מדרש תנחומא על שמות כ

רבותינו זכרונם לברכה

🔗 שתף
פסוק א:
‎וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, אָנֹכִי ה'. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַף מַה שֶּׁהַנְּבִיאיִם עֲתִידִין לְהִתְנַבְּאוֹת, כֻּלָּם קִבְּלוּ מֵהַר סִינַי. מִנַּיִן? דִּכְתִיב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם (דברים כט, יד), הֲרֵי מִי שֶׁנִּבְרָא כְּבָר. יֶשְׁנוֹ, מִי שֶׁהוּא בָּעוֹלָם. וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ, הֲרֵי מִי שֶׁעָתִיד לְהִבָּרְאוֹת וְאֵינֶנּוּ. עִמָּנוּ הַיּוֹם, עִמָּנוּ עוֹמֵד אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא עִמָּנוּ הַיּוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעֲתִידִין לְהִבָּרְאוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן עֲמִידָה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בִּכְלָל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: מַשָּׂא דְבַר ה' בְּיַד מַלְאָכִי (מלאכי א, א). עַל מַלְאָכִי לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּיַד מַלְאָכִי. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכְּבָר הָיְתָה הַנְּבוּאָה בְּיָדוֹ מֵהַר סִינַי. וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר: קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי, וְאַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹקִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ (ישעיה מח, טז). אָמַר יְשַׁעְיָה, מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה קִבַּלְתִּי הַנְּבוּאָה הַזּוֹ. הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת הֱיוֹת הַתּוֹרָה שָׁם אָנִי, אֶלָּא וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹקִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ, שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה לִי רְשׁוּת לְהִתְנַבְּאוֹת.
פסוק א:
וְלֹא הַנְּבִיאִים בִּלְבַד, אֶלָּא אַף כָּל הַחֲכָמִים שֶׁהָיוּ וְשֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם (דברים ה, יט). וּמַהוּ קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף (דברים ה, יט). אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כֻּלָּן בְּקוֹל אֶחָד יָצְאוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, דָּבָר קָשֶׁה עַד מְאֹד, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה שֶׁל הֶדְיוֹט יָכוֹל לְדַבֵּר, וְלֹא הָאֹזֶן יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב: נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ (שה״‎ש ה, ו) קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, וְהַקּוֹל נֶחֱלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת וּמִשָּׁם לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן.
פסוק א:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַהוּ קוֹל ה' בַּכֹּחַ (תהלים כט, ד) ? וְכִי אֶפְשַׁר לוֹמַר, וַהֲלֹא מַלְאָךְ אֶחָד אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּכֹחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן (דניאל י, ו). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא (ירמיה כג, כד), עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְהוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּכֹּחַ. אֶלָּא בְּקוֹל שֶׁיָּכוֹל מֹשֶׁה לִסְבֹּל.
פסוק א:
‎וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים, הַכֹּל בְּבַת אֶחָת. מֵמִית וּמְחַיֶּה בְּבַת אֶחָד. מַכֶּה וְרוֹפֵא בְּבַת אֶחָת. עוֹנֶה אִשָּׁה עַל הַמַּשְׁבֵּר, יוֹרְדֵי יַמִּים וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אֶחָד בַּמִּזְרָח וְאֶחָד בַּמַּעֲרָב, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע (ישעיה מה, ז), כָּל אֵלֶּה בְּבַת אֶחָת. עָפָר נֶהְפַּךְ לְאָדָם. וְאָדָם נֶהְפַּךְ לְעָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת (עמוס ה, ח). מַהוּ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת? לִתְחִלָּתוֹ.
פסוק א:
וְאוֹמֵר: וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם (שמות ז, כ). חָזַר הַדָּם וְנֶהְפַּךְ לְמַיִם. בָּשָׂר חַי נֶהְפַּךְ לְמֵת, חָזַר וְנֶהְפַּךְ הַמֵּת לְחַי. הַמַּטֶּה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, הַנָּחָשׁ נֶהְפַּךְ לְמַטֶּה. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְיַבָּשָׁה, הַיַּבָּשָׁה נֶהְפְּכָה לְיָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ (עמוס ה, ח). לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים.
פסוק א:
‎וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כַּמָּה דְּבָרִים שְׂכָרָן לָעוֹלָם הַבָּא. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם.
פסוק א:
רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה (ישעיה נא, טז).
פסוק א:
אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, הֶחֱזִירָהּ עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְלֹא קִבְּלוּהָ. בִּקֵּשׁ לְהַחֲזִיר הָעוֹלָם לִמְדִידַת מֵימָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: עָמַד וַיְמֹדֶד אָרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם (חבקוק ג, ו). כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּהָ יִשְׂרָאֵל נִתְיַשֵּׁב הָעוֹלָם. לְפִיכָךְ וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים.
פסוק א:
‎דָּבָר אַחֵר, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ (איוב כח, כז). וְאַחֲרֵי כֵן וַיֹּאמֶר לָאָדָם (איוב כח, כח). לִמֶּדְךָ הַתּוֹרָה, שֶׁאִם תִּהְיֶה בֶּן תּוֹרָה, לֹא תְּהֵא רוּחֲךָ גַּסָּה לוֹמַר דָּבָר לִפְנֵי הַצִּבּוּר, עַד שֶׁתִּפְשֹׁט אוֹתָהּ בֵּינְךָ וּבֵין עַצְמְךָ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים.
פסוק א:
מַעֲשֵׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁקְּרָאוֹ הַחַזָּן בָּרַבִּים לִקְרוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה בַּצִּבּוּר, וְלֹא רָצָה לַעֲלוֹת. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ, לֹא כָּךְ לִמַּדְתָּנוּ, כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, וְלָמָּה נִמְנַעְתָּ מִלַּעֲלוֹת. אָמַר לָהֶן: הָעֲבוֹדָה, לֹא נִמְנַעְתִּי לִקְרוֹת אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא סִדַּרְתִּי אוֹתָהּ פָּרָשָׁה שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה לִפְנֵי הַצִּבּוּר, עַד שֶׁיִּפְשֹׁט אוֹתוֹ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹתֵן מַעֲנֵה לָשׁוֹן לְכָל הַבְּרִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה גְּלוּיָה לְפָנָיו כְּכוֹכָב אֶחָד. וּכְשֶׁבָּא לִתֵּן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּתִיב בּוֹ: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. וְאַחֲרֵי כֵן וַיֹּאמֶר לָאָדָם וְגוֹ'. וְכֵן כְּתִיב: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן לֵאמֹר.
פסוק ב:
רַבִּי אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, הִשְׁווּ כֻּלָּן לֵב אֶחָד לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְמַשְׁכְּנִין עַצְמָן זֶה עַל זֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְרוֹת עִמָּהֶן בְּרִית עַל הַסְּתָרִים וְעַל הַגְּלוּיִים. אָמְרוּ לוֹ: עַל הַגְּלוּיִים אָנוּ כּוֹרְתִין וְלֹא עַל הַסְּתָרִים. שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד חוֹטֵא בַּסֵּתֶר וִיהֵא הַצִּבּוּר מִתְמַשְׁכֵּן עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (דברים כט, כח) לְפִיכָךְ, וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
פסוק ב:
‎אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנּוּ, אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בַּשַּׁבָּת בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם סֵפֶר תּוֹרָה וּסְפָרִים אֲחֵרִים, מַהוּ לְהַצִּילָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה בַּשַּׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה בַּשַּׁבָּת, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן בֵּין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. וְלָמָּה אָמְרוּ לְהַצִּילָן? מִפְּנֵי כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁכְּתוּבָה בָּהֶן. שֶׁאִם יִשָּׂרְפוּ, נִרְאִין שֶׁאֵינָן כְּלוּם.
