פסוק א:אירא, אפחד. היראה הוא מפני דבר ידוע, והפחד הוא מפני דבר בלתי ידוע ומקורו בעצם המפחד (ישעיה נ"א י"ג, מיכה ז' י"ז, איוב ג' כ"ד, ובכ"מ):
פסוק ב:בקרב. שיתקרבו זה לזה לדבר בסתר, כמו קבצו רודפי זמה.
פסוק ב:ועלי. בעבורי, וההבדל בין צר ואויב התבאר לקמן (פ"ט כ"ג):
פסוק ג:בזאת, במה שיפרש כי יצפנני בסוכה:
פסוק ד:שאלתי אבקש. הבקשה היא מה שחפץ בלבו, מבקשי ה', בקשו צדק, בקש קהלת למצוא דברי חפץ, עיין מה שפירשתי בפירושי מגלת אסתר על מה שאלתך ומה בקשתך:
פסוק ד:בבית ה', בהיכלו. ההיכל פנימי מן הבית (כנ"ל ה' ח'):
פסוק ד:ולבקר. מענין דרישה, או רצונו לומר בכל בקר:
פסוק ה:יצפנני בסוכה, יסתירני בסתר אהלו. הצפון הוא שלא תראהו העין לפי שעה הפך של צפה (עי' יהושע ב'), והסתר הוא הנסתר לגמרי, וכן האהל הוא יותר מן הסוכה ומוסיף והולך:
פסוק ו:זבחי תרועה. זבחים מורים על תרועת מלחמה, וכן זבחי צדק (כנ"ל ד'):
פסוק ו:אשירה ואזמרה. עי' הבדלם (שופטים ה׳:ג׳):
פסוק ח:לך אמר לבי. ציין שלבו דבר אל ה' ואמר לו מה שמבקש:
פסוק ח:בקשו פני. שדבר אל פניו (הפנים מצייר פנית האדם וכוונתו העקרית), ואמר להם אתם פני, בקשו פני ה':
פסוק ט:אל תטשני ואל תעזבני. הנטישה היא יותר מן העזיבה (עי' מ"א ח', ירמיה י"ב ז', ולקמן צ"ד י"ד), ומוסיף גם אל תעזבני:
פסוק יא:דרכך, בארח. הבדלם למעלה (כ"ה ד'):
פסוק יב:ויפח. הוגה ומצפצף:
פסוק יד:קוה. ציווי, ויש לפרש לולי האמנתי ואמרתי לנפשי קוה אל ה'.
פסוק יד:חזק ויאמץ. האימוץ הוא התמדת החוזק ובא ביחוד על אימוץ הלב כמו שפירשתי בכ"מ: