תנ"ך על הפרק - בראשית יז - ברית המילה – ברית של אהבה וברית הארץ / הרב איתן שנדורפי שליט"א

תנ"ך על הפרק

בראשית יז

17 / 929
היום

הפרק

מאברם לאברהם ומשרי לשרה, ברית מילה

וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃וְלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃וּֽלְיִשְׁמָעֵ֘אל שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב איתן שנדורפי שליט

ברית המילה – ברית של אהבה וברית הארץ

הקדמה

בטעם מצות המילה כתבו מפרשים רבים שענינה של המילה הוא להחליש את כוח התאוה. הסבר זה, עם כל אמיתותו, אינו בא לבאר את כל משמעות מצות ברית המילה, אלא רק את הרובד השלישי שבמצוה זו, ונבאר את דברינו:

הרובד הראשון – המצוה נקראת בתורה ובפי כל ישראל: "ברית".

שלוש משמעויות מרכזיות נאמרו בדברי הראשונים לביטוי "ברית": הסכם, הבטחה ושבועה. יש להבין אם כן מה משמעות הברית המבוטאת במילה.

הרובד השני – הברית היתה יכולה להתבטא בסימן שמחוץ לגופו של האדם, כמו למשל בלבושו. אך במצות המילה ציוה הקב"ה שהאות הזו לא תהיה מחוץ לגופו של האדם, אלא תוטבע בגופו של האדם, והמפרשים כתבו שהדבר בא לבטא שאנו עם מיוחד לד' מכל העמים, המקבל עליו עול מלכות ד'.

הרובד השלישי – ציוה ד' שהאות הזו תוטבע דווקא באבר ההולדה, ועל כך כתבו המפרשים שהדבר בא להחליש את כח התאוה.

מאמר זה יעסוק במשמעות המושג "ברית המילה", על צדדיו השונים, ובהכרחיותה של ברית המילה לגאולת ישראל, מיציאת מצרים ועד הגאולה העתידה.

א. מהי הברית שבמילה?

יש להבין מהי הברית המבוטאת במצוה זו. לשם כך נתבונן בפסוקים שבפרשת המילה.

בחלק הראשון של פרשת המילה (בראשית יז, א-ח) נאמר:

א. ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים, וירא ד' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל
ש-די, התהלך לפני והיה תמים.
ב. ואתנה בריתי ביני ובינך, וארבה אותך במאד מאד.
ג. ויפל אברם על פניו, וידבר אתו אלקים לאמר:
ד. אני הנה בריתי אתך, והיית לאב המון גוים.
ה. ולא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם, כי אב המון גוים נתתיך.
ו. והפרתי אתך במאד מאד, ונתתיך לגוים, ומלכים ממך יצאו.
ז. והקמתי את בריתי ביני ובינך, ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך.
ח. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען, לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים.

בפרשיה זו הבטיח ד' לאברהם אבינו הבטחות רבות:

  1. וארבה אותך במאד מאד.
  2. והיית לאב המון גוים.
  3. ונתתיך לגוים.
  4. ומלכים ממך יצאו.
  5. להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך.
  6. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען לאחזת עולם.

יש להבין האם על כל ההבטחות נכרתה הברית, או שמא רק על חלק מהן. אם רק על חלק – על אלו מהן.

ב. הסברי רש"י

על פסוק ב' כתב רש"י: "ואתנה בריתי – ברית של אהבה וברית הארץ, להורישה לך על ידי מצוה זו".

על פסוק ז' כתב רש"י: "והקמתי את בריתי – ומה היא הברית? להיות לך לאלקים".

על דברי רש"י יש לשאול שלוש שאלות:

1. בכל פרשת המילה לא נזכרת המלה "אהבה" ולא שום מלה אחרת מהשרש "אהב" אף לא פעם אחת! כיצד אם כן כתב רש"י שהברית היא ברית של אהבה?

2. דברי רש"י נראים כסותרים זה את זה, שכן בפסוק ב' כתב שהברית היא "ברית של אהבה וברית הארץ", ואילו בפסוק ז' כתב שהברית היא "להיות לך לאלקים"!

3. עוד הקשה ה"משכיל לדוד" על רש"י (על פסוק ב) שהרי "בריתי" לשון יחיד, וכיצד כתב רש"י: "ואתנה בריתי – ברית של אהבה וברית הארץ", דהיינו שתי בריתות?

על שתי השאלות הראשונות יש לומר שהן מיישבות זו את זו: אמנם המלה "אהבה" אינה כתובה בכל הפרשה, אבל "ברית של אהבה" (שכתב רש"י בפסוק ב') זהו ההסבר של "להיות לך לאלקים" (שכתב רש"י בפסוק ז'), כמו שיבואר!

אם כן מצאנו את מקורו של רש"י לגבי "ברית של אהבה", וגם לא קשה הסתירה בין "ברית של אהבה", לבין "ומה היא הברית? להיות לך לאלקים"!

אמנם בכך עדיין אינה מיושבת הסתירה לכאורה בין "ברית הארץ", לבין "ומה היא הברית? להיות לך לאלקים"!

שאלה זו מיושבת על ידי התשובה לשאלה השלישית ש"בריתי" לשון יחיד, וכיצד כתב רש"י: "ברית של אהבה וברית הארץ", דהיינו שתי בריתות?

תירץ ה"משכיל לדוד" ששני הדברים אחד הם, שכן על פסוק ח' "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך, את כל ארץ כנען לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים", כתב רש"י: "ושם אהיה לכם לאלקים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק". אם כן ברית האהבה וברית הארץ היא ברית אחת, כיון ש"עיקר האהבה בהיותנו על ארצנו הקדושה".

הוסיף ה"שפתי חכמים" (שם, ח): "לפי שארץ ישראל נחלת ד' ולקחה לחלקו, כמבואר בכמה פסוקים, וחוץ לארץ חלק השרים, ולכך כל הדר בחוץ לארץ כמי שאין לו אלוק".

ה"באר יצחק" (שם) הוסיף:

לפי שהמובן מהבטחת 'להיות לך לאלקים' הוא ענין דביקות ההשגחה בישראל יותר מכל האומות, ובזה נתעלתה ארץ ישראל מכל הארצות, שתיראה ההשגחה בה יותר מבכל הארצות, כמו שנאמר: 'ארץ אשר ד' אלקיך דרש אתה, תמיד עיני ד' אלקיך בה, מרשית השנה ועד אחרית שנה' (דברים יא, יב). ... ובבחינה זו אמרו חז"ל (כתובות קי ע"ב): 'הדר בחוץ לארץ כמי שאין לו אלוק'. רצונם לומר למיעוט דביקות ההשגחה בחוץ לארץ בערך [- לעומת] ארץ ישראל, הוא כאילו אינו ניכר שם האלקות... ושפע רוח הנבואה היה כידוע רק בארץ הקדושה, להיותה מוכנת לקדושה.

נמצאנו למדים מדברי רש"י שברית המילה משמעותה אהבת ד' לישראל, וביטוי לאהבה זו היא הבטחתו של ד' לתת לנו את ארץ ישראל. על שתי הבטחות אלו נכרתה הברית, ואילו על שאר ההבטחות לא נכרתה הברית.

[ועיין בהרחבה במאמר בשם זה בספרי "הדר התורה" בראשית]

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך