פסוק ג:התהללו בשם קדשו. התפארו במעוז שם קדשו שיש לכם פטרון כמוהו, התהללו פורוונטי"ץ וו"ש בלע"ז:
פסוק ח:דבר צוה לאלף דור. התורה אשר צוה להודיעה בעולם לאחר אלף דור וראה שאין העולם מתקיים בלא תורה והעביר מהם תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, ויש לפתו' כפשוטו זכר לישרא' את בריתו אשר צוה והבטיח לשמור להם לאלף דור כענין שומר הברית והחסד לאהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור:
פסוק יא:לאמר לך אתן את ארץ כנען וגו'. הוא הברית אשר כרת להם:
פסוק יג:ויתהלכו מגוי אל גוי. אברהם גר בארץ פלשתים ובמצרים ובארץ כנען וכן יצחק וכן יעקב כולם גלו מגרות לגרות:
פסוק יד:ויוכח עליהם מלכים. וינגע ה' את פרעה (בראשית י״ב:י״ז) כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך (שם כ):
פסוק טו:אל תגעו במשיחי. בגדולי, כל משיחה ל' שררה וגדולה:
פסוק טז:ויקרא רעב. כדי להגלותם למצרים (מצאתי):
פסוק יז:שלח לפניהם איש. (שם מ"ה) וישלחני אלהים לפניכם ואיזה איש יוסף שנמכר:
פסוק יח:ברזל באה נפשו. א"ר הונא בר אידי שרתוע עשתה לו תחת זקנו שאם ירכין פניו השרתוע מכהו, שרתוע פי' שפוד:
פסוק יט:עד עת בא דברו. של הקב"ה לקיים גזירתו שיתגלגל הדבר וירדו ישראל למצרים:
פסוק יט:אמרת ה' צרפתהו. בחנתהו ליוסף שנתנסה וכבש את יצרו באשת אדניו ועליה נתייסר ונצרף ביסורין לתתו אל בית הסוהר:
פסוק כ:שלח מלך ויתירהו. שלח פרעה מלך מצרים שלוחיו ויתירהו, שלח מושל עמים הוא פרעה ויפתחהו:
פסוק כב:לאסור שריו בנפשו. לשון חבה הוא זה כמו (שמואל א י״ח:א׳) ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד, כשפתר החלום חבבוהו כלם, אמר רבי אידי שרו כתיב זה היה פוטיפר:
פסוק כד:ויפר. הקב"ה את עמו, הפרה והרבה אותם:
פסוק כח:ולא מרו את דברו. המכות שצוה עליהם באו במצותיו ולא שינו את דברו:
פסוק ל:שרץ ארצם צפרדעים. אמר רבי יוחנן בכל מקום שהיו רובצים מים היו רובצים צפרדעים:
פסוק מ:שאל ויבא שליו. שאל ישראל בשר ויבא לו הקב"ה שלוים:
פסוק מא:הלכו בציות נהר. הלכו נהרות מן הבאר בארץ ציה:
פסוק מב:כי זכר. הקב"ה את דבר קדשו אשר עם אברהם עבדו שהבטיחו (בראשית ט"ו) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ודור רביעי ישובו הנה: