מלבי"ם באור המילות על תהילים קיד

מלבי"ם

🔗 שתף
פסוק א:
ישראל, יעקב. ע"ל י"ד ז':
פסוק ב:
היתה. ר"ל היתה הדבר הזה, יהודה היה הסבה לקדשו, והקדושה אצל ה' מורה על התרוממות על הטבע, וכן הממשלה מציין זה (ע"ל קמ"ה י"ג):
פסוק ד:
הרים, גבעות. עי' ישעיה ב' ב':
פסוק ז:
חולי. ציווי, וי"מ מקור והיו"ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל:
פסוק ח:
צור, חלמיש. חלמיש קשה מצור:
פסוק ח:
ולמעינו. הכינוי מוסב על האגם, המעין של האגם יצא מן החלמיש:

תהילים קיד

א בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃ ב הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃ ג הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ ד הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ ה מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃ ו הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃ ז מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י א-לוה יַעֲקֹֽב׃ ח הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק