מחברי ספר תהילים
בהתבוננות במזמורי התהילים נראה, על פי פתיחותיו, כי משוררים רבים השתתפו בחיבור שירי הנשמה הכלולים בהו. חלק מפורסמים, כגון משה רבנו ודוד המלך, וחלק נודעו על פי השוואה אל השמות המופיעים בספר דברי הימים. בספר דברי הימים מופיעים שמות המשוררים והחוזים שעמדו לצידם של דוד ושלמה בעבודת המקדש ובשירי הלויים שנאמרו בו. אמנם שמות אחדים אינם ידועים לאשורם, וישנם גם מזמורים עלומי שם.
בדברי חז"ל (בבא בתרא יד:) ישנה הרחבה ופירוט לשמותם של המשוררים השונים, עשרה במספר, וביניהם: אדם הראשון, משה רבינו, הימן, ידותון, אסף, שלושת בני קרח ודוד, שהוא אחרון המשוררים והעיקרי שבהם. אישים אלה מקפלים בתוכם את דרכה של האנושות מתחילת הופעתה ועד לשיא שלמותה.
אדם הראשון הינו שורש האנושות. הוא נפגש עם הבורא בעולם הזה דרך השבת, ומכיר את גודל החסד שבו מושגח העולם. מלכיצדק מציין את האנושות המתגברת על דרכי הרשע ומחפשת צדק בחיי החברה. אברהם אבינו הוא בונה ומייסד האמונה והצדק בתוך משפחה, וכל זאת בדרך של חינוך וקירוב לבבות. משה רבנו, מקבל התורה ומוסרה לאומה, שכל חייה מחוברים עם הבורא, צדקתו וחסדו, ומשמשת בכך מנוף לאנושות כולה. הימן, ידותון ואסף משבט לוי, השבט היחיד משבטי ישראל שאין לו חלק ונחלה בעולם מלבד קירבת ה'. בני קרח מלמדים כי האור זורח גם על הנופלים, ומאפשר את העלייה הכוללת שאיננה מזניחה אפילו אחד מבני אנוש. דוד המלך מאחד את כל כוחות האומה, והופכם, בכח המלכות, למקשה אחת שכולה אור יקרות בגוונים שונים.
יותר מכל המחברים, דוד הוא הכולל את אורם של ישראל, ומחזירם בשלמות דרך ספר תהילים כלפי מעלה, כשבדרך הוא מצחצח את היקום כולו.