תנ"ך על הפרק - תהילים ס - נס להתנוסס – המודה בנסו נעשה לו עוד נס / הרב עובדיה יוסף ז"ל

תנ"ך על הפרק

תהילים ס

627 / 929
היום

הפרק

לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד׃בְּהַצּוֹת֨וֹ ׀ אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ וְאֶת־אֲרַ֪ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֤שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃אֱ֭לֹהִים זְנַחְתָּ֣נוּ פְרַצְתָּ֑נוּ אָ֝נַ֗פְתָּ תְּשׁ֣וֹבֵ֥ב לָֽנוּ׃הִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה׃הִרְאִ֣יתָה עַמְּךָ֣ קָשָׁ֑ה הִ֝שְׁקִיתָ֗נוּ יַ֣יִן תַּרְעֵלָֽה׃נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ועננווַעֲנֵֽנִי׃אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקָדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֭אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֝הוּדָ֗ה מְחֹֽקְקִי׃מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃מִ֣י יֹ֭בִלֵנִי עִ֣יר מָצ֑וֹר מִ֖י נָחַ֣נִי עַד־אֱדֽוֹם׃הֲלֹֽא־אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא־תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָם׃בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה־חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב עובדיה יוסף ז

נס להתנוסס – המודה בנסו נעשה לו עוד נס

נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃
(תהילים ס ו)

אדם צריך לומר תמיד שירה. "נתת נס להתנוסס", עושים לאדם מהשמים נס, צריך להודות להקב"ה, ואז "להתנוסס" - יהיה לו עוד נס יותר גדול (ראה בראשית רבה נה א).

למשל, ילד בא אצלי, רוצה סוכריה. אמרתי לו "קח את הסוכריה" ונתתי לו. לא רק שאומר תודה רבה, עומד ומודה, ומברך ומברך ומברך...

אמרתי בליבי: זה, נתתי לו סוכריה, כך עשה. מחר אני אתן לו קופסת שוקולד, נראה מה שיעשה, ירקוד!

כך הקב"ה, כשהוא עושה לנו נס, ואומרים שירה – עושה נס יותר גדול. "נס להתנוסס". תמיד צריך להודות לקב"ה. "אשירה לה' כי גמל עלי".

גם כן אנחנו, ברוך ה'.

יש לנו ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל. כל מי שרצה לבוא לארץ היה צריך סרטיפיקט, ובלי זה הוא לא ייכנס. צריך פרוטקציות וזה וזה... כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהיתה המדינה יהודית, אם רק בשביל שיבואו יהודים, כמה שרוצים, דיינו.

ובאמת יש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט, לפני קום המדינה, היו שש מאות וחמישים אלף איש בכל ישראל. אבל עכשיו למעלה מחמשה מליון! נתנו רשיון לכל אחד, "תבוא".

אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שייטיב אחריתנו מראשיתנו, ותהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים, כולם צדיקים, כולם אוהבים את התורה. כך אנו מתפללים.

אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה הקב"ה!

ברוך ה', הרבה ד' אותנו. "ארבה ארבה את זרעך... לא ייספר מרוב". עוד יהיה כהנה וכהנה בעזרת ה'. 

כל יהודי שנמצא בחוץ לארץ, רוצה לבוא? אהלן וסאהלן. פותחים כל השערים לפניו. לא אומרים לו תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך. לא יביא. אם רואים אותו, זוהי ברכה שיבוא לפה.

כן. זה מעט בעיניכם? זה לא מעט!

בזמן המנדט לא היו תלמודי תורה, לא היה חינוך העצמאי. בחינוך העצמאי כיום יש עשרות אלפים. תלמודי תורה באלפים. כולם לומדים רק תורה, מה שלא היה קודם.

אנחנו צריכים להודות לקב"ה. ברוך ה' נתן לנו כח לעשות חייל. להרבות תורה, לעשות מצוות ומעשים טובים.

כן יעשה הקב"ה כהנה וכהנה, ויגאל אותנו, ושבו בנים לגבולם, ויבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

  [תומלל ונערך מתוך דרשה שנשא הרב ביום העצמאות תשס"ט]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך