תנ"ך על הפרק - תהילים צב - מזמור שיר ליום השבת - יום כבוד ושבח לה' / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים צב

659 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃עֲ‍ֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עלתהעַוְלָ֥תָהבּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז

מזמור שיר ליום השבת - יום כבוד ושבח לה'

השלמת הבריאה - התגלות כבוד ה'

אחת מעבודות השבת המיוחדות מצד קדושת היום היא לשבח ולשורר לכבוד ה', וכמו שנאמר:

מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַי-הוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃ עֲ‍ֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃
(תהילים צב א-ד)

ואכן תיקנו להוסיף בשבת מזמורים בפסוקי דזמרה, "השמים מספרים", "רננו צדיקים" וכו', וכן הלל הגדול "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", וברכת השיר "נשמת", וכן הוסיפו בברכת "יוצר אור" שבחים נוספים על בריאת העולם והמאורות. זאת מתוקף היות השבת יום המיועד לעסוק בכבודו של מקום שאחד מענייניו הוא לשורר ולשבח לפניו.

ההבנה העמוקה בשבת - העולם ככלי לכבוד ה'

ומלבד הריבוי וההוספה בכמות של המזמורים והשבחים, יש גם אופי מיוחד לסגנון השבחים שמוסיפים בשבת. שכן קדושת היום משנה את כללות מבטו של האדם על הבריאה, והיינו שבימות החול לב האדם נתון לעצמו ועיקר נשיאת עיניו אל ה' היא מצד החסד והטוב אשר יש לו מאתו בבריאה. אולם ביום השבת כיוון שהוא יום ה', ועל האדם לשים את כל לבו ונפשו שיהיו נתונים לכבוד ה' לה אזי מבטו על כל דבר הוא כיצד משתקף בו כבוד ה' [וכיוון שביום זה מתעלה ומתרומם האדם למעלות קדושה מגיע הוא למדרגת השגה וחכמה, כמו שאמר קהלת בחכמתו כי העולם כולו הבל הבלים, ואין לו כל ערך, אלא במה שהוא כלי ואמצעי שעל ידו ניתן להכיר גדולת כבוד ה', ויש בו הזדמנות לעשיית מצוות ה'].

[ועיין בגמרא שאין עונין אמן במקדש, אלא במקדש מהו אומר? - ברוך ה' אלוקים אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך גואל ישראל, והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (תענית טז: ועיין סוטה מ:). ומבואר שם שבמקדש היו מאריכים בכל ברכה בשבח השם, "ברוך ה' אלוקים אלוקי ישראל מן העולם ועד העולם מגן אברהם", וכן בכל ברכה, ולא היו עונין אמן על סיום הברכה, אלא היו עונין ברוך שם כבוד מלכותו על הזכרת השם. והטעם בזה נראה, משום שבגבולים עונין אמן על כללות הברכה, דהיינו על השבח והפעולה שהוא מגן אברהם ומחיה המתים וכו' אבל במקום ה' ומקדשו אין אומרים אמן, שמתייחס אל מעלת הטובה שיש לנו מאת ה', אלא כל הלב נתון לגדל ולכבד את השם. ומשום כך מאריכים בשבח השם בעת הזכרתו, וכן מתייחסים במענה אל הזכרת השם עצמו, ועל זה עונין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן בברכת כהנים מזכירים את השם המפורש ואין עונים אמן כי אם ברוך שם כבוד מלכותו מאותו טעם. ובעניין זה דומה השבת שהוא יום ה', לבית המקדש שהוא מקום ה', שעיקר ההתייחסות לכל דבר בשבת קודש נתונה לכבוד ה'.]

ויש להוסיף עוד בטעם דבר זה, כי בימות החול שהקב"ה עסק בהם בששת ימי בראשית עבור מטרת הנבראים, וטרח בצרכי הבריאה עבור האדם, משום כך הוא זמן להתבוננות על הטוב שיש לנו הנבראים בעולם, ואנו מביעים את תודתנו על כל הטוב אשר מעניק לנו הבורא בטובו. אבל ביום השבת, שבו שבת הקב"ה מכל מלאכתו, ושוב לא היה עוסק בצרכי הבריאה והנבראים, אלא היה יום זה מיוחד לשמו ובו ישב על כסא כבודו, אזי הוא הזמן להתבונן בגדולתו וקדושתו יתברך.

מיסודות השבת - יום שירה לה'

נתבאר שהיות השבת יום שירה לה' נובע מצד קדושת היום, שמצוותו להקדיש את היום לכבודו יתברך. 

אכן ישנו מהלך נוסף בדבר זה, והיינו שיום השבת הוא מעצם יסודו יום שירה לה' [ואדרבה יש לומר שקדושת השבת מיוסדת גם על מה שהוא יום שירה לה'].

כי הנה מתוך הבריאה עולה שבחו וכבודו של הקב"ה וזמנו של שבח זה בשלימות היה בשבת, שכל זמן שלא נשלמה המלאכה עדיין לא נראה כליל יופיה ושלמותה של הבריאה על כל חלקיה. וביום השבת, כאשר נשלמו השמים והארץ וכל צבאם, אז עלה פרק השירה הגדול של הבריאה כולה. וכמו שכתוב בפרקנו "כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְ-הוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃ מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְ-הוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃"(תהילים צב ה-ו).

וכיוון שמתוך השלמת הבריאה נתעלה כבודו וניכר שבחו, והיה יום זה יום שירה ועילוי כבודו, שנתקדש ונתכבד שמו, על כן נקבע שלעולם יהיה זה היום השביעי, יום קדוש לכבודו, אשר הכל יעסקו בכבודו ובעבודתו ויספרו בגדולתו ובמעשיו. "ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה', לפיכך יפארו ויברכו לאל כל יצוריו, שבח יקר וגדולה וכבוד יתנו לאל מלך יוצר כל"(מתוך התוספת לברכת יוצר בשבת).

[ולפי זה יש לומר ששורש קדושת היום של השבת הוא גם משום שביום זה נשלמה הבריאה, וממילא התגלו שבחו וגדולתו, ונעשה מציאות יום של שירה. על כן נתקדש היום השביעי שיהא יום מיוחד לשבח ולשיר ולרנן לה' ולעסוק בכל ענייני כבודו ועבודתו.]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך