והיה תמים. שתי עינים שתי אזנים כו' פירוש שהיה חסר ה' שלימות באיבריו וכשנתוסף לו ה' נשלמו לו דהיינו ראש הגויה שהיא המילה וב' עינים וב' אזנים ונראה שהוא ע"ד הפסוק אוזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם. וכתב הר"ן בנדרים לפי שאלו האיברים הם שלא ברשות האדם שבעל כרחו שומע או רואה. וראש הגויה הוא הגיד, וכתבו המפרשים לפי שכל גידי הגוף נקשרים בגיד:
פסוק ג:
ויפל אברם וגו' לא היה בו כח לעמוד פירוש בכל הדברות שדבר עמו עד עכשיו היה מנהגו כן ועכשיו נתקן לו תקנה ע"ז ע"י המילה:
פסוק ה:
כי אב המון וכו'. לא זזה ממקומה כו' פי' שהיו ראוי לקרותו אבהם דהיינו אב המון גוים וארם בכלל:
פסוק ח:
לאחזת עולם. אבל הדר בח"ל כו'. לפי שח"ל תחת יד השרים של האומות אשר חלק ה' להם אבל א"י אין שם ממונה אלא תחת ידי השכינה:
פסוק יא:
ונמלתם והנו"ן בו יתירה. דל"ת דהוא לשון נפעל שפירושו תהיו נמולים דא"כ היה לו להנקד בחיר"ק כמו וניתתם אבל ימול הוה שפיר לשון יפעל שפירושו שימולו בן שמונת ימים:
פסוק יז:
ואם שרה וגו' ואע"פ שדורות הראשונים כו' הקשה הרא"ם דמה בכך שנתמעטו כי לפי ערך ק' שנה נגד קע"ה שנה חיי אברהם כמו ת"ק שנה של נח שהוליד נגד תתק"ן שנה ימי חייו של נח. ואיני יודע מאי קשיא ליה, דכיון שתשש הכח לענין ימי חייהם חשש ג"כ אפילו בזמן שראוי לו להוליד לפי ערך הראשונים תשש שקפצה זקנה עליו קודם שראויה להיות ותו שהרי בזמנו של אברהם לא היו בני אדם מולידים בזמן ההוא וע"כ תמה על עצמו. וי"מ שהתימה של אברהם היתה מכח שלא הוליד משרה עד הנה, וזה אינו דאל"כ לא היה לרש"י לומר שהיה תש כחו:
פסוק יח:
יחיה לפניך. יחיה ביראתך. הרא"ם הקשה על זה שהרי אמר ולישמעאל שמעתיך. אבל פירושו יחיה ויתקיים זרעו כל ימי עולם עכ"ל. פי' שלא הוזכר בדברי הש"י רק, מן החיות ולא מן היראה ונ"ל לתרץ שבאמת עשה ישמעאל תשובה לבסוף כדפירש"י סוף חיי שרה וזהו מרומז במלת שמעתיך דלכאורה מיותר הוא כיון שאמר הנה ברכתי אותו בודאי שמע תפלתו אלא דמרמז על היראה. והא דלא אמר זה רק ברמז לפי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ע"כ אין להזכירו כי אינם בידו אלא שהש"י רמז לו שיהיה כך בבחירתו של ישמעאל:
פסוק כה:
בהמולו וגו' לפי שלא היה חסר אלא חיתוך בשר כו' יש לדקדק מאי קמ"ל קרא בזה שלא היה אברהם צריך פריעה. וי"ל לפי דאמרינן בפ' הערל דמצות פריעה לא ניתנה לאברהם קמ"ל קרא דאע"פ כן קיימה מעצמו שהרי קיים אברהם אבינו אפי' עירוב תבשילין וזה למדו מיתור לשון אתי הנזכר פה. ותקשה לך למה לא נזכר גבי אברהם את אלא שתלמוד מזה לישמעאל דקאי את על הפריעה: