פסוק א:וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה. אַחַר עוֹד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִלְּצַוּוֹתוֹ עַל הַמִּילָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְקִין יוֹתֵר וְיַגִּיעַ עַד מֵאָה וְיִהְיֶה הַנֵּס יוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁיּוֹלִיד וְהוּא בֶּן מֵאָה, וּלְהַרְאוֹת אַהֲבַת אַבְרָם לָאֵל לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יְצַוֵּהוּ, שֶׁצִּוָּהוּ לָמוּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְהוּא זָקֵן בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, וְכֹחוֹ תָּשַׁשׁ, וְצִוָּהוּ לָמוּל קֹדֶם לֵדַת יִצְחָק כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יִצְחָק מִזֶּרַע כָּשֵׁר יוֹתֵר עַל יְדֵי מִצְוַת הָאֵל שֶׁנַּעֲשָׂה בָּאֵבָר הַהוּא וּלְהַגְדִּיל הַפֶּלֶא, כִּי הַמִּילָה מְחַלֶּשֶׁת הָאֵבָר, וְהָיָה נֵס עַל נֵס שֶׁיּוֹלִיד בֶּן מֵאָה, וְעוֹד שֶׁיִּהְיֶה אֵבָרוֹ חָלוּשׁ יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה קֹדֶם הַמִּילָה.
פסוק א:אֲנִי־אֵל שַׁדַּי. פֵּרַשׁ: חָזָק, מְנַצֵּחַ, וְכֵן אוֹמֵר ״כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם״ (יחזקאל א:כד), ״כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ״ (יחזקאל י:ה). רוֹצֶה לוֹמַר לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתְּךָ עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד, וְאַף כִּי אַתָּה זָקֵן וְחָלוּשׁ כֹּחֲךָ כִּי בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע אַתָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁתַּחֲלִישׁ כֹּחַ הַזֶּרַע עוֹד, אֲנִי מְנַצֵּחַ הַכֹּל, כִּי אֲנִי־אֵל שַׁדַּי, וְהַטֶּבַע וְהַתּוֹלָדָה מִיָּדִי הוּא וּבְיָדִי לַעֲשׂוֹת וּלְשַׁנּוֹת כַּאֲשֶׁר אֶרְצֶה. וְכֵן אָמַר ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם וְגוֹ׳ בְּאֵל שַׁדַּי״ (שמות ו:ג), כִּי שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ נְשֵׁיהֶם עֲקָרוֹת וְנִפְקְדוּ בִּרְצוֹן הָאֵל, כִּי שָׁמַע אֵל תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים וְשִׁנָּה טֶבַע נְשֵׁיהֶם וְיָלָדוּ. וְשַׁדַּי שֵׁם תֹּאַר, רָאוּי בְּתַשְׁלוּמוֹ שַׁדְּדַי בְּפַלֵּס ״מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי״ (משלי כח:כג).
פסוק א:הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי. כְּתַרְגּוּמוֹ ״פְּלַח קֳדָמַי״, פֵּרוּשׁ: עֲבֹד לְפָנַי עֲבוֹדָה אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ, וְכֵן ״אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבוֹתַי לְפָנָיו״ (בראשית מח:טו), ״אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו״ (בראשית כד:מ), עִנְיַן כֻּלָּם עֲבוֹדַת הָאֵל בַּלֵּב וּבַמַּעֲשֶׂה, וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הִיא בַּלֵּב, וְכֵן אָמַר חִזְקִיָּהוּ ״אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם״ (מלכים ב כ:ג), זֶהוּ אָמַר עַל עֲבוֹדַת הַלֵּב, וְאַחַר כָּךְ אָמַר עַל הַמַּעֲשֶׂה, ״וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״. וְעַתָּה צִוָּה הָאֵל אֶת אַבְרָם שֶׁיּוֹסִיף לוֹ עוֹד עֲבוֹדָה בְּגוּפוֹ. כִּי בְּלִבּוֹ הָיָה שָׁלֵם, וְכֵן בְּמַעֲשֶׂה וְתִקּוּן הַמִּדּוֹת וְכָל אֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל מוֹרֶה אוֹתוֹ, אֲבָל עֲבוֹדַת הַגּוּף הַזֹּאת אֲשֶׁר צִוָּהוּ לֹא הָיָה הַשֵּׂכֶל מוֹרֶה בָּזֶה, אֶלָּא רָצָה בּוֹ הָאֵל לִהְיוֹת לוֹ לְאוֹת בֵּינוֹ וּבֵין הָאֵל, לִהְיוֹת זֶרַע אַבְרָהָם הַמְכֻוָּן עַם מְיֻחָד וְיִהְיוּ בִּבְשָׂרוֹ אוֹת מְיֻחָד. וְאוּלַי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם עוֹשִׂים אֶת הַמִּצְוָה כִּי לֹא נִצְטַוּוּ בָּהּ אֶלָּא זֶרַע אַבְרָהָם הַמְיֻחָד וְהוּא יִצְחָק וְזַרְעוֹ הַמְיֻחָד גַּם כֵּן שֶׁהוּא זֶרַע יַעֲקֹב, לְפִיכָךְ צִוָּהוּ בָּהּ הָאֵל קֹדֶם שֶׁיּוֹלִיד יִצְחָק וְקֹדֶם שֶׁיִּזְרַע. וְהַנִּכְנָסִים מֵהָאֻמּוֹת בִּבְרִית אַבְרָהָם וּבְתוֹרַת הָאֵל הֲרֵי הֵם נֶחְשָׁבִים זֶרַע אַבְרָהָם וַהֲרֵי הֵם מִכְּלַל ״הֲמוֹן גּוֹיִם״ שֶׁאַבְרָהָם אָב לָהֶם.
פסוק א:וֶהְיֵה תָמִים. וּבָזֶה תִּהְיֶה שָׁלֵם שֶׁתִּהְיֶה אוֹת בִּבְשָׂרְךָ לִשְׁמִי, וְיִהְיֶה גַּם כֵּן כְּרִיתַת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינְךָ, כִּי בְּדָם הוּא כָּל כְּרִיתַת בְּרִית. וּבִסְתָם אָמַר לוֹ, וְלֹא פֵּרַשׁ לוֹ הַבְּרִית עַד בַּסּוֹף שֶׁאָמַר לוֹ ״זֹאת בְּרִיתִי״ (בראשית יז:י), אֶלָּא אָמַר לוֹ דְּבָרִים שֶׁהֵבִין בַּסּוֹף לָמָּה אָמַר. וְהֵבִין בַּסּוֹף מִלְּשׁוֹן תָמִים שְׁנֵי דְבָרִים: הָאֶחָד כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָמַר לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁחָסֵר מִבְּשָׂרְךָ בַּבְּרִית הַזֹּאת לֹא תִהְיֶה חָסֵר בַּעֲבוּר זֶה, אֲבָל תִּהְיֶה תָּמִים יוֹתֵר, כִּי לֹא יֶחְסַר מִמְּךָ אֵבֶר מֵאֵבָרֶיךָ אֶלָּא מְעַט בָּשָׂר מִן הָאֵבֶר. וּבְחֶסְרוֹן הַהוּא תִּהְיֶה תָּמִים שֶׁיִּהְיֶה הַחֶסְרוֹן לְאוֹת לְךָ בֵּינְךָ וּבֵין הָאֵל. וְאִלּוּ נוֹלַד כֵּן לֹא יִהְיֶה נִכָּר שֶׁיִּהְיֶה לְאוֹת, לְפִיכָךְ הַנּוֹלָד מָהוּל צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית (יבמות עא) שֶׁיַּחְתֹּךְ מְעַט מִן הַבָּשָׂר הַהוּא לְאוֹת וְלִבְרִית.
פסוק ב:וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ. שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב כִּי בַּעֲבוּר זֶה יֶחְסַר זַרְעֲךָ וְזֶרַע זַרְעֲךָ, שֶׁיִּהְיֶה הָאֵבֶר חָלוּשׁ בַּעֲבוּר זֶה לְהוֹצִיא זֶרַע, כִּי אַרְבֶּה אוֹתְךָ וְאֶת זַרְעֲךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וְהַכֶּפֶל לְרַבּוֹת הָרִבּוּי, כִּי מְאֹד הִיא לְשׁוֹן רִבּוּי.
פסוק ג:וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו. הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה לָאֵל עַל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ שֶׁיִּתֵּן בְּרִיתוֹ בֵּינוֹ וּבֵינוֹ, שֶׁזֶּה יִהְיֶה קִיּוּם הָאַהֲבָה אֲשֶׁר אָהַב.
פסוק ג:וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. דִּבֵּר אִתּוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים לֵאמֹר אוֹתָם לִבְנֵי בֵיתוֹ כְּשֶׁיָּבֹא לְמוּלָם.
פסוק ד:אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ. אֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ ״אֵל שַׁדַּי״ (בראשית יז:א) וְהָיִיתָ בָּטוּחַ בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ; וַאֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ מֵעַתָּה וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם, כִּי לֹא תִּהְיֶה אַב לְגוֹי אֶחָד לְבַד, אֶלָּא לַהֲמוֹן גּוֹיִם שֶׁהֲרֵי יָצְאוּ מִמֶּנּוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה וְכָל אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל.
פסוק ד:הֲמוֹן. עִנְיָנוֹ רִבּוּי, וּלְאוֹת זֶה אֶשְׁנֶה אֶת שִׁמְךָ וְאוֹסִיף בּוֹ הַהֵ״א וְיִהְיֶה בְּהִתְחַבְּרוֹ עִם הַמֵּ״ם עִנְיַן הֲמוֹן.
פסוק ה:וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ. בָּאָה מִלַּת ״אֶת״ אַחַר הַנִּפְעָל לְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר, וְכֵן ״יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״ (במדבר כו:נה) ״וְלֹא יָמֵס אֶת לְבַב אֶחָיו״ (דברים כ:ח). וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מד, ראש השנה טז) שִׁנּוּי הַשֵּׁם קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, מִנָּלָן מֵאַבְרָהָם וְשָׂרָה.
פסוק ה:וְאָמַר וְלֹא יִקָּרֵא. רוֹצֶה לוֹמַר בְּפִי הָאֲנָשִׁים בְּדוֹרְךָ וּבַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֶיךָ, כִּי תֹאמַר לַאֲשֶׁר עִמְּךָ כִּי הָאֱלֹהִים שִׁנָּה אֶת שִׁמְךָ וְקָרָא שִׁמְךָ אַבְרָהָם, וְהֵם יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים לַאֲחֵרִים עַד שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּע שִׁמְךָ אַבְרָהָם, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יִזָּכֵר הַנֵּס וְהַפֶּלֶא שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בְּפִי כָל הַדּוֹרוֹת.
פסוק ו:וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ... וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, כָּל אֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה לְגוֹי. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ עַל זֶרַע יַעֲקֹב, שֶׁהוּא יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ לְבַד אָמַר. וּפֵרַשׁ גוֹיִם כְּתַרְגּוּמוֹ ״לְשִׁבְטִין״.
פסוק ו:וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ. גַּם כֵּן כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וּמַלְכִין דְּשַׁלִּיטִין בְּעַמְמַיָּא״.
פסוק ז:וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי... וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. עַל זֶרַע יַעֲקֹב אָמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, וּלְזֶרַע יַעֲקֹב הָיָה זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם״ (ויקרא כו:יב).
פסוק ח:וְכֵן אָמַר וְנָתַתִּי וְגוֹ׳ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ. הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאַתָּה גָּר בָּהֶם, וְלֹא אוֹתָם לְבַד אֶלָּא כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן.
פסוק ח:לַאֲחֻזַּת עוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה זְמַן, אֲחֻזַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם וְיָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.
פסוק ט:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם. אַחַר שֶׁאָמַר ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״ (בראשית יז:ה) לֹא כָתַב מֹשֶׁה אֶלָּא אַבְרָהָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יג ע״א, בראשית רבה מו:ח) כָּל הָאוֹמֵר לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בְּלָאו שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יִקָּרֵא״, וְעוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״ (בראשית יז:ה). וְהִקְשׁוּ וַהֲלֹא אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה קָרְאוּ שְׁמוֹ אַבְרָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַתָּה הוּא ה׳ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם״ (נחמיה ט:ז)? שְׁנִיָּה הִיא: עַד שֶׁהָיָה אַבְרָם בָּחַרְתָּ בּוֹ; וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינָם דֶּרֶךְ אַזְהָרָה.
פסוק ט:וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי. כִּי בִּתְנַאי זֶה אֶהְיֶה לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, וְאֶתֵּן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, שֶׁתִּשְׁמֹר אַתָּה וָהֵם אֶת בְּרִיתִי זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר אֵלֶיךָ, וְאַתָּה תְּצַוֶּה בָּהּ אֶת בָּנֶיךָ וְאֶת בֵּיתְךָ אַחֲרֶיךָ.
פסוק י:זֹאת בְּרִיתִי. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אֲקַיֵּם אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַהֲקִמֹתִי״ (בראשית יז:ז), כֵּן תִּשְׁמְרוּ אוֹתָהּ אַתֶּם, וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים כְּנֶגֶד אַבְרָהָם וְזַרְעוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ט), וְהַבְּרִית הַזֹּאת תִּהְיֶה בֵּינִי לְבֵינֵיכֶם.
פסוק י:וְאָמַר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב הָיָה בְּיָמָיו, כִּי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה יַעֲקֹב כְּשֶׁמֵּת אַבְרָהָם.
פסוק י:וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. זֶרַע יַעֲקֹב.
פסוק י:הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר. אָמַר לָכֶם, הוּא וְזַרְעוֹ. וְאַחַר שֶׁאָמַר כָּל־זָכָר הֵבִין עַל אֵיזֶה אֵבֶר אָמַר, מָקוֹם שֶׁנִּכָּר בֵּין זַכְרוּת לִנְקֵבוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (שבת קלז) כִּי אָמַר לָכֶם כְּנֶגֶד בֵּית דִּין, שֶׁאִם אֵין לַיִּלּוֹד אָב אוֹ שֶׁאֵינוֹ עִמּוֹ חַיָּבִים בֵּית דִּין לְמוֹלוֹ.
פסוק י:הִמּוֹל. מָקוֹר מִבִּנְיַן נִפְעַל. כְּלוֹמַר יִהְיֶה נִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר; שָׁרְשׁוֹ נמ״ל, וְהוּא בְּשֶׁקֶל ״כְּהִנָּדֵף עָשָׁן״ (תהלים סח:ג), וּלְפִי דַעְתִּי שֶׁמִּלַּת כְּהִנָּדֵף שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסֵפֶר מִכְלָל, יִהְיֶה גַּם כֵּן הִמּוֹל שֵׁם בְּתוֹסֶפֶת הֵ״א וּבְתַשְׁלוּמוֹ הִנָּמֵל כְּשֶׁקֶל בְּהִנָּדֵף, אוֹ שָׁרְשׁוֹ מול בְּשֶׁקֶל גֹּרֶן.
פסוק יא:וּנְמַלְתֶּם. זֶהוּ מִצְוַת עֲשֵׂה בֵּין לָאָב שֶׁיָּמוּל אֶת בְּנוֹ בֵּין לַבֵּן שֶׁיָּמוּל אֶת עַצְמוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא לְבַר מִצְוָה אִם לֹא מָל אוֹתוֹ אָבִיו וְלֹא בֵּית דִּין.
פסוק יא:וְהָיָה לְאוֹת. בְּרִיתִי שֶׁכָּרַתִּי עִם אַבְרָהָם וְעִם זַרְעוֹ אַחֲרָיו, שֶׁיִּהְיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְיַעֲשׂוּ מִצְווֹתַי אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתָם וַאֲנִי אֲבָרְכֵם וְאֶשְׁמְרֵם, וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם לְאוֹת וּלְזִכָּרוֹן כְּמוֹ מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וְהַדּוֹמִים לָהֶם לְפִי שֶׁהֵם לְזִכָּרוֹן, אֲבָל זֶה הָאוֹת הוּא חָזָק שֶׁבְּכֻלָּם שֶׁהוּא בְּגוּף הָאָדָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה זוּלָתוֹ, וּלְפִיכָךְ צִוָּהוּ הָאֵל בְּאוֹתוֹ אֵבֶר לְפִי שֶׁרֹב הָעֲבֵרוֹת יַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אוֹתוֹ הָאֵבֶר לְפִי שֶׁהוּא רֹאשׁ הַתַּאֲווֹת הַבְּהֵמִיּוֹת, וּכְשֶׁיָּבוֹא הָאָדָם לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה בְּתַשְׁמִישׁ אוֹתוֹ הָאֵבֶר יִהְיֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ הָאוֹת אֲשֶׁר בּוֹ וְיִזְכֹּר מַה שֶּׁצִּוָּהוּ הָאֵל וְיִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה הַהִיא, וְלֹא יִהְיֶה כַּבְּהֵמָה לִבְעֹל כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא אֶלָּא בַּמֻּתָּר לוֹ וּלְהַשְׁאִיר זֶרַע וְלִרְפוּאָה.
פסוק יב:וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים. מִבִּנְיַן נִפְעַל, שָׁרְשׁוֹ מו״ל, וּפֵרוּשׁוֹ יִהְיֶה נִמּוֹל עַל יְדֵי אָבִיו.
פסוק יב:כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם. זֶהוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק יב:יְלִיד בָּיִת. שֶׁנּוֹלַד בְּבֵיתוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
פסוק יב:מִקְנַת־כֶּסֶף. שֶׁקְּנָאוֹ מִשֶּׁנּוֹלַד קֹדֶם שְׁמֹנָה יִמּוֹל לִשְׁמֹנָה, אֲבָל אִם קְנָאוֹ לְאַחַר שְׁמֹנָה יִמּוֹל בְּיוֹמוֹ שֶׁכְּבָר עָבַר הַזְּמַן וְאֵין לוֹ עוֹד לְהַמְתִּין לִשְׁמֹנָה. וְכֵן בְּנֵי בֵית אַבְרָהָם נִמּוֹלוּ כֻּלָּם בְּיוֹם אֶחָד כִּי לֹא הָיָה בָּהֶם יְלִיד בָּיִת קֹדֶם שְׁמֹנָה וְלֹא מִקְנַת־כֶּסֶף, כֵּן הוּא לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (שבת קלה) מִדִּכְתִיב ״הִמּוֹל יִמּוֹל״ (בראשית יז:יג) נִרְאֶה כִּי שְׁנֵי זְמַנִּים יֵשׁ לְמִילַת עֲבָדִים, וְאָמְרוּ יֵשׁ יְלִיד בָּיִת שֶׁנִּמּוֹל לְאַחַר שְׁמֹנָה וְיֵשׁ מִקְנַת־כֶּסֶף שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה, הָא כֵּיצַד? לָקַח שִׁפְחָה וְעוּבָּרָהּ זֶהוּ מִקְנַת־כֶּסֶף שֶׁנִּמּוֹל לְאַחַר הַטְּבִילָה, יָלְדָה אַחַר כָּךְ, זֶהוּ מִקְנַת־כֶּסֶף שֶׁנִּמּוֹל לִשְׁמֹנָה. לָקַח שִׁפְחָה לְעוּבָּרָהּ אוֹ שֶׁלָּקַח שִׁפְחָה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָהּ זֶה יְלִיד בָּיִת שֶׁנִּמּוֹל לְאֶחָד.
פסוק יג:הִמֹּל יִמּוֹל. זֶהוּ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם שֶׁיָּמוּלוּ בְּנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ, כִּי כְּבָר אָמַר לְזַרְעוֹ בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה. וְאָמַר לוֹ שֶׁיָּמוּלוּ בְּנֵי בֵיתוֹ עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁלִּמְּדָם דֶּרֶךְ ה׳ כֵּן יַעֲשׂוּ זוֹ הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ בְּבֵיתוֹ שְׁתֵּי אֱמוּנוֹת וְלֹא שְׁנֵי גוֹיִם, שֶׁיִּהְיוּ מִקְצָתָם מוּלִים וּמִקְצָתָם אֵינָם מוּלִים.
פסוק יג:בִּבְשַׂרְכֶם. וְהָעֲבָדִים יְלִיד בַּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף בִּכְלָל, כִּי שֶׁלָּהֶם הֵם.
פסוק יד:וְעָרֵל זָכָר. מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לָהֶם הַמִּצְוָה וְהָעֹנֶשׁ, וּבְנֵי בַיִת שֶׁצִּוָּה לָמוּל לֹא צִוָּה לָהֶם, אֲבָל הַמִּצְוָה לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּבַיִת אֶחָד שְׁתֵּי אֱמוּנוֹת וְיִהְיֶה לְעַם אֶחָד שָׁוִים בָּאֱמוּנָה וּבַמַּעֲשֶׂה, וְאִם לֹא יִרְצֶה אוֹתוֹ בֶּן בַּיִת לָמוּל יִמְכְּרֶנּוּ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲדֹנָיו וְלֹא יַשְׁהֶנּוּ בְּבֵיתוֹ עָרֵל יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מח).
פסוק יד:וְהִזְכִּיר בְּאִם שֶׁיִּהְיֶה עָרֵל שֶׁלֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. וְהוּא שֶׁהִגִּיעַ לַמִּצְוָה וְלֹא מָל אוֹתוֹ אָבִיו, אִם אֵינוֹ מָל אֶת עַצְמוֹ חַיָּב כָּרֵת, אֲבָל אָבִיו אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת עָלָיו, אֲבָל עָבַר מִצְוַת עֲשֵׂה.
פסוק יד:יִמּוֹל. זֶה שָׁרְשׁוֹ נָמַל מִבִּנְיַן הַקַּל, מִן ״וּנְמַלְתֶּם״. וְהַכָּרֵת פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח) שֶׁיָּמוּת בַּחֲצִי יָמָיו.
פסוק יד:בְּרִיתִי הֵפַר. הַבְּרִית שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵין אַבְרָהָם הָיָה גַּם כֵּן בֵּינִי לְבֵינוֹ, כִּי זֶרַע אַבְרָהָם הוּא, וְהוּא בִּטֵּל אוֹתוֹ.
פסוק טו:לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי. כִּי הָאִישׁ הוּא הַקּוֹרֵא לְאִשְׁתּוֹ בִּשְׁמָהּ וְלֹא הָאִשָּׁה לְאִישָׁהּ, אֶלָּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד בִּלְשׁוֹן אַדְנוּת קוֹרֵאת לוֹ לֹא בִּשְׁמוֹ, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלָה עַל אַחֵר אֵין רָאוּי לַאֲשֶׁר לְמַטָּה הֵימֶנּוּ לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ, כְּמוֹ אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ אֲדֹנָיו. וְכֵן אָמַר עַל יָרָבְעָם ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא״ (מלכים א יא:כז), קָרָא אוֹתוֹ מוֹרֵד בַּמֶּלֶךְ לְפִי שֶׁקָּרָא שְׁלֹמֹה בִּשְׁמוֹ, וְאָמַר ״שְׁלֹמֹה בָּנָה״ וְלֹא אָמַר ״אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ״. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קט) הַקּוֹרֵא לְרַבּוֹ בִּשְׁמוֹ גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֵן הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ כִּי אֲדֹנֶיהָ הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ״ (בראשית ג:טז), וְכֵן אָמְרָה שָׂרָה ״וַאדֹנִי זָקֵן״ (בראשית ח:יב) וְלֹא אָמְרָה ״וְאַבְרָהָם זָקֵן״, וְאַבְרָהָם אָמַר ״וְאִם שָׂרָה״ (בראשית יז:יז). וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב דֶּרֶךְ סִפּוּר (שופטים יט:כו) ״פֶּתַח בֵּית הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲדֹנֶיהָ שָׁם״, לְפִיכָךְ אָמַר לְאַבְרָהָם לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי וְלֹא אָמַר כֵּן לְשָׂרָה עַל אַבְרָהָם, אֶלָּא אָמַר ״וְלֹא יִקָּרֵא״, רוֹצֶה לוֹמַר בְּפִי הָאֲנָשִׁים הַקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יג) כִּי הַקּוֹרֵא לְשָׂרָה שָׂרַי אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלָאו וַעֲשֵׂה, כִּי אַבְרָהָם הוּא שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ וְלֹא אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִקְרָא.
פסוק טו:כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. רוֹצֶה לוֹמַר יִהְיֶה שְׁמָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם״ (בראשית יז:ה), וְאַחַר שֶׁתִּקְרָא אוֹתָהּ אַתָּה שָׂרָה כֵּן יִקְרְאוּ לָהּ הַקּוֹרְאִים. וְשִׁנּוּי שְׁמָהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאַבְרָהָם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מז): מִתְּחִלָּה שָׂרַי לְאֻמָּתָהּ, לְבַסּוֹף שָׂרָה לְכָל הָעוֹלָם.
פסוק טז:וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ. שֶׁאֶתֵּן לָהּ עֶדְנָה וְאָשִׁיב לָהּ מְקוֹרָהּ וְדֶרֶךְ נָשִׁים, וְעוֹד פֶּלֶא אַחֵר יוֹתֵר גָּדוֹל אֶעֱשֶׂה עִמָּהּ שֶׁתֵּלֵד, זֶהוּ שֶׁאָמַר וְגַם נָתַתִּי, כְּמוֹ ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״ (בראשית כג:יג).
פסוק טז:וּבֵרַכְתִּיהָ. בְּזֶרַע רַב שֶׁיֵּצֵא מִזַּרְעָהּ. וְהָיְתָה לְגוֹיִם, אָמַר עַל עֵשָׂו וְיַעֲקֹב אוֹ עַל יַעֲקֹב לְבַדּוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ, וְכֵן מַלְכֵי עַמִּים, כְּתַרְגּוּמוֹ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (בראשית יז:ו).
פסוק יז:וַיִּפֹּל. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה, דֶּרֶךְ הוֹדָיָה וְהִשְׁתַּחֲוָיָה עַל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ מֵעִנְיַן שָׂרָה.
פסוק יז:וַיִּצְחָק. שָׂמַח בְּלִבּוֹ, כְּתַרְגּוּמוֹ ״וְחָדִי״, לֹא דֶּרֶךְ לַעַג וּשְׂחוֹק.
פסוק יז:הַלְּבֶן מֵאָה־שָׁנָה. כִּי כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַבֵּן יִהְיֶה בֶּן מֵאָה שָׁנָה אֲפִלּוּ תִּתְעַבֵּר אִשְׁתּוֹ מֵעַתָּה, כִּי בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע הָיָה. וְכֵן תִּהְיֶה שָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים כְּשֶׁתֵּלֵד. וְהַתְּמִיהָה שֶׁתָּמַהּ לֹא לְפִי שֶׁלֹּא הֶאֱמִין כִּי כְּבָר אָמַר ״וְהֶאֱמִן בַּה׳״ (בראשית טו:ו), אֶלָּא כְּאָדָם הַתָּמֵהַּ וְאוֹמֵר דָּבָר גָּדוֹל הוּא זֶה אִם יַעֲשֶׂה עִמִּי הָאֵל זֶה, וְאָמַר וְאִם־שָׂרָה כִּי זֶה יִהְיֶה יוֹתֵר תָּמוּהַּ בְּעֵינֵי הָעוֹלָם שֶׁזְּקֵנָה בַּת תִּשְׁעִים תֵּלֵד, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה בְּטִבְעָהּ.
פסוק יח:לוּ יִשְׁמָעֵאל. כְּלוֹמַר דַּי בְּמַה שֶּׁנָּתַתָּ לִי, וְהוּא יִחְיֶה, רוֹצֶה לוֹמַר חַיִּים טוֹבִים בִּבְרָכָה וּבִפְרִיָּה, וְכֵן קִיַּמְתָּ דְּבָרְךָ עִמִּי שֶׁאָמַרְתָּ ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת״ (בראשית יב:ז) וְיִשְׁמָעֵאל הוּא זַרְעִי.
פסוק יט:אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ. לֹא יִהְיֶה זֶה לְבַד, אֶלָּא גַּם שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן. וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק, עַל שֵׁם שֶׁצָּחַקְתָּ.
פסוק יט:לִבְרִית עוֹלָם. זֶה לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.
פסוק כ:וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ. שֶׁבֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ לְהַפְרוֹתוֹ וּלְהַרְבּוֹתוֹ וְלָתֵת לוֹ גְּדֻלָּה, עַד כִּי שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים יִהְיוּ מִבָּנָיו כְּמוֹ מִיִּצְחָק; וּכְבָר בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ, עַל יְדֵי מַלְאָךְ שֶׁנִּגְלָה לְהָגָר, ״וְאֶת יִשְׁמָעֵאל אֲבָרֵךְ״, אֲבָל בְּרִיתִי שֶׁכָּרַתִּי אִתְּךָ עִם יִצְחָק אֲקַיְּמֶנּוּ.
פסוק כא:לַמּוֹעֵד הַזֶּה. לַזְּמַן הַזֶּה, וְלֹא יָדַעְנוּ בְּאֵיזֶה זְמַן הָיְתָה נְבוּאָה זֹאת.
פסוק כא:וּבְאָמְרוֹ בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת. אוֹמֵר שֶׁהַזְּמַן אֲשֶׁר בֵּין הַנְּבוּאָה וְהַלֵּידָה הָיְתָה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי אָמַר כִּי בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת תֵּלֵד בָּזֶה הַזְּמַן, אֲבָל זְמַן הַהֵרָיוֹן לֹא אָמַר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא ע״א) כִּי בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק וְאָמְרוּ כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה.
פסוק כב:וַיְכַל. עַד הֵנָּה כִּלָּה לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וּלְפִי שֶׁהָיְתָה נְבוּאָה זוֹ גְּדוֹלָה אָמַר כֵּן.
פסוק כב:וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. נִסְתַּלֵּק כְּבוֹדוֹ הַנִּרְאֶה לוֹ בְּזֹאת הַנְּבוּאָה. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מז): מִכָּאן שֶׁהָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה. וּמַה טוֹב דָּבָר זֶה לַמְּבִינוֹ.
פסוק כג:וַיִּקַּח. מִיָּד כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַכָּבוֹד נִתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַמִּילָה לַעֲשׂוֹת מִיָּד מִצְוַת הָאֵל עָלָיו, וְקֹדֶם מָל אוֹתָם כֻּלָּם וְאַחַר כֵּן מָל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁאִם הָיָה מָל אֶת עַצְמוֹ תְּחִלָּה הָיָה כֹּחוֹ תָּשֵׁשׁ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְמוּלָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
פסוק כג:כָּל־זָכָר. בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים.
פסוק כג:וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם. מִילָה וּפְרִיעָה, וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה) פָּרַע אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת מִילָתוֹ.
פסוק כג:בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁצִּוָּהוּ הָאֵל.
פסוק כד:וְאַבְרָהָם בֶּן־תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה. כִּי כְּשֶׁבָּאָה לוֹ נְבוּאָה הַזֹּאת הָיָה בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע כְּמוֹ שֶׁאָמַר, וּבְסוֹף תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע לְלֵידָתוֹ הָיָה אָז, וּכְשֶׁנִּמּוֹל הָיָה עֲדַיִן בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה כִּי לֹא נִכְנַס לִשְׁנַת מֵאָה, וְאָמַר זֶה לְחַזֵּק הַדָּבָר כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁנִּצְטַוָּה עַל הַמִּילָה נִמּוֹל.
פסוק כד:בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. אִם נֹאמַר שֶׁהוּא מִבִּנְיַן נִפְעַל, יֵשׁ לִשְׁאֹל אֵיךְ בָּא פְּעֻלָּה אַחֲרָיו כִּי בִּנְיַן נִפְעַל אֵינוֹ יוֹצֵא, וְאֵיךְ אָמַר בְּשַׂר עָרְלָתוֹ אַחַר בְּהִמֹּלוֹ, וְאִם הָיָה אוֹמֵר בְּהִמֹּלוֹ לְבַדּוֹ אוֹ בְּהִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ בְּלֹא וָי״ו אָז טוֹב, וְיֵשׁ לוֹמַר כִּי פֵּרֵשׁ בְּהִמֹּלוֹ מִצַּד בְּשַׂר עָרְלָתוֹ שֶׁנִּמּוֹל יֵאָמֵר גַּם כֵּן עָלָיו נִמּוֹל וְיֵאָמֵר בְּהִמֹּלוֹ, וְכֵן ״כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיה א:ל) כִּי נֹבֶלֶת פֹּעַל עוֹמֵד, וְהָאֵלָה אֵינָהּ נֹבֶלֶת אֶלָּא עָלֶיהָ נֹבְלִים וְנִקְרֵאת הִיא נֹבֶלֶת מִצַּד עָלֶיהָ שֶׁהֵם נֹבְלִים, וְכֵן יֵאָמֵר עַל אַבְרָהָם שֶׁהוּא נִמּוֹל מִצַּד בְּשַׂר עָרְלָתוֹ שֶׁנִּמּוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמַר נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה ״קְרוּעֵי בְגָדִים״ (שמואל ב יג:לא) קְרוּעֵי מִצַּד בִּגְדֵיהֶם שֶׁהָיוּ קְרוּעִים כִּי הָאֲנָשִׁים לֹא הָיוּ קְרוּעִים אֶלָּא בִּגְדֵיהֶם הֵם שֶׁהָיוּ קְרוּעִים, וְכֵן ״קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ״ (שמואל ב טו:לב) קָרוּעַ מִצַּד כֻּתָּנְתּוֹ שֶׁהָיָה קָרוּעַ, וְכֵן ״מְגֻלְּחֵי זָקָן״ (ירמיה מא:ה) מְגֻלָּחִים מִצַּד זְקָנָם שֶׁהָיָה מְגֻלָּח.
פסוק כה:וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כֵּיוָן שֶׁזָּכַר שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַבְרָהָם זָכַר גַּם כֵּן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל לִכְבוֹדוֹ, כִּי יָדוּעַ הָיָה מִמַּה שֶּׁזָּכַר שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָיָה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שֶׁהֲרֵי בֶּן שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה הָיָה אַבְרָהָם כְּשֶׁנּוֹלַד יִשְׁמָעֵאל וּבְיוֹם הַמִּילָה הָיָה אַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע, הִנֵּה כִּי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה יִשְׁמָעֵאל. גַּם יֵשׁ בּוֹ סֶמֶךְ כִּי בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִכְנָס אָדָם לְמִצְוָה וּמֵהַיּוֹם הַהוּא וָמַעְלָה הוּא בֶּן מִצְוָה וְחַיָּב בְּכָל הַמִּצְווֹת, וְאִם לֹא מָל אוֹתוֹ אָבִיו עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה חַיָּב הוּא לָמוּל אֶת עַצְמוֹ.
פסוק כה:בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. זֶה יוֹתֵר מְבֹאָר מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַב אֵת, רוֹצֶה לוֹמַר נִמּוֹל מִבְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְאֵת כְּמוֹ מִן, וְכֵן ״הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר״ (בראשית מד:ד), ״חָלָה אֶת רַגְלָיו״ (מלכים א טו:כג). וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָשׁ (בראשית רבה מז) כִּי אַבְרָהָם שֶׁנִּתְמַעֵךְ בְּשָׂרוֹ עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ לֹא הָיָה צָרִיךְ פְּרִיעָה אֶלָּא חִתּוּךְ בָּשָׂר לְבַד, וְהַפְּרִיעָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ, לְפִיכָךְ לֹא נֶאֱמַר בּוֹ אֵת, אֲבָל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה יֶלֶד הָיָה צָרִיךְ לִפְרוֹעַ אֶת הַמִּילָה לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ אֵת. וְזֶה הַדְּרָשׁ חוֹלֵק עַל מִי שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא נִתְּנָה מִצְוַת פְּרִיעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכֵן נִרְאֶה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ מִצְוַת פְּרִיעָה, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלז) מָל וְלֹא פָרַע כְּאִלּוּ לֹא מָל, כִּי הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּצְטַוָּה בַּמִּצְוָה הַזֹּאת וּבֶאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּתָהּ נִצְטַוָּה בָּהּ.
פסוק כו:בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. כְּבָר אָמַרְנוּ כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מָל אַבְרָהָם יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲבָל עַצְמוֹ לֹא אָמַר מָתַי נִמּוֹל אִם הַיּוֹם אוֹ מָחֳרָתוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם, בָּא לְהוֹדִיעַ זְרִיזוּתוֹ לְמִצְוַת הָאֵל, כִּי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּמּוֹל יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ נִמּוֹל גַּם כֵּן הוּא, וְאַחַר שֶׁמָּל אוֹתָם כֻּלָּם מָל אֶת עַצְמוֹ, וּפֵרוּשׁוֹ נִמּוֹל עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְכֵן ״וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמָר״ (שמואל ב כ:י) שֶׁהוּא לֹא שָׁמַר אֶת עַצְמוֹ.
פסוק כז:נִמֹּלוּ אִתּוֹ. עַל יַד אַבְרָהָם נִמֹּלוּ. נִמֹּלוּ, שָׁרְשָׁם נמ״ל.
