א בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ ב הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ ג הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ ד הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ ה מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ ו הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ ז מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃ ח הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, כאשר בֵּית יַעֲקֹב יצא מֵעַם לֹעֵז, הדובר מצרית, שהיא שפה רחוקה מאוד מן העברית,
פסוק ב:
הָיְתָה, נעשתה משפחת יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, לקדש את ה', ויִשְׂרָאֵל קיבל על עצמו את מַמְשְׁלוֹתָיו וכוחו של ה'.
פסוק ג:
כאן מתוארות קריעת ים סוף בראשית נדודי ישראל במדבר וקריעת הירדן עם הכניסה לארץ מנקודת ראותם של מקווי המים: הַיָּם רָאָה את כבוד ה' – וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן ראה אף הוא את כבודו של ה' ועל כן – יִסֹּב, הסתובב לְאָחוֹר ולא זרם כדרכו.
פסוק ד:
האדמה רעדה, והֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת רקדו כִּבְנֵי צֹאן.
פסוק ה:
כאן פונה המשורר אל הטבע שמסביב ושואל: מַה לְּךָ, הַיָּם, כִּי תָנוּס?! מה לך הַיַּרְדֵּן, כי תִּסֹּב לְאָחוֹר?!
פסוק ו:
הֶהָרִים, מדוע תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, וגְּבָעוֹת, מדוע אתן מחוללות כִּבְנֵי צֹאן?!
פסוק ז:
והם משיבים: תנועתנו ויראתנו מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי, המחולל, היוצר את האָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב. יוצר הכול הוא היכול לשנות את סדרי העולם כרצונו,
פסוק ח:
וכשם שהוא יכול לגרום לים להיבקע ולנהר שיפסיק לזרום, הוא גם הַהֹפְכִי, ההופך את הַצּוּר, הסלע לאֲגַם מָיִם, את החַלָּמִישׁ, הסלע הוא הופך לְמַעְיְנוֹ, למעיין מָיִם.