כי יצפנני בסוכו – הטמנת יואש
דוד המלך, אשר הכין את תבנית המקדש לכל פרטיה ולא נתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה עד אשר מצא את מקום המקדש, הכין את תשתיתו וקבע יחד עם שמואל הנביא את הרכב המשמרות וסדר עבודתם וכו', זכה שישלם לו הקב"ה כגמולו. יואש, מצאצאיו, נטמן בבית המקדש מפני חרב עתליה ולא נהרג.
דוד המלך חזה זאת ברוח הקודש ואמר: "כי יצפנני בסוכו ביום רעה"(תהילים כז ה).
ובמדרש מרחיבים זאת: " 'כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו בצור ירוממני'. מהו בצור ירוממני? זה יהוידע הכהן שהיה דומה לצור"(סדר עולם יח). מסביר הרב מוסר הנביאים שיהוידע היה צריך להתייצב כצור נגד עתליהו, להרגה ולהמליך במקומה את יואש.
חכמי הספרדים תקנו לומר את מזמורנו יום יום אחרי התפלה. וזאת כדי לעורר רחמים אצל הקב"ה, כלומר, כשם שאנחנו מסתתרים בבתי כנסת ובבתי מדרש ועוסקים בתורה ובתפלה, אתה ה' תציל אותנו מידי מבקשי רעתנו, כשם שהצלת את יואש מיד עתליה ושמרת עליו במקדשך.
באדיבות הרב, מתוך ספרו 'אמרי ח"ן – תהילים'