פסוק ב:אשה כי תזריע - כי תתעבר בין זכר בין נקבה. אם זכר תלד, יהא דינו כך. ואם נקבה תלד, כך וכך דינה כולל ואח"כ מפרש.
פסוק ב:[וטמאה] שבעת ימים - אפילו לא ראתה דם.
פסוק ב:כימי נדת דותה - כימי ריחוק חלייה המפורש לפנינו, ע"י ראיית דם טמא ראיית דם לידה.
פסוק ב:נדה - לשון נדוד ומרוחק מבעלה.
פסוק ב:דותה - לשון חולי. כמו: לבי דוי.
פסוק ד:בדמי טהרה - שאינו דם נידות. פשוטו כמאן דאמר: שני מעיינות הן. זה של ל"ג ימים מעיין טהור הוא.
פסוק ז:וטהרה - לאכול קדשים. כך פירשו חכמים, כי מחוסר כפורים הוא אוכל תרומה מבערב, כשהעריב שמשו. אבל בקדשים איו אוכל עד לאחר כפרה.