לביאור פסוקים ה'-ז'

מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃
(תהילים קיד ה-ז)

הכתוב "מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס, הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר. הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים" נאמר בלשון עתיד.

יתכן שדוד המלך מרמז שיש כח גם בעתיד לנפלאות כאלו, כגון בקיעת הים, להשנות.

כך גם תתבאר הסמיכות לכתוב "מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ", כמו שכתב ר' חיים מוולוז'ין (נפש החיים שער ג, בפרט בסוף פרק יב), שעל ידי שיודע שהקב"ה הוא הפועל הכל והמהווה הכל (=ח֣וּלִי אָ֑רֶץ) זה נותן כח לניסים למעלה-מדרך-הטבע להתרחש [ומוסיף הכתוב "מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃" משום שקבלת א-להותו יתברך מוסיפה הרבה כח לפעול ישועות למעלה מהטבע].

ובאמת מצאנו כעין קריעת ים סוף בגמרא בעניין בקיעת נהר גינאי על ידי ר' פנחס בן יאיר:

רַ' פִּינְחָס בֶּן יָאִיר הָיָה הוֹלֵךְ לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים,
פָּגַע בּוֹ בְּגִנַּאי הַנָּהָר.
אָמַר לוֹ: גִּנַּאי, חֲלֹק לִי מֵימֶיךָ וְאֶעֱבֹר בְּךָ.
אָמַר לוֹ: אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנְךָ,
וַאֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנִי;
אַתָּה סָפֵק עוֹשֶׂה, סָפֵק אִי אַתָּה עוֹשֶׂה – וַאֲנִי וַדַּאי עוֹשֶׂה.
אָמַר לוֹ: אִם אִי אַתָּה חוֹלֵק – גּוֹזֵרְנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ בְּךָ מַיִם לְעוֹלָם.
חָלַק לוֹ.
הָיָה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה טָעוּן חִטִּים לְפֶסַח.
אָמַר לוֹ: חֲלֹק לוֹ אַף לְזֶה, שֶׁעוֹסֵק בְּמִצְוָה.
חָלַק לוֹ.
הָיָה שָׁם עַרְבִי אֶחָד, שֶׁנִּתְלַוָּה עִמָּם בַּדֶּרֶךְ.
אָמַר רַ' פִּינְחָס: חֲלֹק לוֹ אַף לְזֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: כָּךְ עוֹשִׂים לִבְנֵי לְוָיָה?!
חָלַק לוֹ.
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: יְכוֹלִים אָנוּ לַעֲבֹר?
אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא בִּזָּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִיָּמָיו – יַעֲבֹר וְלֹא יִנָּזֵק.
(על פי חולין ז. וירושלמי דמאי א ג)

ועוד יותר יש להביא מדוד המלך עצמו, שבקע נהרות לעם ישראל כמבואר במדרש:

משה קרע לישראל את הים, ודוד קרע לישראל את הנהרות, שנאמר, "בהצותו את ארם נהרים"(תהילים ס ב).
(שוחר טוב א ב)