לפרק כ"ז
גם פרק זה נולד בחשכת המערה, לאחר שכבר התקבצו שם אל דוד כארבע מאות איש (שמואל א כב א-ה).
לְדָוִ֨ד ׀ יְ-הוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְ-הוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃
(תהילים כז א)
"יְ-הוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י" – כנגד החושך ששלט במערה.
אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י ׀ מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃ אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְ-הוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭-הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝-הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃
(תהילים כז ג-ד)
פסוקים אלה קשורים איש באחיו על הכוונה, כי אם אמנם אמיץ ליבו בגיבורים, ואם תקום עליו מלחמה בזאת הוא בוטח, אף על פי כן ליבו לשלום ושאיפתו לנועם שלוות הקודש השרויה בבית ה'.
כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי ׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃
(תהילים כז ה)
"בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃" – מוסב גם כן על בית ה' אשר בנוב, שהיה בנוי על ראש הר, כדרך לרומם את בית א-להים. ורמז לדבר, סגנון הכתוב "ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון"(דברי הימים א כא כט). וכן נפסק ברמב"ם (משנה תורה הל' תפילה פרק יא הלכה ב) אפילו על בית הכנסת שצריך להיות בגבהה של עיר [ועל דרך זה נראה לי לפרש גם המכוון בלשונו בפרק ס"א, "בצור ירום ממני תנחני"(תהילים סא ג), ויהיה מקביל אל המבוקש שם "אגורה באהלך עולמים"(תהילים סא ה )].
לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְ-הוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃
(תהילים כז ח)
"לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י" – נאמר ביחס אל החלטתו בארץ פלשתים לשוב משם אל ארץ נחלת ה', אשר היא שגרמה לישיבתו כעת במערה.
אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱ-לֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃
(תהילים כז ט)
"אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ" – עַ֫בְדֶּ֥ךָ חסר מ"ם השימוש, והכוונה, "אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף" מעַבְדֶּךָ.
כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽי-הוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי׃
(תהילים כז י)
מרמז על המסופר בספר שמואל, כי אחר המלטו אל מערת עדולם הלך דוד למצפה מואב ושם אמר אֶל־מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֗ב "יֵֽצֵא־נָ֞א אָבִ֤י וְאִמִּי֙ אִתְּכֶ֔ם עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אֵדַ֔ע מַה־יַּֽעֲשֶׂה־לִּ֖י אֱ-לֹהִֽים׃ וַיַּנְחֵ֕ם אֶת־פְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וַיֵּשְׁב֣וּ עִמּ֔וֹ כָּל־יְמֵ֥י הֱיוֹת־דָּוִ֖ד בַּמְּצוּדָֽה׃"(שמואל א כב ג-ד).
ה֤וֹרֵ֥נִי יְ-הוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃
(תהילים כז יא)
בתפילתו מתוך המערה בפרק קמ"ב, דוד מתאונן כי אבד שם מנוס ממנו, וכן בפרק נ"ז, כי רשת הכינו שם לפעמיו, אי לזאת דוד מפיל תחינתו בפרק שלנו, כי ה' יוציא נפשו ממסגר, ממעמקי המערה אשר הוא כלוא שם, לנחותו באורח מישור. ואכן שמע ה' תחינתו, וביד נביאו הגיד לו את דרכו, ככתוב בספר שמואל "ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה. לך ובאת לך ארץ יהודה"(שמואל א כב ה).
אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃
(תהילים כז יב)
כבר כתבתי בפירושי לפרק ז' כי המלטו מיד אכיש מלך גת נתתן יד לכוש ימיני וחבריו לבדות עליו עלילת בגידה בעמו וארצו.
לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְ-הוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ קַוֵּ֗ה אֶל־יְ-ה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְ-הוָֽה׃
(תהילים כז יג-יד)
אֶ֣רֶץ חַיִּֽים היא כינוי אצל דוד לארץ ישראל, וכך משמע לי כוונת לשונו בפרק נ"ב: "...יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֨ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה׃"(תהילים נב ז); וכן בפרק קמ"ב, שחובר במערה: "...אָ֭מַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י חֶ֝לְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים׃"(תהילים קמב י), מתבאר מתוך זה שלישיבתו במערה קדמה הישיבה בנכר, בארץ פלשתים.
כוונת הכתוב כי במח דוד נולד כעת, מתוך מצוקת ליבו בעקב הרדיפות והתלאות שאפפוהו, רעיון, שדוד עצמו נרתע מפניו וחנקו לפני צאתו לאוויר העולם, עד שלא נשאר ממנו פה בכתובים אלא קטע, והרעיון הזה היה, כי לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ האמין לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְ-הוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ ישראל לא היה נחפז לעזוב את גת פלשתים מיד כשהטילו אליו אימה עבדי אכיש. ברעיון מחפיר זה מתאבק דוד ומדכאו על ידי מאמציו לחזק ליבו בתקווה לה': קַוֵּ֗ה אֶל־יְ-ה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְ-הוָֽה!