קוה אל ה'... וקוה אל ה'

בסוף ספר תהילים כתוב:

קָר֣וֹב יְ֭-הוָה לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת׃
(תהילים קמה יח)

ויש שעולים בליבם הרהורים ותהיות, היאך ייתכן שהתפללו בחזקה מעומק הלב, ותפילתם לא פעלו. אך התשובה לכך היא כי מאז שחרב בית המקדש נסתמו שערי תפילותינו. ובפירוש אמרו חז"ל: 

ואמר ר' אלעזר, מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר "גם כי אזעק ואשווע שתם תפילתי"(איכה ג ח).
ואמר ר' אלעזר, מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים.
(ברכות לב:)

ואמנם מקובלנו כי שום תפילה אינה שבה ריקם; אם לא תועיל עתה תועיל בזמן אחר. כל תפילה מביאה, בסופו של דבר, שפע חסד ורחמים על ישראל. אך בתקופת בית המקדש הייתה כל תפילה מועילה מיד לשעתה. ואילו היום כל בקשה ותחנונים צריכים זכות מיוחדת ועת רצון שיהיו נענים:

אָמַר רַבִּי חִיָּיא רַבָּה, כְּתִיב (=כתוב): "קַוֵּה אֶל י-הוה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל י-הוה"(תהילים כז יד), הֱוֵי מִתְפַּלֵּל וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, וְיֵשׁ שָׁעָה שֶׁיִּתְּנוּ לְךָ.
(דברים רבה ב יב)