פסוק א:ישראל, יעקב. ע"ל י"ד ז':
פסוק ב:היתה. ר"ל היתה הדבר הזה, יהודה היה הסבה לקדשו, והקדושה אצל ה' מורה על התרוממות על הטבע, וכן הממשלה מציין זה (ע"ל קמ"ה י"ג):
פסוק ד:הרים, גבעות. עי' ישעיה ב' ב':
פסוק ז:חולי. ציווי, וי"מ מקור והיו"ד לכינוי, הארץ משיבה לאמר החול שלי אני ארץ הוא מלפני אדון, ובא הטעם מלעיל מפני קירוב הטעם של מלת ארץ שהיא מלעיל:
פסוק ח:צור, חלמיש. חלמיש קשה מצור:
פסוק ח:ולמעינו. הכינוי מוסב על האגם, המעין של האגם יצא מן החלמיש: