א יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃ ב אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃ ג כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ ד בְּאֶבְרָת֨וֹ ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃ ה לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ ו מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃ ז יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ ׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃ ח רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃ ט כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃ י לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃ יא כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃ יב עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃ יג עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃ יד כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃ טו יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃ טז אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
השיר מיועד לאדם היֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, מסתתר מן העולם ומצרותיו וחוסה אצל ה'. בְּצֵל שַׁדַּי הוא יִתְלוֹנָן, לן וחי.
פסוק ב:
וכך הוא מתפלל: אֹמַר לַה': "מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, מבצרי אתה, אֱלֹהַי שאֶבְטַח בּוֹ".
פסוק ג:
והמקהלה משיבה לו: אכן טוב לחסות במחסה הזה, כִּי הוּא – ה', יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מלכודת המוכנה ללכוד, ומִדֶּבֶר של הַוּוֹת, פורענות.
פסוק ד:
ובאופן ציורי – בְּאֶבְרָתוֹ, בכנפו הוא יָסֶךְ לָךְ, יסוכך עליך, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה ותהיה מוגן. צִנָּה, סוג מגן גדול, וְסֹחֵרָה, שריון או מגן סביב האדם – אֲמִתּוֹ. אם אתה חוסה תחת האמת של ה', או: אם אתה חוסה תחת ה' הנאמן – הגנתך שלמה.
פסוק ה:
לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מכל מיני פורענויות, אויבים ומתנכלים הבאים בלילה, ומֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, ביום. בדרך כלל חצים נורים בשעות היום, כאשר אפשר לראות את המטרה, ואילו בלילות אנשים חוששים ממתנקשים, מסכינים וכיוצא באלה.
פסוק ו:
ואילו אתה, החוסה בצל ה', לא תפחד אפילו מִדֶּבֶר אשר בָּאֹפֶל, בחושך יַהֲלֹךְ או מִקֶּטֶב, הֶרֶג, כיליון שיָשׁוּד, שודד והורג בצָהֳרָיִם, משום שלא תיפגע כלל.
פסוק ז:
יִפֹּל מִצִּדְּךָ, משמאלך אֶלֶף חללים, וּרְבָבָה ייפלו מִימִינֶךָ, אבל אֵלֶיךָ הרע לֹא יִגָּשׁ.
פסוק ח:
ובתוך כל המהומה אתה רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט על כל הנפגעים, וְשִׁלֻּמַת, גמול רְשָׁעִים תִּרְאֶה.
פסוק ט:
ושוב חוזר היחיד-המשורר ואומר: כִּי אַתָּה, ה', מַחְסִי. ושוב עונה לו המקהלה: אכן, במחסה הזה ראוי להסתתר, כי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. אתה בוחר לשכון אצל העליון, שהוא המעניק חסות מוחלטת.
פסוק י:
לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע, מכה, חולי לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ,
פסוק יא:
כִּי את מַלְאָכָיו יְצַוֶּה, ישלח לָּךְ, ה' לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.
פסוק יב:
חסותם של מלאכי ה' מתבטאת בכך שעַל כַּפַּיִם יִשָֹּאוּנְךָ, ירימו אותך, פֶּן תִּגֹּף, תיכשל ותמעד בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ, כפי שנושאים ילד קטן על כפיים, כדי שחלילה לא ייפצע ברגליו.
פסוק יג:
וכיוון שיש לך הגנה גמורה, הרי גם אם עַל שַׁחַל, אריה וָפֶתֶן, נחש ארסי תִּדְרֹךְ, וכן אם תִּרְמֹס כְּפִיר, אריה וְתַנִּין, שאולי אף הוא נחש – הם לא יזיקו לך.
פסוק יד:
וכאן נשמע הקול השלישי, המדבר בשם ה' ומסביר: כִּי בִי חָשַׁק האיש הזה, וַאֲפַלְּטֵהוּ, אני מציל אותו; אֲשַׂגְּבֵהוּ, אני נעשה לו למשגב ומעוז ועוזר לו כִּי יָדַע שְׁמִי.
פסוק טו:
יִקְרָאֵנִיוְאֶעֱנֵהוּ, תמיד אהיה נכון לענות לו. עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, ומכל צרה אֲחַלְּצֵהוּ, אוציא אותו וגם אֲכַבְּדֵהוּ בישועה שיש בה לא רק מנוסה ובריחה אלא גם גדוּלה.
פסוק טז:
הוא לא רק יינצל מן הרע, אלא גם אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, ובשנים הללו אַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי מבעיותיו שלו ומצרות הכלל.