א לְדָוִ֨ד ׀ יְהוָ֤ה ׀ אוֹרִ֣י וְ֭יִשְׁעִי מִמִּ֣י אִירָ֑א יְהוָ֥ה מָֽעוֹז־חַ֝יַּ֗י מִמִּ֥י אֶפְחָֽד׃ ב בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י ׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ׃ ג אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י ׀ מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָ֭לַי מִלְחָמָ֑ה בְּ֝זֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ׃ ד אַחַ֤ת ׀ שָׁאַ֣לְתִּי מֵֽאֵת־יְהוָה֮ אוֹתָ֪הּ אֲבַ֫קֵּ֥שׁ שִׁבְתִּ֣י בְּבֵית־יְ֭הוָה כָּל־יְמֵ֣י חַיַּ֑י לַחֲז֥וֹת בְּנֹֽעַם־יְ֝הוָ֗ה וּלְבַקֵּ֥ר בְּהֵיכָלֽוֹ׃ ה כִּ֤י יִצְפְּנֵ֨נִי ׀ בְּסֻכֹּה֮ בְּי֪וֹם רָ֫עָ֥ה יַ֭סְתִּרֵנִי בְּסֵ֣תֶר אָהֳל֑וֹ בְּ֝צ֗וּר יְרוֹמְמֵֽנִי׃ ו וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹֽיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אָהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַיהוָֽה׃ ז שְׁמַע־יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי׃ ח לְךָ֤ ׀ אָמַ֣ר לִ֭בִּי בַּקְּשׁ֣וּ פָנָ֑י אֶת־פָּנֶ֖יךָ יְהוָ֣ה אֲבַקֵּֽשׁ׃ ט אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ אַֽל־תַּט־בְּאַ֗ף עַ֫בְדֶּ֥ךָ עֶזְרָתִ֥י הָיִ֑יתָ אַֽל־תִּטְּשֵׁ֥נִי וְאַל־תַּֽ֝עַזְבֵ֗נִי אֱלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ י כִּי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽיהוָ֣ה יַֽאַסְפֵֽנִי׃ יא ה֤וֹרֵ֥נִי יְהוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃ יב אַֽל־תִּ֭תְּנֵנִי בְּנֶ֣פֶשׁ צָרָ֑י כִּ֥י קָֽמוּ־בִ֥י עֵֽדֵי־שֶׁ֝֗קֶר וִיפֵ֥חַ חָמָֽס׃ יג לׅׄוּלֵׅׄ֗אׅׄ הֶ֭אֱמַנְתִּי לִרְא֥וֹת בְּֽטוּב־יְהוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ יד קַוֵּ֗ה אֶל־יְה֫וָ֥ה חֲ֭זַק וְיַאֲמֵ֣ץ לִבֶּ֑ךָ וְ֝קַוֵּ֗ה אֶל־יְהוָֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

ביאור שטיינזלץ

עדין שטיינזלץ

פסוק א:
לְדָוִד. ה' הוא אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וכיוון שהוא מאיר עלי ועוזר לי בצרה מִמִּי אִירָא?! כיוצא בזה: ה' הוא מָעוֹז, מבצר ומחסה לחַיַּי, לכן מִמִּי אֶפְחָד?!
פסוק ב:
בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, רשעים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, אלו הם צָרַי, שונאי וְאֹיְבַי המתנכלים לִיהֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
פסוק ג:
אִם תַּחֲנֶה, יחנה עָלַי מַחֲנֶה צבא, לֹא יִירָא לִבִּי כי ה' מחסי. אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת – בעובדה שה' אורי וישעי אֲנִי בוֹטֵחַ.
פסוק ד:
דוד סמוך ובטוח שה' מגונן עליו, ועל כן אינו מתפלל על ביטחונו, אלא על דבר אחר: בקשה אַחַת בלבד שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', ורק אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁשִׁבְתִּי, תהיה ישיבתי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר, להיכנס בקביעות, מדי בוקר בְּהֵיכָלוֹ. בקשה זו, במיוחד מפיו של מי שאיננו כהן או לוי, מבטאת את דבקותו ואת העונג שהוא מוצא בהימצאו שם.
פסוק ה:
כִּי, כאשר יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה, בסוכתו בְּיוֹם רָעָה, כשיַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר, בחוזק ובגובה יְרוֹמְמֵנִי;
פסוק ו:
וְעַתָּה, כשה' מגן ומגביה אותי, יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי שמסְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, זבחי תודה שמביא אדם על ניצחון והצלחה, ואָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
פסוק ז:
שְׁמַע, ה', את קוֹלִי כאשר אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
פסוק ח:
לְךָ, בשבילך, במקומך אָמַר לִבִּי לכל אדם, כמצטט את דבריך: "בַּקְּשׁוּ את פָנָי". זהו הדבר שאתה, ה', מבקש. ואכן אני נענה לקריאה – אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
פסוק ט:
אַל תַּסְתֵּר את פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי להפקירני לפגעי העולם. אַל תַּט, תרחיק הצדה בְּאַף, מתוך כעס, גם אם הוא מוצדק, את עַבְדֶּךָ. עֶזְרָתִי הָיִיתָ עד עכשיו, וגם בעתיד אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.
פסוק י:
והביטוי החזק ביותר לדבקות בה' לבדו: כִּי גם אם אָבִי וְאִמִּי, שהקשר עמם אמור להתקיים כמעט ללא תנאי, עֲזָבוּנִי, ובמישור האנושי אני נטוש ושרוי בבדידות שאין למעלה ממנה – וַה' יַאַסְפֵנִי, כי הוא מחסה לכול, גם למי שנזנח מכל הבחינות.
פסוק יא:
הוֹרֵנִי, למד אותי, ה', את דַּרְכּךָ הטובה, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, בדרך ישרה במובן המוסרי ובחיי המעשה, לְמַעַן שׁוֹרְרָי, לנוכח אויבי.
פסוק יב:
אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ, תסגירני ביד שאיפותיהם של צָרָי, שונאי, כִּי קָמוּ בִי, שהתייצבו כנגדי כעֵדֵי שֶׁקֶר, להעליל עלי עלילות שווא וכמו יפֵחַ, עד ההוגה דברי חָמָס.
פסוק יג:
הם היו מצליחים, לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. רק הודות לתפילה ולתקווה אוכל לשונאי.
פסוק יד:
ומסיים בחיזוק ועידוד לעצמו ולכל אדם: קַוֵּה, יַחל אֶל ה', חֲזַק, התחזק בדרכך וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְגם אם לא תראה מיד את התוצאות, קַוֵּה אֶל ה'.