ברית המילה – ברית של אהבה וברית הארץ
הקדמה
בטעם מצות המילה כתבו מפרשים רבים שענינה של המילה הוא להחליש את כוח התאוה. הסבר זה, עם כל אמיתותו, אינו בא לבאר את כל משמעות מצות ברית המילה, אלא רק את הרובד השלישי שבמצוה זו, ונבאר את דברינו:
הרובד הראשון – המצוה נקראת בתורה ובפי כל ישראל: "ברית".
שלוש משמעויות מרכזיות נאמרו בדברי הראשונים לביטוי "ברית": הסכם, הבטחה ושבועה. יש להבין אם כן מה משמעות הברית המבוטאת במילה.
הרובד השני – הברית היתה יכולה להתבטא בסימן שמחוץ לגופו של האדם, כמו למשל בלבושו. אך במצות המילה ציוה הקב"ה שהאות הזו לא תהיה מחוץ לגופו של האדם, אלא תוטבע בגופו של האדם, והמפרשים כתבו שהדבר בא לבטא שאנו עם מיוחד לד' מכל העמים, המקבל עליו עול מלכות ד'.
הרובד השלישי – ציוה ד' שהאות הזו תוטבע דווקא באבר ההולדה, ועל כך כתבו המפרשים שהדבר בא להחליש את כח התאוה.
מאמר זה יעסוק במשמעות המושג "ברית המילה", על צדדיו השונים, ובהכרחיותה של ברית המילה לגאולת ישראל, מיציאת מצרים ועד הגאולה העתידה.
א. מהי הברית שבמילה?
יש להבין מהי הברית המבוטאת במצוה זו. לשם כך נתבונן בפסוקים שבפרשת המילה.
בחלק הראשון של פרשת המילה (בראשית יז, א-ח) נאמר:
א. ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים, וירא ד' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל
ש-די, התהלך לפני והיה תמים.
ב. ואתנה בריתי ביני ובינך, וארבה אותך במאד מאד.
ג. ויפל אברם על פניו, וידבר אתו אלקים לאמר:
ד. אני הנה בריתי אתך, והיית לאב המון גוים.
ה. ולא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך.
ו. והפרתי אתך במאד מאד, ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו.
ז. והקמתי את בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך.
ח. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען, לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים.
בפרשיה זו הבטיח ד' לאברהם אבינו הבטחות רבות:
- וארבה אותך במאד מאד.
- והיית לאב המון גוים.
- ונתתיך לגוים.
- ומלכים ממך יצאו.
- להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך.
- ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען לאחזת עולם.
יש להבין האם על כל ההבטחות נכרתה הברית, או שמא רק על חלק מהן. אם רק על חלק – על אלו מהן.
ב. הסברי רש"י
על פסוק ב' כתב רש"י: "ואתנה בריתי – ברית של אהבה וברית הארץ, להורישה לך על ידי מצוה זו".
על פסוק ז' כתב רש"י: "והקמתי את בריתי – ומה היא הברית? להיות לך לאלקים".
על דברי רש"י יש לשאול שלוש שאלות:
1. בכל פרשת המילה לא נזכרת המלה "אהבה" ולא שום מלה אחרת מהשרש "אהב" אף לא פעם אחת! כיצד אם כן כתב רש"י שהברית היא ברית של אהבה?
2. דברי רש"י נראים כסותרים זה את זה, שכן בפסוק ב' כתב שהברית היא "ברית של אהבה וברית הארץ", ואילו בפסוק ז' כתב שהברית היא "להיות לך לאלקים"!
3. עוד הקשה ה"משכיל לדוד" על רש"י (על פסוק ב) שהרי "בריתי" לשון יחיד, וכיצד כתב רש"י: "ואתנה בריתי – ברית של אהבה וברית הארץ", דהיינו שתי בריתות?
על שתי השאלות הראשונות יש לומר שהן מיישבות זו את זו: אמנם המלה "אהבה" אינה כתובה בכל הפרשה, אבל "ברית של אהבה" (שכתב רש"י בפסוק ב') זהו ההסבר של "להיות לך לאלקים" (שכתב רש"י בפסוק ז'), כמו שיבואר!
אם כן מצאנו את מקורו של רש"י לגבי "ברית של אהבה", וגם לא קשה הסתירה בין "ברית של אהבה", לבין "ומה היא הברית? להיות לך לאלקים"!
אמנם בכך עדיין אינה מיושבת הסתירה לכאורה בין "ברית הארץ", לבין "ומה היא הברית? להיות לך לאלקים"!
שאלה זו מיושבת על ידי התשובה לשאלה השלישית ש"בריתי" לשון יחיד, וכיצד כתב רש"י: "ברית של אהבה וברית הארץ", דהיינו שתי בריתות?
תירץ ה"משכיל לדוד" ששני הדברים אחד הם, שכן על פסוק ח' "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים", כתב רש"י: "ושם אהיה לכם לאלקים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק". אם כן ברית האהבה וברית הארץ היא ברית אחת, כיון ש"עיקר האהבה בהיותנו על ארצנו הקדושה".
הוסיף ה"שפתי חכמים" (שם, ח): "לפי שארץ ישראל נחלת ד' ולקחה לחלקו, כמבואר בכמה פסוקים, וחוץ לארץ חלק השרים, ולכך כל הדר בחוץ לארץ כמי שאין לו אלוק".
ה"באר יצחק" (שם) הוסיף:
לפי שהמובן מהבטחת 'להיות לך לאלקים' הוא ענין דביקות ההשגחה בישראל יותר מכל האומות, ובזה נתעלתה ארץ ישראל מכל הארצות, שתיראה ההשגחה בה יותר מבכל הארצות, כמו שנאמר: 'ארץ אשר ד' אלקיך דרש אתה, תמיד עיני ד' אלקיך בה, מרשית השנה ועד אחרית שנה' (דברים יא, יב). ... ובבחינה זו אמרו חז"ל (כתובות קי ע"ב): 'הדר בחוץ לארץ כמי שאין לו אלוק'. רצונם לומר למיעוט דביקות ההשגחה בחוץ לארץ בערך [- לעומת] ארץ ישראל, הוא כאילו אינו ניכר שם האלקות... ושפע רוח הנבואה היה כידוע רק בארץ הקדושה, להיותה מוכנת לקדושה.
נמצאנו למדים מדברי רש"י שברית המילה משמעותה אהבת ד' לישראל, וביטוי לאהבה זו היא הבטחתו של ד' לתת לנו את ארץ ישראל. על שתי הבטחות אלו נכרתה הברית, ואילו על שאר ההבטחות לא נכרתה הברית.
[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה בספרי "הדר התורה" בראשית]