בצאת ישראל - לועז מדברי רז"ל, כמו לעז על בניה או ללועזות.
פסוק ב:
היתה יהודה - לשון נקבה, כמו: ותרא בגודה אחותה יהודה. והזכיר יהודה - כי הוא גבר באחיו.
פסוק ב:
ישראל ממשלותיו - ממשלת כהנים ועדת יהודה לקדשו, כמו: וגוי קדוש.
פסוק ג:
הים - שנבקעו מימי הים ומי הירדן קמו נד אחד.
פסוק ד:
ההרים - רעשו מפני כבוד השם.
פסוק ה:
מה - כאילו המשורר ישאלם למה זה?
פסוק ה:
וטעם כי תנוס – ששב לחרבה ויבשו המים.
פסוק ה:
וטעם ההרים – הוא ההופכי הצור אגם מים. ובפסוק ההרים וכל גבעות, אפרש ההפרש שיש ביניהם.
פסוק ז:
מלפני - יו"ד חולי נוסף והוא שם הפועל, כמו לא יוכלו קום ובעבור היות המלך באל"ף, ארץ היתה מלת חולי מלעיל, כאילו כתוב חול תחול הארץ או חולי צווי, כמו קומי והטעם מהדין הוא שתחולי ארץ, ועתה יפרש טעם רקידת ההרים.
פסוק ח:
ההופכי - כי הוא יבש מי הים והירדן והמים לחים והוציא נחלים שהם לחים מסלע שהוא יבש, גם וי"ו למעיינו נוסף. והנה הטעם: כי השם לבדו יעשה דבר והפך הדבר והנה הים והירדן והצורים בקעם והפך תולדתם.