תנ"ך על הפרק - ויקרא יב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ויקרא יב

102 / 929
היום

הפרק

טומאת היולדת וטהרתה

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כי תזריע וילדה זכר. ר"ת זכות. דצדקת הבנים על הרוב תלוי באשה הלא תראה דיעקב אע"ה היה חושב ברחל ויהי בבקר והנה לאה. וא"כ ראובן ח"ו נתהוה במחשבת רחל וכן ישי כסבור שבא על שפחתו והיתה אשתו ונולד דוד הע"ה. וחד מרבוואתא קמאי כתב שהכל תלוי בצדקת האשה ובטהרת רעיוניה. ולאה אמנו ואם דוד הע"ה זככו מחשבתם והגדילו טהרת רעיוניהן ולזה היו הבנים קדושים כמ"ש במ"א. וזהו מ"ש רז"ל כי הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו הבנים כי אשר זכה בבת זוג נאה דלפי זכותו הקנו לו מן השמים. משם נמשך הוא צוה ויעמוד אלו הבנים דאיש ואשה שזכו הוא כגפן פוריה והבנים בני עליה זרעא מעליא. וזה רמז ר"ת זכות דהתורה באשה זכות תולה צדקת הבן. ור"ת כי תזריע וילדה זכר בגימטריא תגל רמז תגל האשה בפרי בטנה שזכתה להוליד זכר שהקב"ה בוחר בזכרים כמ"ש במדבר רבה פ"ג כבודו של הקב"ה עולה מן הזכרים. וכתבנו בעניותנו במ"א דמלבד שהזכרים עוסקים בתורה ומקיימים כל המצות. עוד בה שעל ידם הוא תיקון השכינה ויחוד עליון והדברים עתיקים. ולכן תגל האשה שעל ידה בא זכר לעולם כי שיח ושיג לו לתקן השכינה וכל נשי ישראל אחידן בשכינתא כמ"ש ר"מ. גם תזריע גימטריא פורת ואין כאן מקום להאריך והמ"י. ולפי הפשט תגל האשה דבאמצעותה מקיים האיש מצוה כמ"ש הר"ן ז"ל ריש פ"ב דקידושין דהגם דאיתתא לא מפקדא בפ"ור מ"מ עושה מצוה ע"ש: וילדה זכר. ז' כ"ר ז' דורונות שולח הקב"ה למי שנולד לו בן זכר. נולד מקיים מצות מילה. גדל מעט מקיים מצות פדיון הבן. התחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו. גדל מעט יותר מלמדו ספר. גדל מעט הגיע לחינוך מחנכו במצות. גדל יותר מלמדו אומנות. גדל יותר משיאו אשה. רבינו אפרים בפירושו כ"י: ושלשים יום וכו'. כשתמנה ל"ג לזכר וס"ו לנקבה הרי הם מאה פחות אחד ז"ש רוחצות בחל"ב רמז למקוה שבו ארבעים סאה גימטריא חלב יושבות ע"ל מלאת ע"ל ימים יושבות למלאת ימי טהרה. רבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י: אחד לעולה ואחד לחטאת. פירש"י ז"ל לא הקדימה הכתוב אלא למקראה אבל להקרבה חטאת קודמת לעולה. יש מי שהקשה דאמאי לא פירש"י ז"ל זה בפסוק הקודם. ומצאתי כתוב משם הרב הגדול מהר"ר שמואל גארמיזאן ז"ל מזקני רבני עיר קדשנו ירושלם ת"ו הקדמונים שפירש דזה נמשך למ"ש רש"י ז"ל מקודם דאינו מעכבה אלא החטאת ועל זה יקשה כיון דחטאת היא אחרונה א"כ שניהם מעכבים לז"א לא הקדימה הכתוב אלא למקראה ואם כן אינה מעכבת אלא אחר והוא החטאת עכ"ד הרב ז"ל ועדיין יש לדין ולצדד בזה לא ע"ט האסף. ודרך דרש אפשר לומר בזה אמאי אצטריך להקדים עולה למקראה. והוא כי הנה אמרו רז"ל בנדה שלשה שותפין באדם אביו ואמו והקב"ה. הבשר והגידים והעצמות וכו' הם מאביו ואמו והידיעה והשכל וכו' הם מהקב"ה. ולפ"ז כשאדם חוטא במחשבה חוטא בחלק הקב"ה וכשהוא חוטא במעשה הוא חוטא בחלק אביו ואמו. ואם כן שורת הדין דחוטא במחשבה יהיה לו עונש כמעשה או יותר דחוטא בחלק הקב"ה. אמנם גברו רחמיו יתברך דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה וזהו מרוב ענותנותו יתברך דמי שחוטא בחלקו יתברך אינו נענש. ודוקא החוטא במעשה שחטא בחלק אביו ואמו נענש. והנה העולה באה לכפר על הרהור הלב. והחטאת על החטא שחטא במעשה. ומן הדין היה שיהא חמור החוטא במחשבה יותר מחוטא במעשה שהמחשבה רוחנית והוא חלק ה'. אך מענותנותו יתברך לא רצה להעניש על המחשבה. ומיהו להעיר לב האדם להקדים את העולה בכתוב לומר דמן הדין זה יצא ראשונה להעניש על המחשבה אמנם אל רחום הוא ואין עונש אלא על המעשה ולכן ההקרבה חטאת קודמת לעולה.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך