פסוק ב:כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁשָּׁבוּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהֶם וְחָנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, אָמַר פַּרְעֹה: בַּעַל צְפֹן הִסְכִּים עַל גְּזֵרָתִי לְאַבְּדָם בַּמַּיִם. הִתְחִיל לְזַבֵּחַ לְקַטֵּר וּלְנַסֵּךְ לַעֲבוֹדָהַ זָרָה. לְכָךְ נֶאֱמַר וּפַרְעֹה הִקְרִיב.
פסוק ד:וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה לִבּוֹ סָפֵק אִם לִרְדֹּף אִם לֹא. וְאִכָּבְדָה בְפַרְעֹה. בְּפַרְעֹה תְּחִלָּה, שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר (שמות א, כב). וְכֵן וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים (שמות ה, ו). לְפִיכָךְ מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת, כִּי עַתָּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וָאַךְ אוֹתְךָ, וְאַחַר כָּךְ אֶת עַמְּךָ בַּדָּבֶר.
פסוק ד:כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה (בראשית ז, כג). מֵאָדָם שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה, וְאַחַר כָּךְ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן, וְאַחַר כָּךְ וְעַד גָּדוֹל (בראשית יט, יא). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם, וְאַחַר כָּךְ וְעַד בְּהֵמָה (שמות יב, יב). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, הַכֵּה תַכֶּה אֶת ישְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב, וְאַחַר כָּךְ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ (דברים יג, טו). כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְצָבְתָה בִטְנָהּ, וְאַחַר כָּךְ וְנָפְלָה יְרֵכָה (במדבר ה, כז). הַבֶּטֶן שֶׁהִתְחִיל, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמַה, הַמַּתְחִיל בַּעֲבֵרָה, מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת. הַמַּתְחִיל בְּמִצְוָה וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
פסוק ד:וְאִכָּבְדָה בְפַרְעֹה. מַגִּיד כְּשֶׁיִּפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאֻמּוֹת, שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תּוּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם (ישעיה סו, יט). וּכְתִיב: כֹּה אָמַר ה', יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ בַּזִּקִּים יַעֲבֹרוּ וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲווּ אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד (ישעיה מה, יד). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ (יחזקאל לח, כב). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'. וְאוֹמֵר: וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן, שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה (תהלים עו, ג-ד), נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים (תהלים עו, ב).
פסוק ז:וַיִּקַח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר. מִשֶּׁל מִי הָיוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרַיִם (שמות ט, ו). אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ וְגוֹ'. אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ וְגוֹ'. אֶלָּא מִשֶּׁל הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַרְעֹה (שמות ט, כ). הֲרֵי לָמַדְנוּ, שֶׁהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה', הֵם הָיוּ תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: טוֹב שֶׁבְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֹג, טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רַצֵּץ אֶת מֹחוֹ.
פסוק י:וּפַרְעֹה הִקְרִיב, הִקְרִיב אֶת הַפֻּרְעָנוּת לָבוֹא עָלָיו, וְהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה.
פסוק י:וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ. תָּפְשׂוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָהָם בְּשֵׁם ה' (בראשית יג, ד). בְּיִצְחָק כְּתִיב: וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה (בראשית כד, סג). בְּיַעֲקֹב כְּתִיב: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם (בראשית כח, יא). אֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי (ירמיה ז, טז).
פסוק י:וְאוֹמֵר: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב (ישעיה מא, יד). לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹלַעַת? לוֹמַר לְךָ: מַה תּוֹלַעַת הַזֹּה אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְּפִיהָ, וְהִיא רַכָּה וּמַכָּה אֶת הַקָּשֶׁה, כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה. שֶׁהָאֻמּוֹת נִמְשְׁלוּ כָּאֲרָזִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן (יחזקאל לא, ג). וְאוֹמֵר: וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן (תהלים כט, ה). וּכְשֶׁהֵן מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם, חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה וְצוֹעֲקִים וּמִתְפַּלְּלִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד וְגוֹ' (בראשית מח, כב). וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי (תהלים מד, ז) ? אֶלָּא חַרְבִּי זוֹ תְּפִלָּה, וְקַשְׁתִּי זוֹ בַּקָּשָׁה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְגוֹ' (דברים לג, ז). וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ (ש״א יז, מה). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וְגוֹ'. (תהלים כ, ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר, ה' אֵין עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ, עָזְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה, ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ (דה״ב יד, י). בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגוֹ', וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרָיְמָה וְגוֹ' וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, אָמְרוּ לָהֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים עַל שֶׁהוֹרִישׁוּ לָכֶם אֲבוֹתֵיכֶם, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב (בראשית כז, כב), וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ (דברים כו, ז), וְאָנוּ מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ, וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה (בראשית כז, מ). וְאַף כָּאן וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', תָּפְשׂוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶן. וּכְשֶׁהֵן צוֹעֲקִין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָצוּי לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ (דברים ד, כט).
פסוק טז:וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ. עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהֶם עַל הַיָּם. נִבְקַע לָהֶם הַיָּם וְנִבְקַע כְּמִין כִּפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָקַבְתָּ בְּמַטָיו רֹאשׁ פְּרָזָיו וְגוֹ' (חבקוק ג, יד). וְנֶחֱלַק לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ. וְנַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה (שמות טז, יד). וְנַעֲשׂוּ כְּמִין טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כט): דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים (שמות יד, טו). וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם פֵּרוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם (תהלים עד, יג). וְנַעֲשׂוּ סְלָעִים סְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם (תהלים עד, יג). וְנַעֲשׂוּ גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים (תהילים קלו, יג). וְנַעֲשׂוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם (שמות טו, ח). וְנַעֲשׂוּ כְמוֹ נֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד (שמות טו, ח). וְיָצְאוּ לָהֶם כַּדֵּי מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מְלוּחִין. וְקָפְאוּ הַמַּיִם וְנַעֲשׂוּ כִּכְלִי זְכוּכִית, שֶׁנֶּאֱמַר: קָפְאוּ תְהֹמוֹת (שמות טו, ח).
פסוק טז:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִקְרָאוֹת עֶשֶׂר מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהָיָה מַנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, הֶחֱזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו. בָּא הַזְּאֵב, נְטָלוֹ מֵאֲחוֹרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. רָאָה לִסְטִין מֵאֲחוֹרָיו וּזְאֵב מִלְּפָנָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הַיָּם לִפְנֵיהֶם וּמִצְרַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם, קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו (הושע טו, ג). הִתְחִיל מִצְטַעֵר, פָּרַשׂ עָלָיו בִּגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ (תהלים קה, לט). הִרְעִיב, נָתַן לוֹ לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר: הִנְּנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם. צָמָא, נָתַן לוֹ מַיִם שֶׁנֶּאֱמַר: וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע (תהלים עח, טז).
פסוק כ:וְאֵי זֶה הוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי? וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וְגוֹ' וַיָּאֶר (שמות יד, כ). זֶה יוֹם שֶׁל יָם. וְכֵן בְּמִצְרַיִם, הֶעָנָן מֵאִיר לְיִשְׂרָאֵל וּמַחְשִׁיךְ לַמִּצְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא רָאוּ וְגוֹ' (שמות י, כב).
פסוק כד:אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה אֵינוֹ מְרַפֵּא, אֶלָּא מַכֶּה בָּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בָּרְטִיָּה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה, בּוֹ מְרַפֵּא. כְּשֶׁהִכָּה אֶת אִיּוֹב, בִּסְעָרָה הִכָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי וְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּם (איוב ט, יז). וּכְשֶׁרִפְּאָהוּ, בִּסְעָרָה רִפְּאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה (איוב לח, א). כְּשֶׁהִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא הִגְלָה אוֹתָם אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ב, א) אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן מְכַנְּסָן בֶּעָבִים שֶׁנֶּאֱמַר: מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה (ישעיה ס, ח). כְּשֶׁפִּזְּרָן, לֹא פִּזְּרָן אֶלָּא כַּיּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָלְטוּ פְלִיטֵיהֶם וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כֻּלָּם הֹמוֹת (יחזקאל ז, טז). וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן, כַּיּוֹנִים אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם (ישעיה ס, ח). כְּשֶׁמְּבָרְכָן, אֵין מְבָרְכָן אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ וּבָרֵךְ (דברים כו, טו). וּכְשֶׁנִּפְרַע מִשּׂוֹנְאֵיהֶם, בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף וְגוֹ'. שֶׁהָיָה עַמּוּד הֶעָנָן יוֹרֵד וְעוֹשֶׂה אוֹתָם כְּטִיט, וְעַמּוּד הָאֵשׁ מַרְתִּיחָן וְטַלְפוֹת סוּסֵיהֶן מִשְׁתַּבְּשׁוֹת, הַזָּכָר מִלְּמַעְלָן וְהַנְּקֵבָה מִלְּמַטָּן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו (שופטים ה, כב). וַיָּהָם, הֲמָמָם וְעִרְבְּבָם, נָטַל סִגְנִיּוֹת שֶׁלָּהֶן וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הֵן עוֹשִׂין.
פסוק כה:וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׂרְפוּ גַּלְגִּלָּיו שֶׁל מַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת וּמֶרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת בְּעַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִקּוֹל רַעַם שֶׁלְּמַעְלָן, נִתְּזוּ צִנּוֹרוֹת מִלְּמַטָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל (תהלים עז, יט). לְשֶׁעָבַר, הָיוּ הַפְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבוֹת. וְעַכְשָׁו, הַמֶּרְכָּבוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַפְּרָדוֹת. וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לְפִי שֶׁאָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים, תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה (שמות ה, ט).
פסוק לא:אָז יָשִׁיר, וַיַּאֲמִינוּ בַּה'. לְפִיכָךְ זָכוּ לֵירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. אַתָּה מוֹצֵא בִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִין אַבְרָהָם אָבִינוּ בַּה', יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֶאֱמִן בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה (בראשית טו, ו). וְכֵן וַיַּאֲמֵן הָעָם (שמות ד, לא). וּכְתִיב: אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה (תהלים לא, כד). וְכֵן בְּמֹשֶׁה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות יז, יב).
פסוק לא:וְאוֹמֵר: זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ (תהלים קיח, כ), אֵלּוּ בַּעֲלֵי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים (ישעיה כו, ב). הַשַּׁעַר הַזֶּה בַּעֲלֵי אֲמָנָה נִכְנָסִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן, לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וְגוֹ' (תהלים צב, ב-ג). מַה כְּתִיב בַּתְרֵהּ, כִּי שִׂמַּחְתַּנִי. מִי גָּרַם לָנוּ לְשִׂמְחָה זוֹ? אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁכֻּלּוֹ לֵילוֹת, כְּדִכְתִיב: וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת (תהלים צב, ב-ג). וּכְתִיב: וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה (חבקוק ב, ד). וּכְתִיב: חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ (איכה ג, כג).
פסוק לא:וְאֵין הַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לְהִגָּאֵל אֶלָּא בִּשְׂכַר אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה וְגוֹ' (שה״ש ד, ח). וְאוֹמֵר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה (הושע ב, כב). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁגְּדוֹלָה אֲמָנָה, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה, שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה', אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה. וְאוֹמֵר: וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ (תהלים קו, יב).