קילוס ה' בנפלאות היוצאות מגדר הטבע
בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז: הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו:
(תהילים קיד א-ב)
מקילוס ה' וקילוס הנהגתו בגדר הטבע, עובר עתה המשורר אל קילוס ישראל ואל זכר הנפלאות היוצאות מגדר הטבע שהשגיב ה' לעמו בחירו בימי צאתם מארץ מצרים.
הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר: הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי-צֹֽאן:
(תהילים קיד ג-ד)
"הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס"- בשעת יציאת מצרים; "הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר" - בשעת כיבוש הארץ; "הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים" - בשעת מתן תורה.
מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱ-ל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב: הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם-מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָֽיִם:
(תהילים קיד ז-ח)
"מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱ-ל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב" - צירף יחד שתי הבחינות שהתלכדו בנפלאות ה' לעמו: אדנותו הכללית עם יחסו המיוחד לעם ישראל.
"הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם-מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ-מָֽיִם" - גם בזה כרוכה תשובה על השאלה: "מַה-לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר: הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי-צֹֽאן"(פסוקים ה-ו) - כי בהפכו הַצּ֣וּר אֲגַם-מָ֑יִם וכו' הלא הוכיח ה' כי לו הכח והממשלה על החומרים המהווים את הימים והנהרות, ההרים והגבעות, גם יחד; ודרך השאלה והתשובה שדרך בה המשורר הוא איפה תכסיס פיוטי נפלא למען הוסיף זכר הנס שבקע להם ה' במדבר צור ויזובו מים!