פסוק ד:באברתו יסך לך. יש ספרים מלת לך בטעם מיושב:
פסוק ד:כנפיו תחסה. בכל הספרים החי"ת בשוא לבדו ומ"ש עליו במקרא גדולה חד מן טי"ת רפין בלישנא טעות הוא כי אין זה ממניינם ועיין מה שכתבתי בסוף יואל:
פסוק יב:פן תנוף. בהרבה מדוייקים חסר וא"ו:
פסוק טו:ואענהו. הוא"ו בגעיא והעי"ן בחטף סגול:
פסוק טו:עִמוֹ אָנֹכִי בצרה. הבי"ת רפויה: