א יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ׃ ב יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים׃ ג יוֹד֣וּ שִׁ֭מְךָ גָּד֥וֹל וְנוֹרָ֗א קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ ד וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט אָ֫הֵ֥ב אַ֭תָּה כּוֹנַ֣נְתָּ מֵישָׁרִ֑ים מִשְׁפָּ֥ט וּ֝צְדָקָ֗ה בְּיַעֲקֹ֤ב ׀ אַתָּ֬ה עָשִֽׂיתָ׃ ה רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽ֭הִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹ֥ם רַגְלָ֗יו קָד֥וֹשׁ הֽוּא׃ ו מֹ֘שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן ׀ בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ קֹרִ֥אים אֶל־יְ֝הוָ֗ה וְה֣וּא יַעֲנֵֽם׃ ז בְּעַמּ֣וּד עָ֭נָן יְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם שָׁמְר֥וּ עֵ֝דֹתָ֗יו וְחֹ֣ק נָֽתַן־לָֽמוֹ׃ ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֵינוּ֮ אַתָּ֪ה עֲנִ֫יתָ֥ם אֵ֣ל נֹ֭שֵׂא הָיִ֣יתָ לָהֶ֑ם וְ֝נֹקֵ֗ם עַל־עֲלִילוֹתָֽם׃ ט רֽוֹמְמ֡וּ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְ֭הִֽשְׁתַּחֲווּ לְהַ֣ר קָדְשׁ֑וֹ כִּֽי־קָ֝ד֗וֹשׁ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
ה' מָלָךְ, וכשהוא מתגלה במלכותו, אזי יִרְגְּזוּ, ירעדו העַמִּים; וכשהוא יֹשֵׁב כְּרוּבִים שבמקדש, שהם בבחינת כיסאו, מקום מושבו בעולם, אזי תָּנוּט, תתנודד הָאָרֶץ.
פסוק ב:
ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם, נישא הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.
פסוק ג:
יוֹדוּ, יסכימו לאמת ויספרו את שִׁמְךָ, גָּדוֹל וְנוֹרָא – קָדוֹשׁ הוּא.
פסוק ד:
וְעֹז, תוקפו של המֶלֶךְ, האופן שבו הוא מתגלה במלוא כוחו הוא בכך שמִשְׁפָּט אָהֵב, שכן מלכותו איננה שרירוּתית אלא מושתתת על משפט. אַתָּה כּוֹנַנְתָּ, העמדת את העולם בדרך מֵישָׁרִים, ישרה, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. אתה מתגלה בעולם באמצעות סדר, משפט וצדק.
פסוק ה:
רוֹמְמוּ, נשאו את ה' אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, מקדשו. ה' יושב על כיסא, כביכול, והמקדש הוא משען לרגליו. מכאן קדושתו, ועל כן ראוי להשתחוות מולו. ושוב מענה – של הקהל – המשבח את ה': קָדוֹשׁ הוּא.
פסוק ו:
מכאן עובר המזמור לתיאור גדולתו של ה' בתוך ההיסטוריה: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אשר נמנים בּין כֹהֲנָיו של ה', וגם שְׁמוּאֵל, שהיה לא רק המנהיג אלא גם מחדש הנהגת התורה והקשר עם אלוקים בדורותיו, בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, בין המתפללים והמשוועים אליו, אשר קֹרִאים אֶל ה'וְהוּא יַעֲנֵם. אלה הם משרתיו הדגולים של ה', ואליהם הוא פונה –
פסוק ז:
בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כשהוא מתגלה אליהם, משום שהם שָׁמְרוּ את עֵדֹתָיו, מצוותיו, וְאת החֹק, התורה אשר נָתַן לָמוֹ, להם – לכהניו וקוראי שמו בעיקר.
פסוק ח:
ה' אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה עֲנִיתָם – ענית לאבות ולשאר האנשים הגדולים. אֵל נֹשֵׂא, מוחל וסולח הָיִיתָ לָהֶם, ומנגד אנו זוכרים כי היית גם נֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם, מעשיהם שאינם טובים, שכן אתה נוהג בכל העולם במידת הצדק.
פסוק ט:
רוֹמְמוּ, תנו כבוד ושבח לה' אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, שעליו נבנה המקדש, כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹהֵינוּ, וכל מה שמתייחס אליו, ראוי גם הוא לכבוד ולהשתחוויה.