א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ ב דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אִשָּׁה֙ כִּ֣י תַזְרִ֔יעַ וְיָלְדָ֖ה זָכָ֑ר וְטָֽמְאָה֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים כִּימֵ֛י נִדַּ֥ת דְּוֺתָ֖הּ תִּטְמָֽא׃ ג וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ ד וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טָהֳרָ֑ה בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טָהֳרָֽהּ׃ ה וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טָהֳרָֽה׃ ו וּבִמְלֹ֣את ׀ יְמֵ֣י טָהֳרָ֗הּ לְבֵן֮ א֣וֹ לְבַת֒ תָּבִ֞יא כֶּ֤בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתוֹ֙ לְעֹלָ֔ה וּבֶן־יוֹנָ֥ה אוֹ־תֹ֖ר לְחַטָּ֑את אֶל־פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ ז וְהִקְרִיב֞וֹ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְכִפֶּ֣ר עָלֶ֔יהָ וְטָהֲרָ֖ה מִמְּקֹ֣ר דָּמֶ֑יהָ זֹ֤את תּוֹרַת֙ הַיֹּלֶ֔דֶת לַזָּכָ֖ר א֥וֹ לַנְּקֵבָֽה׃ ח וְאִם־לֹ֨א תִמְצָ֣א יָדָהּ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְלָקְחָ֣ה שְׁתֵּֽי־תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֶחָ֥ד לְעֹלָ֖ה וְאֶחָ֣ד לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלֶ֛יהָ הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽרָה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

הדר זקנים

תוספות

פסוק ב:
אשה כי תזריע וילדה זכר. ר"א בן עזרא מצא בספר תולדות שיש באשה ז' נקבין. ג' מימין וג' משמאל. ואם נכנס הזרע בחדרים של ימין תלד זכר. ואם בשל שמאל תלד נקבה. ואם באמצעי תלד טומטום או אנדרוגינוס כאשר שוכבת על ימין נכנס הזרע בשל ימין ותלד זכר וממהרת הטומאה לצאת. לכן אינה טמאה כ"א ז' וטהורה ל"ג יום. וכששוכבת על שמאל נכנס הזרע בשל שמאל ותלד נקבה ואין הטומאה ממהרת לצאת ולפי' וטמאה שבועים וזהו שכתי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני להוליד זכרים:
פסוק ג:
וביום השמיני ימול בשר ערלתו. וא"ת למה צוה המקום מילה לח' ימים. היה לו למולו מיום ראשון כדי שלא ימות ערל. י"ל לפי שאז כולם שמחים בדבר האב והאם יחד דקי"ל האם טמאה ז' ימים לזכר וטובלת בערב. עוד י"ל משל למלך שבא אוהבו לראותו צוה המלך להכין סעודה גדולה לכבוד אוהבו זימן אוהביו לכבדו. כשבא אותו אוהב לאכול א"ל המלך עדיין אני ממתין מטרוניתא אחת שאין כיופיה בכל העולם ורוצה אני שתראוה קודם שתאכלו. כמו כן כשנולד הבן אמר הקב"ה אינני רוצה שימולו אותו עד שיראה שבת והיינו המטרוניתא ובח' ימים יש שבת א' כיוצא בו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' אמר הקב"ה לאחר שיראה שבת ירצה לפני:
פסוק ד:
בכל קדש לא תגע וכו'. פי' בכל קדש שהוא אסור בקדשים. וקשה דמשמע שאינו אסור אלא עד מלאת הא לאחר מלאת שרי והא ודאי דאסור לאכול קדש עד שיביא כפרתו. וצ"ל דעד מלאת קאי ארישיה דקרא דמרבינן דכל קדש דאסור אף לתרומה ובהא קאמר דאסור עד מלאת. הא מן מלאת ואילך שרי לאכול אע"פ שלא הביא כפרתו:
פסוק ח:
אחד לעולה וא' לחטאת. פ"ה למקראה הקדימה הפסוק קודם העולה לשון קריאה כלומר לקרותו וה"ר יחיאל מפרי"ש. פי' לשון מקרה לפי שעשירה מביאה כבש בן שנתו ודלה מקרה היא אם יכולה להביא ב' תורים או שני בני יונה. תימ' למה כתיב ולקחה שתי תורים או שני בני יונה וכתב בעשירה בן יונה או תור לחטאת. הל"ל ולקחה תור לזה ובן יונה או לעולה או לחטאת וי"ל דלכך נקט שתי תורים או שני בני יונה לפי שצריך להביא העולה לחטאת ממין אחת ולא יכול להביאם משני מינים א' לעולה וא' לחטאת: