מה ניתן ללמוד מרש"י על תחילת הפרק
הפרק פותח:
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁ֣ן עֵד֑וּת מִכְתָּ֖ם לְדָוִ֣ד לְלַמֵּֽד׃
בְּהַצּוֹת֨וֹ ׀ אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ וְאֶת־אֲרַ֪ם צ֫וֹבָ֥ה וַיָּ֤שָׁב יוֹאָ֗ב וַיַּ֣ךְ אֶת־אֱד֣וֹם בְּגֵיא־מֶ֑לַח שְׁנֵ֖ים עָשָׂ֣ר אָֽלֶף׃
(תהילים ס א-ב)
וכותב רש"י:
מכתם לדוד על עדותם של סנהדרין שנמשלו לשושנה, שנאמר, "שררך אגן הסהר..."(שיר השירים ז ג), "סוגה בשושנים"(שיר השירים ז ה), כשנצרך שילמדוהו מה יעשה; כשנלחם עם ארם נהרים ושלח את יואב עליהם אמרו לו (הארמים) ליואב, ולא מבניו של יעקב אתם? היכן היא השבועה שנשבע ללבן "עֵד הַגַּל הַזֶּה"(בראשית לא נב)? ולא היה יודע מה להשיב. בא לו אצל דוד. אמר לדוד, כך אמרו לי בני ארם. באו ושאלו את סנהדרין. אמרו להם, ולא הם עברו תחלה את השבועה? שאמר "מן ארם ינחני בלק מלך מואב"(במדבר כג ז), ועוד, כושן רשעתים (שופטים ג) ארמי היה.
(רש"י תהילים ס א)
כאשר שמע יואב את הטענה, כאילו עם ישראל מפר את ההסכם עם ארם, ולא ידע להשיב לטענותיהם, לא היסס להפסיק את ההכנות לקרב ולשוב לירושלים כדי להוועץ בדוד ובסנהדרין. הדרך מארם לירושלים נמשכת קרוב לשבועיים וכן החזרה. במשך כחודש ימים יכלו הארמים לשפר את מצבם בחזית ולגרום חלילה לנפגעים אצלנו עד שיחזור יואב מירושלים, ויתכן אף שיפתחו במלחמה עד שובו. בכל זאת יואב לא סמך על דעתו, וחזר לארץ כדי לברר את ההלכה אם מותר לו לפתוח במלחמה על ארם. דוד בעצמו לא ידע את ההלכה ואז כינס את הסנהדרין ובקש מהם תשובה מוסכמת, ועל פי תשובת הסנהדרין נהג דוד. סיפור זה מלמד אותנו עד כמה מקיימים ישראל את הברית שכרתו עם אומות העולם.
זאת ועוד, אנחנו רואים מדברי המדרש שכל מערכת החיים בישראל כפופה לתורה ולחכמי התורה, ורק הם מוסמכים לקבוע מה יעשו בני ישראל בכל התחומים ואפילו מלך כדוד, ומפקד צבא גדול כיואב, לא מחליטים ללא הסכמת הסנהדרין. אשרי הדור שמנהיגיו מתייעצים עם חכמי התורה וכפופים להוראותיהם. התורה מסלקת את כל הספקות המתעוררים בחיי האדם ואז השמחה שולטת בכל, כי אין שמחה כהתרת הספקות. כאשר מנהלים בית או מדינה על פי התורה, חזקה שלא תצא תקלה מתחת ידי המנהיגים העומדים בראש, והצדק שיצא לאור יהיה אמיתי. כך מחנכת התורה את היחיד ואת הציבור. חיי תורה מלאים מקנים שליטה מלאה על יצרים רעים ומדות רעות, מאפשרים לאדם לדלג על מכשולים העומדים בדרך ולהגיע לחוף מבטחים.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – בראשית'