א הֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ ב יֹ֭אמְרוּ גְּאוּלֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֥ר גְּ֝אָלָ֗ם מִיַּד־צָֽר׃ ג וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת קִ֫בְּצָ֥ם מִמִּזְרָ֥ח וּמִֽמַּעֲרָ֑ב מִצָּפ֥וֹן וּמִיָּֽם׃ ד תָּע֣וּ בַ֭מִּדְבָּר בִּישִׁימ֣וֹן דָּ֑רֶךְ עִ֥יר מ֝וֹשָׁ֗ב לֹ֣א מָצָֽאוּ׃ ה רְעֵבִ֥ים גַּם־צְמֵאִ֑ים נַ֝פְשָׁ֗ם בָּהֶ֥ם תִּתְעַטָּֽף׃ ו וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֽוּקוֹתֵיהֶ֗ם יַצִּילֵֽם׃ ז וַ֭יַּֽדְרִיכֵם בְּדֶ֣רֶךְ יְשָׁרָ֑ה לָ֝לֶ֗כֶת אֶל־עִ֥יר מוֹשָֽׁב׃ ח יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ ט כִּי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָה מִלֵּא־טֽוֹב׃ י יֹ֭שְׁבֵי חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת אֲסִירֵ֖י עֳנִ֣י וּבַרְזֶֽל׃ יא כִּֽי־הִמְר֥וּ אִמְרֵי־אֵ֑ל וַעֲצַ֖ת עֶלְי֣וֹן נָאָֽצוּ׃ יב וַיַּכְנַ֣ע בֶּעָמָ֣ל לִבָּ֑ם כָּ֝שְׁל֗וּ וְאֵ֣ין עֹזֵֽר׃ יג וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ יד יֽ֭וֹצִיאֵם מֵחֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָ֑וֶת וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם יְנַתֵּֽק׃ טו יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ טז כִּֽי־שִׁ֭בַּר דַּלְת֣וֹת נְחֹ֑שֶׁת וּבְרִיחֵ֖י בַרְזֶ֣ל גִּדֵּֽעַ׃ יז אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺֽנֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃ יח כָּל־אֹ֭כֶל תְּתַעֵ֣ב נַפְשָׁ֑ם וַ֝יַּגִּ֗יעוּ עַד־שַׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ יט וַיִּזְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם יוֹשִׁיעֵֽם׃ כ יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִֽ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִיתוֹתָֽם׃ (׆) כא יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ (׆) כב וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה׃ (׆) כג יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים׃ (׆) כד הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה׃ (׆) כה וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו׃ (׆) כו יַעֲל֣וּ שָׁ֭מַיִם יֵרְד֣וּ תְהוֹמ֑וֹת נַ֝פְשָׁ֗ם בְּרָעָ֥ה תִתְמוֹגָֽג׃ כז יָח֣וֹגּוּ וְ֭יָנוּעוּ כַּשִּׁכּ֑וֹר וְכָל־חָ֝כְמָתָ֗ם תִּתְבַּלָּֽע׃ כח וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְ֭הוָה בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם וּֽ֝מִמְּצֽוּקֹתֵיהֶ֗ם יוֹצִיאֵֽם׃ כט יָקֵ֣ם סְ֭עָרָה לִדְמָמָ֑ה וַ֝יֶּחֱשׁ֗וּ גַּלֵּיהֶֽם׃ ל וַיִּשְׂמְח֥וּ כִֽי־יִשְׁתֹּ֑קוּ וַ֝יַּנְחֵ֗ם אֶל־מְח֥וֹז חֶפְצָֽם׃ לא יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃ לב וִֽ֭ירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ׃ לג יָשֵׂ֣ם נְהָר֣וֹת לְמִדְבָּ֑ר וּמֹצָ֥אֵי מַ֝֗יִם לְצִמָּאֽוֹן׃ לד אֶ֣רֶץ פְּ֭רִי לִמְלֵחָ֑ה מֵ֝רָעַ֗ת יֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃ לה יָשֵׂ֣ם מִ֭דְבָּר לַֽאֲגַם־מַ֑יִם וְאֶ֥רֶץ צִ֝יָּ֗ה לְמֹצָ֥אֵי מָֽיִם׃ לו וַיּ֣וֹשֶׁב שָׁ֣ם רְעֵבִ֑ים וַ֝יְכוֹנְנ֗וּ עִ֣יר מוֹשָֽׁב׃ לז וַיִּזְרְע֣וּ שָׂ֭דוֹת וַיִּטְּע֣וּ כְרָמִ֑ים וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ פְּרִ֣י תְבֽוּאָה׃ לח וַיְבָרֲכֵ֣ם וַיִּרְבּ֣וּ מְאֹ֑ד וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם לֹ֣א יַמְעִֽיט׃ לט וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן׃ (׆) מ שֹׁפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ מא וַיְשַׂגֵּ֣ב אֶבְי֣וֹן מֵע֑וֹנִי וַיָּ֥שֶׂם כַּ֝צֹּ֗אן מִשְׁפָּחֽוֹת׃ מב יִרְא֣וּ יְשָׁרִ֣ים וְיִשְׂמָ֑חוּ וְכָל־עַ֝וְלָ֗ה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃ מג מִי־חָכָ֥ם וְיִשְׁמָר־אֵ֑לֶּה וְ֝יִתְבּֽוֹנְנ֗וּ חַֽסְדֵ֥י יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק ג:
