נס להתנוסס – המודה בנסו נעשה לו עוד נס
נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה׃
(תהילים ס ו)
אדם צריך לומר תמיד שירה. "נתת נס להתנוסס", עושים לאדם מהשמים נס, צריך להודות להקב"ה, ואז "להתנוסס" - יהיה לו עוד נס יותר גדול (ראה בראשית רבה נה א).
למשל, ילד בא אצלי, רוצה סוכריה. אמרתי לו "קח את הסוכריה" ונתתי לו. לא רק שאומר תודה רבה, עומד ומודה, ומברך ומברך ומברך...
אמרתי בליבי: זה, נתתי לו סוכריה, כך עשה. מחר אני אתן לו קופסת שוקולד, נראה מה שיעשה, ירקוד!
כך הקב"ה, כשהוא עושה לנו נס, ואומרים שירה – עושה נס יותר גדול. "נס להתנוסס". תמיד צריך להודות לקב"ה. "אשירה לה' כי גמל עלי".
גם כן אנחנו, ברוך ה'.
יש לנו ממשלה יהודית. מה היה פה? המנדטורים, אלה האנגלים ימח שמם שונאי ישראל. כל מי שרצה לבוא לארץ היה צריך סרטיפיקט, ובלי זה הוא לא ייכנס. צריך פרוטקציות וזה וזה... כל איש שהיה בא פה היו עושים לו צרות צרורות. משנהיתה המדינה יהודית, אם רק בשביל שיבואו יהודים, כמה שרוצים, דיינו.
ובאמת יש כמה מיליונים. בזמן שהיה המנדט, לפני קום המדינה, היו שש מאות וחמישים אלף איש בכל ישראל. אבל עכשיו למעלה מחמשה מליון! נתנו רשיון לכל אחד, "תבוא".
אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שייטיב אחריתנו מראשיתנו, ותהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים, כולם צדיקים, כולם אוהבים את התורה. כך אנו מתפללים.
אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה הקב"ה!
ברוך ה', הרבה ד' אותנו. "ארבה ארבה את זרעך... לא ייספר מרוב". עוד יהיה כהנה וכהנה בעזרת ה'.
כל יהודי שנמצא בחוץ לארץ, רוצה לבוא? אהלן וסאהלן. פותחים כל השערים לפניו. לא אומרים לו תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך. לא יביא. אם רואים אותו, זוהי ברכה שיבוא לפה.
כן. זה מעט בעיניכם? זה לא מעט!
בזמן המנדט לא היו תלמודי תורה, לא היה חינוך העצמאי. בחינוך העצמאי כיום יש עשרות אלפים. תלמודי תורה באלפים. כולם לומדים רק תורה, מה שלא היה קודם.
אנחנו צריכים להודות לקב"ה. ברוך ה' נתן לנו כח לעשות חייל. להרבות תורה, לעשות מצוות ומעשים טובים.
כן יעשה הקב"ה כהנה וכהנה, ויגאל אותנו, ושבו בנים לגבולם, ויבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
[תומלל ונערך מתוך דרשה שנשא הרב ביום העצמאות תשס"ט]