מזמור על הפיכת השלטון לשלטון צדק בידי יהואש

מזמור למלך יהואש על המהפכה שהושיבתו על כסא המלוכה. מסופר (מלכים ב יא, דברי-הימים ב כב-כג) כי אחר מות אחזיהו מלך יהודה קמה אמו, עתליהו בת אחאב, אשר עוד בחיי בנה, לפי עדות הכתוב בדברי-הימים (דברי הימים ב כב ג) הייתה יועצתו להרשיע, ותאבד את כל זרע הממלכה ותתפוש את המלוכה בידה, ואך נצר אחד מגזע המלוכה נשאר לפלטה, הוא יואש הקטן בן אחזיהו, אשר דודתו, אשת הכהן הגדול יהוידע, הסתירה אותו בבית ה', ושם היה מתחבא שש שנים.

בשנה השביעית באה המהפכה שהושיבה אותו על כסא אבותיו המלכים. המהפכה ההיא הפכה משורש גם את סדרי המדינה: כי שלטון הרשע שכוננה עתליהו בארץ הודח מכסאו ופינה מקומו לשלטון הצדק ויראת א-להים; את המהפכה הזאת חולל יהוידע הכהן הגדול והוציאה לפעולות ביום השבת [כי כן יוצא מהכתוב בדבר סדר המהפכה בדברי-הימים: "ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע את המחלקות"(דברי הימים ב כג ח), והמחלקות-המשמרות, כפי שמסרו לנו חכמי המשנה, היו מתחלפות מיום השבת ליום השבת]; ולכבוד יום שבת זה שהשיב את הצדק הממשלתי והמדיני על כנו - תיקן יהואש את המזמור והתקין לזמרו בבית ה' בכל יום שבת לזיכרון [כי יהואש, כאשר מעיד עליו הכתוב, הרבה להשפיע על הסדרים השוררים בבית ה']. ומכאן הכתובת שעל המזמור: "מִזְמ֥וֹר שִׁ֗יר לְי֣וֹם הַשַּׁבָּֽת!".

אִֽישׁ-בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא-יָבִ֥ין אֶת-זֹֽאת:
(תהילים צב ז)

"אֶת-זֹֽאת" - את האמור למטה בפסוק הבא (ר' שלמה יצחקי).

בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי-עַֽד:
(תהילים צב ח)

נאמר כנגד גורל עתליהו ושריה הרשעים.

וְאַתָּ֥ה מָר֗וֹם לְעֹלָ֥ם ה':
(תהילים צב ט)

הכוונה: אתה לעולם השופט העליון ונפרע סוף-סוף מהרשעים; וזה על דרך כוונת הלשון (תהילים צד ב): "הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל-גֵּאִֽים".

וַתָּ֣רֶם כִּרְאֵ֣ים קַרְנִ֑י בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן:
(תהילים צב יא)

"בַּ֝לֹּתִ֗י בְּשֶׁ֣מֶן רַעֲנָֽן" – כי כמפורש בכתוב, נמשח יהואש בשמן המשחה ביד יהוידע ובניו.

צַ֭דִּיק כַּתָּמָ֣ר יִפְרָ֑ח כְּאֶ֖רֶז בַּלְּבָנ֣וֹן יִשְׂגֶּֽה: שְׁ֭תוּלִים בְּבֵ֣ית ה' בְּחַצְר֖וֹת אֱ-לֹהֵ֣ינוּ יַפְרִֽיחוּ: ע֖וֹד יְנוּב֣וּן בְּשֵׂיבָ֑ה דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ:
(תהילים צב יג-טו)

זאת היא ברכת-פרידתו ואיחוליו ליושבים בבית ה', אשר ביניהם גדל ומביניהם התעלה לשבת על כסא המלוכה; "דְּשֵׁנִ֖ים וְרַֽעֲנַנִּ֣ים יִהְיֽוּ" - "דְּשֵׁנִ֖ים" כנגד דשן הקרבנות שבבית ה', "וְרַֽעֲנַנִּ֣ים" כנגד שמן זית רענן של המנחות ["זית רענן קרא ה' שמך"(ירמיהו יא טז). על דרך הכתוב לעיל: "ירוויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם" - שמרמז גם כן על דשן הקרבנות ועל שמן המנחות].