מצפון. בלא וא"ו בראשית המלה:
פסוק ד:
תעו במדבר. מלרע ועיין מ"ש במזמור נ"ח:
פסוק ה:
תתעטף:
פסוק ו:
ויצעקו. קדמאה ויצעקו בצד"י תניינא ותליתאה ויזעקו בזי"ן. רביעאה ויצעקו בצד"י וסימן הולכי מדבר ויורדי הים בצד"י וסימן מי"ץ. יסורים וחולים בזי"ן וסימן אח"ז:
פסוק ו:
יצילם. קדמאה יצילם תניינא ואליתאה יושיעם רביעתא יוציאם:
פסוק יג:
ממצקותיהם יושיעם. במקצת מדוייקים חסר וא"ו אמר צד"י ומלא וא"ו אחר קו"ף וכן ממצקותיהם יושיעם שבסמוך ונמסר על כל אחד מהם ב' כתיב כן:
פסוק יט:
ממצוקותיהם יושיעם. כן כתוב:
פסוק כג:
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים:
פסוק כג:
באניות. אין דגש בנו"ן:
פסוק כג:
מעשי ה'. ביו"ד והוא אחד מן י"א דכתיבין כן במסורת:
פסוק כד:
המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה:
פסוק כה:
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו:
פסוק כו:
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג:
פסוק כז:
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע:
פסוק כז:
יחגו. במקצת ספרים חסר וא"ו:
פסוק כח:
ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם:
פסוק כח:
וממצוקתיהם יוציאם. רביעאה דענינא וממצוקתיהם בוא"ו בתחלת המלה ואמריני בלא וא"ו ודין הוא חד מן מלין דמשמשין ומ"מ ברישיהון ובמקצת ספרים כתובי יד זה האחרון מלא וא"ו אחר הצד"י וחסר וא"ו אחר הקו"ף ומסורת עליו לית נכתב כן:
פסוק לז:
ויטעו כרמים. בדגש הטי"ת שרשים: (ה' פסוקים הראשונים מזה המזמור ק"ח נאמרו במזמור נ"ז וה' פסוקים האחרונים נאמרו במזמור ס' ואין ביניהם חילוק רק במקצת תיבות):
פסוק מ:
שפך בוז על נדיבים ויתעם בהו לא דרך. טי"ת פסוקים אית בהון הדין סימן נו"ן הפוכה כזה וסימן ויהי בנסע הארון. ויהי העם כמתאננים. יורדי הים באניות. המה ראו מעשי ה'. ויאמר ויעמד רוח. יעלו שמים ירדו. יחוגו וינועו כשכור. ויצעקו אל ה' בתראה. שפך בוז על נדיבים. ומקרין אכין ורקין בתורה ע"כ במסורת פרשת בהעלתך. ובפסיקתא דרבי טוביה ויה בנסע הארן מסומן מלמעלה ומלמטה נונין הפוכין שהן דומים לכי"ף ורש"י פי' אך רק כל מקום שנא' אך רק מיעט מה בא למעט לומר שאין זה מקום הפרשה הזו ורש"י כתב כאן יש החניות בפ' זו ובאין לידרש במקום אכין ורקין למעט לומר צעקו קודם גזר דין נענין לאחר גזר דין אינן נענין ע"כ. וכן בערוך ערך אך אכין ורקין מיעוטין וכו' הכי נמי עשה בתילים נוני"ן הפוכין כדין רק ואך ע"כ. ונונין אלו נקראין מבעלי המסרה נונין מנוזורות מלשון נזורו אחור שכן בתחלה מתחיל הסופר לכתבן כסדרן לפנים ואחר כך הופכן לאחור וסימניות הללו צריך לעשותן קודם הפסוקים כמו שכתבתי בפרשת בהעלתך ולא באמצע הפסוקים שהרי יש קצה מהם שאין בהם נו"ן וכן מצאתי בספר אחד קדמון מדוייק מספרד. ועיקרא דמילתא איתא בפ"ק דר"ה ת"ש יורדי הים באניות וגו'. המה ראו מעשי ה' וגו'. ויאמר ויעמד וגו'. יעלו שמים. וגו'. יחוגו וינועו וגו'. ויצעקו אל ה' וגו'. יודו לה' חסדו וגו'. ואיכא בין גמרא ומסורת פסוק יודה לה' חסדו. ופסוק שפך בוז על נדיבים. דגמרא חשיב בגווייהו. יודו לה' חסדו ומסור' חשיב שופך בוז. ורש"י כתב במסכת ר"ה בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין כזה. אכין ורקין באון לדרשה וכו'. עוד מצאתי במסורת ישנה אותיות מנוזרות יש בקרי' הן תשעה ב' בתורה ויהי בנסע הארן וז' במזמור יאמר גאולי תחלתן יורדי הים באניות וסופן שופך בוז על נדיבים: