תנ"ך על הפרק - תהילים קיד - מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוק יעקב / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

תהילים קיד

681 / 929
היום

הפרק

בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃הֶֽ֭הָרִים רָקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃מַה־לְּךָ֣ הַ֭יָּם כִּ֣י תָנ֑וּס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן תִּסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃הֶֽ֭הָרִים תִּרְקְד֣וּ כְאֵילִ֑ים גְּ֝בָע֗וֹת כִּבְנֵי־צֹֽאן׃מִלִּפְנֵ֣י אָ֭דוֹן ח֣וּלִי אָ֑רֶץ מִ֝לִּפְנֵ֗י אֱל֣וֹהַּ יַעֲקֹֽב׃הַהֹפְכִ֣י הַצּ֣וּר אֲגַם־מָ֑יִם חַ֝לָּמִ֗ישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

"מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ"

הקדמה

נאמר במזמורנו:

א. בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לֹעֵז.
ב. היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו.
ג. הים ראה וינס, הירדן יסב לאחור.
ד. ההרים רקדו כאילים, גבעות כבני צאן.
ה. מה לך הים כי תנוס, הירדן תסב לאחור.
ו. ההרים תרקדו כאילים, גבעות כבני צאן.
ז. מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוק יעקב.
ח. ההֹפכי הצור אגם מים, חלמיש למעינו מים.

המזמור מתאר את קריעת ים סוף ואת בקיעת הירדן, וכן את ריקוד ההרים והגבעות, שהסבירו המפרשים שהוא היה במעמד הר סיני (רד"ק, "מצודות" ומלבי"ם).

אחר כך המזמור מתאר ששואלים אותם למעשיהם, והם עונים שהם עושים זאת "מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוק יעקב".

יש לשאול שלש שאלות על תשובתם:

  1. מדוע נאמר כאן הכינוי המיוחד "אדון", שאינו מופיע פעמים רבות בתנ"ך?
  2. מה פירוש המלה "חולי"?
  3. מדוע נאמר כאן גם הכינוי "אלוק יעקב"?

א. מדוע נאמר כאן הכינוי "אדון"?

כתב על כך הרד"ק:

כי הוא אדון על הכל, ועושה כרצונו. ואם ירצה שיעברו בני יעקב בים ובירדן, דין הוא שינוסו ויבקעו המים מפניו, כי הוא האדון.

גם בספר יהושע (ג, י-יא) מופיע הכינוי "אדון" ביחס למעבר בני ישראל בירדן: "הנה ארון הברית אדון כל הארץ עֹבֵר לפניכם בירדן". וכתב שם הרד"ק:

אמר 'אדון כל הארץ' כי על ידי הארון הראה הא-ל יתברך שהוא אדון כל הארץ, והפך הטבעים כרצונו, כי המים טבען להיות נגרים, ועמדו נד.

גם במזמור צ"ז, פסוק ה' נאמר: "הרים כדונג נמסו מלפני ד', מלפני אדון כל הארץ". רואים שכאשר ד' משנה את הטבע, הוא נקרא "אדון", ו"אדון כל הארץ".

ב. מה פירוש המלים "חולי ארץ"?

נחלקו המפרשים בהסבר המלה "חולי".

1. הסבר רש"י וה"מצודת ציון"

הסביר רש"י:

חולי ארץ - המחולל ארץ, יו"ד יתירה בו, כמו: 'מגביהי', 'משפילי', ו'ההפכי'.

כלומר: הכוונה היא: "מלפני אדון שברא ויצר את הארץ".

כעין זה כתב גם ה"מצודת ציון":

חולי - ענין יצירה, כמו: 'באין תהומות חוללתי' (משלי ח, כד), והיו"ד נוספת.

לפי זה הצירוף "אדון חולי ארץ" משמעותו דומה לכינוי "אדון כל הארץ", הנזכר ביהושע ובמזמור צ"ז.

2. הסבר הראב"ע, הרד"ק המלבי"ם

הסבר אחר כתב הרד"ק:

אמר: חולי ופחדי ורקדי ונוסי מלפני אדון.

כלומר: כוונת הפסוק היא: "מלפני אדון תפחדי ארץ", מלשון חיל ומורא. כעין זה כתבו גם הראב"ע והמלבי"ם.

לפי זה הארץ משיבה: מדוע הים נס, והירדן נסוב לאחור, וההרים והגבעות רקדו? מפני ד' שהוא האדון.

ג. מדוע נאמר כאן גם הכינוי "אלוק יעקב"?

כתב על כך המלבי"ם:

ומה היה הסבה שנתגלה האדון הזה? משיב מפני שהוא אלוק יעקב, שמבואר אצלי שכל מקום שיאמר 'אלקי יעקב' ו'אלקי ישראל' מורה על הקשר והקירבה שיש לו עִם עַם ישראל.

כלומר: ד' אוהב אותנו, ולכן עושה לנו ניסים.

סיכום

לפי חלק מהמפרשים נאמרו שני כינויים על ד' בפסוק: "אדון", ו"אלוק יעקב".

לפי חלק מהמפרשים נאמרו שלושה כינויים על ד' בפסוק: "אדון", "חולי ארץ", ו"אלוק יעקב".

כינויים אלו נאמרו כדי להדגיש את שלטונו המוחלט של ד' על הטבע, ושד' עושה לנו ניסים מתוך שהוא אוהב אותנו.

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך