פסוק א:וישב. הזכיר שאלופי עשו ישבו בהר שעיר ויעקב ישב בארץ הנבחרת
פסוק ב:והטעם אלה תולדות יעקב אלו המאורעות שאירעו לו והמקרים שבאו עליו מגזרת מה ילד יום:
פסוק ב:והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה. בעבור היותו קטן שמוהו בני השפחות שמש להם כי אם ישרת אחיו בני הגבירה לא היה דבר רע וזאת היא דבתם רעה. וטעם אבר מן החי דרש הוא כי הכתוב לא הזכיר מאחיו חוץ מבני השפחות:
פסוק ג:כי בן זקונים הוא. כמשמעו כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה גם כן אחיו בנימין קראו וילד זקונים ואחר אלה שניהם לא נולד לו:
פסוק ג:פסים כתונת מרוקמת.
פסוק ג:פסים כמו פס ידא בלשון ארמית:
פסוק ד:לשלום. אפילו לשלום:
פסוק ז:מאלמים. מגזרת אלומים ונמצא בלשון נקבה נושא אלומותיו:
פסוק ז:תסובינה. מפעלי הכפל. ודגשות הבי"ת לבלוע הבי" ת:
פסוק ח:המלוך תמלוך או משול תמשול. אנחנו נשימך מלך או אתה תמשול בנו בחזקה:
פסוק י:ויגער בו אביו. גערה עם בי"ת דרך קלון. ובלא בי"ת לשון השחתה. כמו הנני גוער לכם את הזרע. או הוא על דרך משל שיגער בזרע ויפחד ולא יעלה:
פסוק י:אני ואמך. על בלהה שפחת אמו שגדלה אותו:
פסוק יא:שמר את הדבר. בלבו וכן שמרו עדותיו על הפי' הנכון:
פסוק יג:ויאמר לו הנני. אעשה כדבריך:
פסוק טו:וימצאהו איש. דרך הפשט אחד מעוברי דרך:
פסוק טז:איפה הם רועים. אם תדע:
פסוק יז:דתינה. ביו"ד גם בלא יו"ד והמקום אחד:
פסוק יח:ויתנכלו. חשבו מחשבה רעה. וכן וארור נוכל:
פסוק כא:לא נכנו נפש. כמו ומשרתו יהושע בן נון נער שפי' משרתו שירות נער כי לא היה בימים ההם נער. וכן לא נכנו מכת נפש להוציא נפשו:
פסוק כג:ויפשיטו. פועל יוצא לשני פועלים שאמרו לו שיפשיט אותה בעצמו. והכתנת בלשון הקדש החלוק הדבק לעור והנה הערימוהו והשליכוהו ערום אל הבור:
פסוק כה:וישבו לאכל לחם. התשעה אחים:
פסוק כה:ארחת ישמעאלים. כאשר אמר המתרגם בעבור שהיא הולכת ארחות:
פסוק כה:נכאת. אמר ר' משה הכהן ז"ל הספרדי שפי' נכאת דבר נחמד. וכן ויראם את בית נכותה. כי הוי"ו והאל"ף יתחלפו שהם האותיות הנח:
פסוק כה:וצרי. מצאנוהו במקרא בשוא נח תחת הצדי ובקמץ חטף. הצרי אין בגלעד. גם בחולם שמן ודבש וצרי. והגאון פי' אותו כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עקרים ואחרים אמרו כי הוא פרי או שמן האילן שהובא מיריחו אל מצרים על דעת יוסף בן גוריון. ורבי ישמעאל אמר שהוא שרף ואנחנו נסמוך על דעתו:
פסוק כה:ולוט. אמר הגאון שהוא הפרי הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספת בי"ת ואולי כן הוא:
פסוק כו:מה בצע. מה תועלת. וקרוב מטעם חפץ. וכן מה בצע בדמי:
פסוק כז:אחינו בשרנו הוא. כמו בשרנו כי מבשר אחד היינו:
פסוק כח:ויעברו. וכאשר עברו עליהם הישמעאלים הסוחרים כי המדינים יקראו ישמעאלים וכן אמר על מלכי מדין כי ישמעאלים הם:
פסוק ל:ואני אנה אני בא. הזכיר אני ב' פעמים והאחד רב רק דרך הלשון כך:
פסוק לג:טרף טרף. פועל שלא נזכר שם פועלו ובא כן בעבור הרי"ש שלא ידגש וכן מורק ושוטף:
פסוק לה:ויבך אותו אביו. קדמונינו דרשוהו על יצחק. ובאמת כי לא מת יצחק עד שהיה יוסף בן כ"ט שנה. ויש אומרים כי הנבואה נסתלקה משניהם בעבור אבלם. ועדותם דבר אלישע:
פסוק לה:וכל בנותיו. בתו ובת בנו:
פסוק לה:ומלת שאולה. כמו מטה. והטעם הקבר. ופה טעה המתרגם לתועים שתרגם שאולה גיהנם. והנה כי לא שאול תודך. ואציעה שאול הנך הפך אם אסק שמים שם אתה ערום שאול נגדו ורבים אחרים:
פסוק לו:שר הטבחים. תמצא זה הלשון על הרג ועל בישול ודברי המתרגם ארמי נכונים: