אנפת. גדר פעל אנף שכלה חרון אפו עד לכלה (ישעיה י"ב):
פסוק ג:
תשובב. מענין מנוחה והשקט, כמו בשובה ונחת תושעון וע"כ בא למ"ד אחריו, כי השבה בא עם יחוס הפעל בכ"מ:
פסוק ד:
פצמתה. בקעת אותה:
פסוק ד:
רפה, כמו רפא, והוא מקור לרפאות:
פסוק ו:
נס. סימן להתקבץ למלחמה:
פסוק ו:
קשט. עמ"ש משלי (כ"ב כ"א):
פסוק ז:
יחלצון. מענין חלוצי צבא:
פסוק ט:
מחקקי. השרים הנותנים חקים ומשפטים:
פסוק י:
סיר רחצי. הסיר שארחץ בו:
פסוק י:
התרועעי. התחברי:
פסוק יא:
עיר מצור. ולקמן (ק"ח) שבא שיר זה שנית כתיב עיר מבצר, והוא עיר בצרה ראש מלכות אדום כמ"ש (ישעיה כ"ו):
פסוק יא:
יובילני, נחני. הנחה הולך ברגליו, והמוביל נושאהו על כתפו, ובא לרוב בדברים בלתי בעלי חיים, לך יובילו מלכים שי, ומצייר שעד אדום הלכו ברגליהם, ולעיר מבצר בצרה הוביל אותם על כתפיו, כי לא יכלו ללכת שמה:
פסוק יג:
הבה. מורה על הזמנה בכ"מ (כנ"ל פ"ט), להכין לנו עזרת מצר: