תנ"ך על הפרק - תהילים צב - מה גדלו מעשיך ה' בפרוח רשעים כמו עשב / הרב לייב מינצברג ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים צב

659 / 929
היום

הפרק

מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃עֲ‍ֽלֵי־עָ֭שׂוֹר וַעֲלֵי־נָ֑בֶל עֲלֵ֖י הִגָּי֣וֹן בְּכִנּֽוֹר׃כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃מַה־גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃אִֽישׁ־בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא־יָבִ֥ין אֶת־זֹֽאת׃בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם יְהוָֽה׃כִּ֤י הִנֵּ֪ה אֹיְבֶ֡יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה אֹיְבֶ֣יךָ יֹאבֵ֑דוּ יִ֝תְפָּרְד֗וּ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן׃וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים תִּשְׁמַ֥עְנָה אָזְנָֽי׃צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה׃שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה בְּחַצְר֖וֹת אֱלֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ׃ע֭וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ׃לְ֭הַגִּיד כִּֽי־יָשָׁ֣ר יְהוָ֑ה צ֝וּרִ֗י וְֽלֹא־עלתהעַוְלָ֥תָהבּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב לייב מינצברג ז

מה גדלו מעשיך ה' בפרוח רשעים כמו עשב

מזמור זה שונה מדברי הנביאים בכמה מקומות אודות הצלחת הרשעים. אין המשורר בא לתרץ אצלנו את השאלות של מציאות תמוהה זו של "בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און"(תהילים צב ח), אלא אדרבה, המשורר בא לספר כאן בשבחו של הקב"ה ולהללו על עצם דבר נשגב זה, שדרכיו גבהו למעלה מהשגתנו, וזאת משום ש"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת", ודווקא דבר נפלא ומופלא זה מביא אותנו להכריז "מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך"(תהילים צב ו). הוא גופא (=בעצמו) שבח והילול להקב"ה שהוא קדוש ומובדל מאיתנו עד שאין לנו חקר ופשר במעשיו. המשורר חותר להתבונן דווקא בענייני ההנהגה הנשגבים שאין בכח אנוש להשיגם, בבחינת "אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ"(איוב לח ד). משם עולה ההילול הגדול והמופלא ביותר של השגת בחינת 'קדושת השם', אשר למעלה ממציאות הבריאה, "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם"(ישעיה נה ח). וזה הוא השיר ליום השבת. כי שיר נשגב זה הוא המתאים לקדושתו של יום השבת. שבימות החול, שהם ימי הבריאה, עוסקים בגדולת ה' מצד מעשיו בבריאה, ואילו ביום השבת שבו נתעלה וישב על כיסא כבודו מתבוננים ברוממות הנהגתו יתברך אשר מגביהי לשבת (ע"פ תהילים קיג ה) למעלה מן הבריאה. לכן מתאים ביום זה השבח של "מזמור שיר ליום השבת"(תהילים צב א).

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך