ה' מלך ירגזו עמים

פרקנו, המזמור הרביעי ברצף מזמורי מלכות ה' לעתיד לבוא (כפי שנכתב במאמר לפרק צ"ז) מתאר את אשר יארע בעת שה' יבוא להושיע את ישראל. "יְ-הוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃"(תהילים צט א). כאן נקט המשורר בכינוי יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים, המתאים בקשר למלכות ה' על ישראל, שהשראת השכינה בישראל היא בקודש הקדשים בין הכרובים. ומפרט – "יְ֭-הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃"(תהילים צט ב).

אכן גילוי שכינה עצום זה המבטא את הופעת ה' בארץ מחייב השתחוואה, "רֽוֹמְמ֡וּ יְ-ה֘וָ֤ה אֱ-לֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃"(תהילים צט ה).

עוד מתאר את הנהגת מלכותו הנשגבה בישראל, "מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝-הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃ בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃"(תהילים צט ו-ז) [פירוש, ששָׁמְרוּ את עֵ֝דֹתָ֗יו וכן גם שָׁמְר֥וּ את החוק שנָתַן לָֽמוֹ].

על ידי מנהיגים גדולים אלו, שהם רבותיהם של ישראל, הנהיג ה' את מלכותו בישראל כאשר דיבר אֲלֵיהֶ֑ם בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן. וכמו כן הייתה להם הנהגה מופתית של ניסים ונפלאות, "יְ-הוָ֣ה אֱ-לֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣-ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃"(תהילים צט ח), דהיינו שעזר לישראל בעת שצדיקים אלו צעקו אליו. כמו כן היה סולח להם על חטאתיהם, וגם נקם באויביהם בעת מאורעותיהם.

כל אלו הם פרטי ההתגלות של מלכות ה' על ישראל והופעתו בארץ. אי לזאת גדולה החובה להשתחוות לפניו, "רֽוֹמְמ֡וּ יְ-ה֘וָ֤ה אֱ-לֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְ-הוָ֥ה אֱ-לֹהֵֽינוּ׃".