פסוק א:הֹדוּ לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ,
פסוק ב:את הקריאה הזאת יֹאמְרוּ בעיקר גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר, אויב,
פסוק ג:וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִן היָּם או: מדרום, כלומר מכיוון ים סוף.
פסוק ד:הקבוצה הראשונה בגאולים – הולכי מדבריות: תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, בדרך שוממה, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ.
פסוק ה:לפיכך היו רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים בלכתם במדבר, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף, התעלפה.
פסוק ו:וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, בצרתם בדרכם במדבר, ומִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוא יַצִּילֵם.
פסוק ז:וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב, וכך מצאו דרכם לצאת מן המדבר.
פסוק ח:יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,
פסוק ט:כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, צמאה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב.
פסוק י:הקבוצה השנייה – האסירים: יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, בתי הסוהר שכנו לרוב בחדרים חשוכים בעומק האדמה, אֲסִירֵי עֳנִי, כבולים בעינוייהם ואזוקים בכבלי בַרְזֶל.
פסוק יא:יש שאסירים אלו נכלאו בעוונם – כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ, חירפו, ביזו.
פסוק יב:וַיַּכְנַע אלוקים בֶּעָמָל, עבודה קשה את לִבָּם, בכך שהם כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר להם.
פסוק יג:וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
פסוק יד:יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ואת מוֹסְרוֹתֵיהֶם, כבליהם יְנַתֵּק.
פסוק טו:ואז הם יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.
פסוק טז:כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, שבהן נעלו את בתי הסוהר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ, כרת, שבר.
פסוק יז:הקבוצה השלישית – החולים: גם ביניהם יש שמחלתם הייתה עונש על חטאיהם: אֱוִלִים, חולים, או: שוטים שמִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם הביאו עליהם את מחלתם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם, ובגלל חטאיהם יִתְעַנּוּ, הם מעונים מאוד,
פסוק יח:וחלשים עד כדי כך שכָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, אין להם תיאבון כלל, וַיַּגִּיעוּ במחלתם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
פסוק יט:וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
פסוק כ:יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם ממחלתם, וִימַלֵּט, יציל אותם מִשְּׁחִיתוֹתָם, הן מחטאיהם והשחתת דרכם הן ממצב גופם שהידרדר.
פסוק כא:יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.
פסוק כב:וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, בשירה.
פסוק כג:הקבוצה הרביעית – יורדי הים: יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, ספנים וכיוצא באלה עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.
פסוק כד:הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה', וְאת נִפְלְאוֹתָיו ראו בִּמְצוּלָה.
פסוק כה:לעתים הם רואים – וַיֹּאמֶר ה' וַיַּעֲמֵד, עורר בציוויו רוּחַ סְעָרָה על הים וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
פסוק כו:ואז באניותיהם הם יַעֲלוּ שָׁמַיִם על גבי הגלים הגבוהים, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג, תימס הן מסבל טלטולי הים הן מפחד.
פסוק כז:הם יָחוֹגּוּ, יסתובבו וְיָנוּעוּ מצד לצד כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע, תיעלם כשיאבדו עשתונותיהם בים.
פסוק כח:וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.
פסוק כט:יָקֵם, יהפוך את הסְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ, ישתקו גַּלֵּיהֶם של המים.
פסוק ל:וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ המים מעליהם, והם יוכלו להמשיך ולשוט. וַיַּנְחֵם ה' אֶל מְחוֹז, נמל חֶפְצָם, שרצו להגיע אליו.
פסוק לא:ולאחר כל זה הם יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,
פסוק לב:וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים, במקום שנמצאים בו זקני העדה, יְהַלְלוּהוּ. הם מהללים את שם ה' בפניהם.
פסוק לג:כאן עובר המזמור לדבר על כוחו של ה' ביצירת תמורות בעולם: יש שה' יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, נהרות מתייבשים, וּמֹצָאֵי, מקורות מַיִם הופכים לְצִמָּאוֹן,
פסוק לד:אֶרֶץ פְּרִי הופכת לִמְלֵחָה, המים מתמעטים ונעשים מלוחים יותר ופחות ראויים לשתייה ולהשקיה. כך ה' עושה מֵרָעַת, כעונש על רשעותם של יוֹשְׁבֵי בָהּ – בארץ הזאת.
פסוק לה:ומנגד, יש שה' יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה, שממה הופכת לְמֹצָאֵי, למקורות מָיִם.
פסוק לו:וַיּוֹשֶׁב שָׁם – במדבר שהפך להיות פורה, רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ, יְיסדו שם עִיר מוֹשָׁב.
פסוק לז:וַיִּזְרְעוּ בה שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה.
פסוק לח:וַיְבָרְכֵם, וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט.
פסוק לט:אך אפשר שגם זה ישתנה לרעה: וַיִּמְעֲטוּ, מספר התושבים יתמעט, והאנשים עצמם יָּשֹׁחוּ, נעשים מושפלים מֵעֹצֶר, ממצוקה רָעָה וְיָגוֹן.
פסוק מ:אכן, לפעמים ה' שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, עשירים, ומשפיל את מעמדם וחייהם, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ, ללא מוצא.
פסוק מא:ומנגד, וַיְשַׂגֵּב, ייתן מחסה ומעוז לאֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, ירבה מאוד, עדרים עדרים את המִשְׁפָּחוֹת אשר קודם לכן התמעטו בגלל המחסור.
פסוק מב:יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמחוּ בחסדי ה', וְכָל עַוְלָה, רִשעה קָפְצָה, סגרה את פִּיהָ ואין היא נשמעת עוד. רק קולות תודה נשמעים.
פסוק מג:מתוך ההתבוננות בעליות ובירידות עולה הסיכום: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר, ישים לב ויזכור את כל הדברים האֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ בחַסְדֵי ה'.