוֹמֵר, כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן.
פסוק לא:דָּבָר אַחֵר, כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, מְדַבֵּר בְּלֵאָה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהּ בָּנִים, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לָזוֹ אַתְּ נוֹתֵן בָּנִים, שֶׁעַל יְדֵי זִמְרֵי בֶּן בְּנָהּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַכְשָׁו זוֹ הַצַּדֶּקֶת אֵינִי מְקַפְּחָהּ מִן הַבָּנִים. הֱוֵי אוֹמֵר: כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה.
פסוק לה:לֵאָה תָּפְשָׂה בְּהוֹדָיָה, עָמְדָה זַרְעָהּ בְּהוֹדָיָה אַחֲרֶיהָ. הִיא אָמְרָה, הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. יְהוּדָהּ בְּנָהּ אַחֲרֶיהָ, יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ (בראשית מט, ח). דָּוִד, הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב (תהלים קיח, א). דָּנִיֵּאל, מְצַלֵּא וּמוֹדֵא (דניאל ו, יא). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, גְּדוֹלָה שְׁתִיקָה, שֶׁבִּזְכוּת שְׁתִיקָתָהּ שֶׁל רָחֵל, זָכְתָה וְהֶעֱמִידָה שְׁנֵי שְׁבָטִים בְּיִשְׂרָאֵל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יָתֵר עַל הַשְּׁבָטִים.
פסוק לה:וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. לָמָּה לֹא אָמְרָה בִרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וּבְכֻלָּם הוֹדָיָה אֶלָּא בִיהוּדָה. מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁיָּצָא לַגֹּרֶן לִטֹּל תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, וּבָא בַעַל הַגֹּרֶן נָתָן לוֹ תְרוּמָה וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה, נָתַן לוֹ מַעֲשֵׂר וְלֹא הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה. לְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ כָּל מַה שֶּׁהָיָה רָאוּי לַכֹּהֵן לִטֹּל, עָמַד בַּעַל הַגֹּרֶן וְהוֹסִיף לוֹ מִדָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין. הֶחֱזִיק לוֹ טוֹבָה וְנִתְפַּלֵּל עָלָיו. אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה כְּשֶׁנָּתַן לְךָ בַּעַל הַגֹּרֶן הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר לֹא הֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה, וְעַכְשָׁו עַל מְעַט מִדָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין הֶחֱזַקְתָּ לוֹ טוֹבָה. אָמַר לָהֶן, הָרִאשׁוֹנוֹת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר, שֶׁלִּי הֵן וְשֶׁלִּי לָקַחְתִּי. אֲבָל אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהוֹסִיף לִי, מִשֶּׁלּוֹ, לְפִיכָךְ אֲנִי מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה. וְכָךְ אָמְרָה לֵאָה, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לַעֲמֹד מִיַּעֲקֹב, וַהֲרֵי אָנוּ אַרְבַּע נָשִׁים, אָנוּ רְאוּיוֹת לֵילֵד שְׁלֹשָה לְכָל אַחַת וְאֶחָת. שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּלַדְתִּי כְבָר, חֶלְקִי הֵן. עַכְשָׁו כְּשֶׁהוֹסִיף לִי בֵּן רְבִיעִי עַל חֶלְקִי, בְּוַדַּאי הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה'. לְפִיכָךְ קִנְּאָה רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד מָתַי תְּהֵא הַצַּדֶּקֶת הַזּוֹ מִצְטַעֶרֶת, בַּדִּין הוּא שֶׁתִּפָּקֵד, לֹא תְהֵא כְּאַחַת מִן הַשְּׁפָחוֹת, מִיָּד וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל.