פסוק א:עדות מכתם. המזמור הזה היה אהוב לו כעדי מכתם פז:
פסוק א:ללמד. עשוי ללמד דעת את העם איך הכל בא בהשגחה:
פסוק ב:בהצותו. כשנלחם עם ארם:
פסוק ב:וישב יואב. כשהיה דוד נלחם עם ארם יצא אדום לעזור לארם ושב יואב מן המערכה ללכת לקראת אדום לבל יעבור להתחבר עם ארם וערכו עמו מלחמה והכה יואב בהם:
פסוק ג:פרצתנו. ר״ל כמו עיר שנפרץ חומתה אז באים לתוכה מכל רוח כן באה המלחמה עלינו מכל צד:
פסוק ג:אנפת. הנה עד עתה כעסת עלינו ומעתה העמד אותנו בהשקט ומנוחה:
פסוק ד:הרעשתה. הנה הרעשתה ארצנו ובקעת אותה עתה רפא נא שבריה כי נטה לעפר ובתכלית השפלות:
פסוק ה:הראית. עד הנה הראית לעמך נפילה קשה והשקיתנו יין תרעלה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על מרבית הצרות:
פסוק ו:נתתה. מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם:
פסוק ו:מפני קשט סלה. ובעבור לאמת לעולם דבריך שאמרת להושיע עמך בשלום על אדמתם:
פסוק ז:למען יחלצון. בכדי שישראל ידידיך יהיו נחלצין מהצרות לזאת הושיעה לי בימינך וענני:
פסוק ח:דבר בקדשו. ברוח קדשו דבר ע״י נביאיו אשר אעלוז ואשמח במלכותי ואמשול ממשל רב:
פסוק ח:אחלקה. מקומות אלה אחלק לישראל ואמדד להם לחלקים:
פסוק ט:לי גלעד. כי ראה ברוה״ק שבימי רחבעם יוחלק מלכות ישראל ואמר בימי יהיו כולם תחת ממשלתי:
פסוק ט:מעוז ראשי. חוזק לראשי לשמרני מן האויב:
פסוק ט:מחוקקי. יהיו שרים שלי ונכנעים אלי:
פסוק י:מואב סיר רחצי. ר״ל אעשה עמהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ בו אשליך נעלי. אשים ברגליהם לסגרם בהם:
פסוק י:עלי פלשת התרועעי. בעבורי יריעו פלשתים תרועת מלך ותהיה התרועה למעני לקבל עליהם עול מלכותי:
פסוק יא:מי יובילני. מי המביא אותי אל עיר מבצר לכבוש אותה ולבוא בתוכה ומי הוא אשר נחני עד אדום להכניע:
פסוק יב:הלא אתה אלהים זנחתנו. הלא כ״ז ממך אלהים אשר עד הנה זנחתנו ולא יצאת בצבאותינו ר״ל כמו מה שהיינו מאז בצרה היה בעבור אשר זנחתנו וכו׳ כן התשועה באה ממך ולא בדרך מקרה:
פסוק יג:הבה. אתה תן לנו עזרת מצר אבל תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת:
פסוק יד:באלהים. בעזרת אלהים נעשה גבורה להתחזק על שונאיך והוא הוא הרומס צרינו: