פסוק ז:שש מאות רכב. דרש רבה בר מרי, מאי דכתיב (תהילים ק״ו:ז׳) וימרו על ים בים סוף, מלמד שהמירו ישראל באותה שעה ואמרו, כשם שאנו עולים מצד אחד כך מצרים עולים בצד אחר, אמר לו הקב"ה לשר של ים, פלוט אותם ליבשה , אמר לו, רבש"ע, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו , אמר לו, אתן לך אחד ומחצה שבהן, מאי היא, דאילו בפרעה כתיב שש מאות רכב, ואילו בסיסרא כתיב (שופטים ד׳:ג׳) תשע מאות רכב .
(פסחים קי"ח ב')
פסוק ז:ושלישים על כולו. בראשונה לא היו אלא שתים, דכתיב (פ׳ מקץ) וירכב אותו במרכבת המשנה, עמד פרעה ועשה שלש דכתיב ושלישים על כולו, עמדה מלכות הרשעה ועשאה אותן ארבע .
(ירושלמי כלאים פ"ח ה"ב)
פסוק יא:המבלי אין קברים. תניא, אמר ר' יהודה, זה אחד מעשרה נסיונות שניסו אבותינו במדבר להקב"ה .
(ערכין ט"ו א')
פסוק יג:התיצבו וראו. תניא, ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה עמהם מלחמה, ואחת אומרת נצווח כנגדן, זו שאמרה נפול לים, אמר להם משה התיצבו וראו את ישועת ה', זו שאמרה נחזור למצרים אמר להם כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם, זו שאמרה נעשה עמהם מלחמה אמר להם ה׳ ילחם לכם, וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להם ואתם תחרישון .
(ירושלמי תענית פ"ב ה"ה)
פסוק יג:לא תוסיפו לראותם. תנא ר' שמעון בן יוחאי, זה אחד משלשה מקומות שבהם הוזהרו ישראל שלא לשוב למצרים .
(ירושלמי סוכה פ"ה ה"א)
פסוק טו:מה תצעק אלי. באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקב"ה, ידידי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה, אמר ליה, ומה אעשה, אמר ליה, דבר אל בני ישראל ויסעו ואתה הרם את מטך ונטה וגו' .
(סוטה ל"ז א׳)
פסוק כ:ולא קרב וגו׳. א"ר יוחנן, מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה, בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר להם הקב"ה, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה .
(מגילה י׳ ב׳)
פסוק כב:בתוך הים. ת"ר, הרואה מעברות הים צריך שיתן שבח והודאה לפני המקום דכתיב ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה .
(ברכות נ"ד א׳)
פסוק כז:ומצרים נסים לקראתו. מכאן דאע"פ שנשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, הוא אינו מביא, אבל הם באים ונופלים לתוכו, שכן הוא אומר ומצרים נסים לקראתו .
(סוטה י"א א׳)
פסוק כז:וינער ה'. תני משמיה דר' יהושע בן קרחה, פרעה שחרף בעצמו דכתיב (פ׳ שמות) ויאמר פרעה מי ה׳, נפרע ממנו הקב"ה בעצמו, דכתיב וינער ה׳ את מצרים בתוך הים .
(סנהדרין צ"ד ב')
פסוק כז:בתוך הים. ר׳ אליעזר ור"ש אומרים, מים העליונים והתחתונים היו מנערים את המצרים שנאמר וינער ה׳ את מצרים בתוך הים [אדר"נ פ׳ ל"ג].
פסוק כט:והמים להם חומה. [מכאן שהדרך שבאו בה ישראל בתוך הים שביל היה] .
(יומא ד׳ ב')
פסוק ל:וירא ישראל. דרש רבה בר מרי, מאי דכתיב (תהלים ק"י) וימרו על ים בים סוף, מלמד שהמירו ישראל באותה שעה ואמרו, כשם שאנו עולים מצד זה כך המצרים עולים מצד אחר, אמר לו הקב"ה לשר של ים, פלוט אותם ליבשה, פלטן ליבשה ובאו ישראל וראו אותן שנאמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים .
(פסחים קי"ח ב׳)
פסוק לא:את היד הגדולה. דרש ר' שילא, מאי דכתיב (דה"א כ"ט) לך ה׳ הגדולה והגבורה הגדולה זו מעשה בראשית והגבורה זו יציאת מצרים, שנאמר וירא ישראל את היד הגדולה .
(ברכות נ"ח א׳)
פסוק לא:את היד הגדולה. מאי היד – היד שעתידה לפרע מסנחריב .
(סנהדרין צ"ה ב׳)