הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו
מזמור זה חשוב ומיוחד ומוכן לכל אדם שניצל מצרה לרווחה. לפי ההלכה אדם צריך להודות לה' על הצלתו. ואלו המודים:
א. עוברי מדבריות, מי שתעו בדרך, צועקים לה' ומתפללים לעזרתו "תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר... רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף׃ וַיִּצְעֲק֣וּ ...יַצִּילֵֽם׃ וַ֭יַּֽדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃". לכן: "יוֹד֣וּ לַי-הוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃".
ב. יוצאי בית האסורים, שהם "יֹ֭שְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ", וברזלים לרגליהם ואינם יכולים לזוז. למה? "כִּֽי־הִמְר֥וּ אִמְרֵי־אֵ֑-ל וַעֲצַ֖ת עֶלְי֣וֹן נָאָֽצוּ׃ וַיַּכְנַ֣ע בֶּעָמָ֣ל לִבָּ֑ם... וַיִּזְעֲק֣וּ... וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃". לכן: "יוֹד֣וּ לַי-הוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃".
ג. חולה שנתרפא. החולים "כָּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ וַיִּזְעֲק֣וּ... יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִֽ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִיתוֹתָֽם׃". לכן: "יוֹד֣וּ לַי-הוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃".
ד. עוברי ימים, "יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת ...הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְ-הוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה׃ ...יַעֲל֣וּ שָׁ֭מַיִם יֵרְד֣וּ תְהוֹמ֑וֹת נַ֝פְשָׁ֗ם בְּרָעָ֥ה תִתְמוֹגָֽג׃ יָח֣וֹגּוּ וְ֭יָנוּעוּ כַּשִּׁכּ֑וֹר... וַיִּצְעֲק֣וּ... יוֹצִיאֵֽם׃ יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה וַ֝יֶּחֱשׁ֗וּ...". לכן "יוֹד֣וּ לַי-הוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃".
ישתבח שמו לעד ולעולמי עולמים, אין כא-להינו, אין כמושיענו.