פסוק ב:
אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, הַכֹּל הָיָה שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב). אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַתּוֹרָה שֶׁל אֵשׁ, עוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל אֵשׁ, כְּתָבָהּ שֶׁל אֵשׁ, חֵיטָהּ שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: מִימִינוֹ אֵשׁ דָת לָמוֹ וְהַסַּרְסוּר נַעֲשׂוּ פִּיו שֶׁל אֵשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו (שמות לד, ל). וְהַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִמּוֹ שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת וְגוֹ' (תהלים קד, ד). וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּנְתָנָהּ מִן הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָהּ, (דברים ד, כד). וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה (דברים ד, לו). וְאַף הַדִּבּוּר יָצָא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַלַּפִּידִים וְכָל אוֹתָן אִשּׁוֹת, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא תִּהְיוּ סְבוּרִין שֶׁהֵן רָשֻׁיּוֹת הַרְבֵּה. לְכָךְ פָּתַח בְאָנֹכִי. לֹא יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ', לָמָּה קְרָאָן אֱלֹהִים? רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ. שֶׁאִלּוּ נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ, הָיָה בָּהֶן צֹרֶךְ. וַהֲרֵי נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ, וְלֹא הָיָה בָּהֶן צֹרֶךְ. וְאֵימָתַי נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ? בִּימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה' (בראשית ד, כו). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא אוֹקְיָנוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וּקְרָאתֶם עַצְמְכֶם בִּשְׁמִי. וְאַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְאֶקְרָא עַצְמִי בִּשְׁמִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֶם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ (עמוס ה, ח)
פסוק ב:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה (משלי ג, יא-יב). מִי גָּרַם לְבֵן זֶה לְרַצּוֹת אֶת אָבִיו. הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יִסּוּרִין.
פסוק ב:
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חֲבִיבִין הַיִּסּוּרִין, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁקָּרְבָּנוֹת מְרַצִּין, כָּךְ הַיִּסּוּרִין מְרַצִּין. בַּקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב: וְנִרְצָה לוֹ (ויקרא א, ד). וּבַיִּסּוּרִין כְּתִיב: וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם (ויקרא כו, מג) וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַיִּסּוּרִין מְרַצִּין יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת בַּמָּמוֹן, וְיִסּוּרִין בַּגּוּף. וְכֵן הוּא אוֹמֵר עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ (איוב ב, ד).
פסוק ב:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק ב:
מַנְצְפַּ״‎ךְ הָאוֹתִיּוֹת כְּפוּלוֹת, צוֹפִים אֲמָרוּם. לֵךְ לְךָ, רֶמֶז נִרְמָז לְאַבְרָהָם לְמֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד יִצְחָק. כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד (בראשית כו, טז), רֶמֶז נִרְמַז שֶׁהוּא וְזַרְעוֹ עֲצוּמִים בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים. נוּ״‎ן, לְיַעֲקֹב, הַצִּילֵנִי נָא (שם לב, יב), נִצֹּל בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים. פ״‎ף, לְיוֹסֵף, פָּקֹד פָּקַדְתִּי (שם נ, כד). פָּקֹד, בָּעוֹלָם הַזֶּה. פָּקַדְתִּי, לָעוֹלָם הַבָּא. צ״‎ץ, הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח (זכריה ו, יב), זֶה מָשִׁיחַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק (ירמיה כג, ה). שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת (שה״‎ש ו, ח). עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, הוֹסִיף עֲלֵיהֶם אַחַד עָשָׂר מִן תְּרֵי עָשָׂר, חוּץ מִן יוֹנָה שֶׁהוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשִׁשָּׁה סְדָרִים, וְתִשְׁעָה פְּרָקִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, הֲרֵי שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים (שם). שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת, שְׁמוֹנִים בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם כְּנֶגֶד פְּתָחֶיהָ. וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר (שם), מִשְׁנָה הַחִיצוֹנָה. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים (שם ג, ז), כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת שֶׁל יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ וְגוֹ' (במדבר ו, כד). הַשָּׂטָ״‎ן בַּגִּימַטְרִיָּא כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁבְּכָל הַשָּׁנָה הוּא שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין, חוּץ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר רַבִּי אָמִי בַּר אַבָּא, אַבְרָהָם עַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל וְלֹא הוֹלִיד, הָיָה חָסֵר חֲמִשָּׁה אֵבָרִים. נִתְוַסֵּף ה', וְנַעֲשָׂה שָׁלֵם וְהוֹלִיד, וְנִקְרָא אַבְרָהָם מִנְיַן אוֹתִיּוֹתָיו. שָׂרַי. פְּלִיגֵי בָּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי, חַד אָמַר, נֶחְלַק הַיּוּ״‎ד לִשְׁנַיִם, ה' לְאַבְרָהָם וַה' לְשָׂרָה. וְחַד אָמַר, יּוּ״‎ד שֶׁנָּטַל מִשָּׂרָה קָרָא תַּגָּר, עַד שֶׁבָּא יְהוֹשֻׁעַ וְהוֹסִיף לוֹ יּוּ״‎ד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יג, טז), וְהוֹשִׁיעוֹ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. יִצְחָק י' כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, צ' תִּשְׁעִים שָׁנָה לְשָׂרָה נוֹלַד, ח' לִשְׁמוֹנָה יָמִים נִמּוֹל, ק' מֵאָה שָׁנִים חַיֵּי אַבְרָהָם כְּשֶׁנּוֹלַד. יַעֲקֹב, עַל שְׁמוֹ נִקְרָא, י' מִוַּלְדוֹתָיו הָעֲשִׂירִי, לְמַפְרֵעַ לֵוִי עֲשִׂירִי. חֲשֹׁב מִבִּנְיָמִין עַד לֵוִי, הָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים, וְלֵוִי הָיָה עֲשִׂירִי וּנְתָנוֹ מַעֲשֵׂר לַמָּקוֹם, לְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ (בראשית כח, כב). ע' בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ. ק' כְּנֶגֶד אוֹתִיּוֹת הַבְּרָכָה, וְיִתֵּן לְךָ (שם כז, כח), הוֹצֵא מִשָּׁם הַשֵּׁם, נִשְׁתַּיְּרוּ מֵאָה. ב' כְּנֶגֶד שְׁנֵי מַלְאָכִים עוֹלִים. יְהוּדָה, עַל שְׁמוֹ נִקְרָא, שְׁלֹשִׁים, כְּנֶגֶד שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת שֶׁל מַלְכוּת. הַלּוּחוֹת, הָיוּ בָּהֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, מִן אֲנֹכִי עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִצְוֹת. וְכֻלָּן נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, שֶׁבָּהֶן חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, תּוֹרָה וּמִשְׁנָה, תַּלְמוּד וְהַגָּדָה. יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ (ישעיה לג, ו). אֵין בְּכָל הַמִּדּוֹת גָּדוֹל מִן הַיִּרְאָה וַעֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ (דברים י, יב). יִרְאַת בַּגִּימַטְרִיָּא שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת עֶשְׂרֵה. וְתוֹרָה וּמִלָּה עִמָּהּ, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. צִיצִית, שֵׁשׁ מֵאוֹת. שְׁמוֹנָה חוּטִין וַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים, הֲרֵי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה. הוּקַם עַל (ש״‎ב כג, א), בַּגִּימַטְרִיָּא מֵאָה, כְּנֶגֶד מֵאָה בְּרָכוֹת. שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מֵתִים מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֲנָשִׁים, בָּא דָּוִד וְתִקְּנָן לְמֵאָה בְּרָכוֹת. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ, קְרִי בֵּיהּ מֵאָה, אֵלּוּ מֵאָה בְּרָכוֹת. כֵּיוָן שֶׁתִּקְנוּם, נֶעֶצְרָה הַמַּגֵּפָה. זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה (ויקרא ו, ב), עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה וְעֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. שְׁנֵי בְּנֵי הַיִּצְהָר (זכריה ד, יד), אֵלּוּ דָּוִד וְאַהֲרֹן שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁמְּשִׁיחָתָן לְדוֹרוֹת. בְּאַהֲרֹן כְּתִיב: וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם (במדבר כה, יג). בְּדָוִד כְּתִיב: וְדָוִד עַבְדִי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם (יחזקאל לז, כה). כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב (הושע יד, ג). אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָיִינוּ מַקְרִיבִין קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר. וְעַכְשָׁו, אֵין בְּיָדֵינוּ אֶלָּא תְּפִלָּה. טוֹב, בַּגִּימַטְרִיָּא שְׁבַע עֶשְׂרֵה. תְּפִלָּה, תְּשַׁע עֶשְׂרֵה. הוֹצֵא מֵהֶן בִּרְכַּת הַזֵּדִים שֶׁתִּקְּנוּ בְּיַבְנֶה, וְאֶת צֶמַח דָּוִד שֶׁתִּקְּנוּ עַל שׁוּם בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי (תהלים כו, ב). רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר, כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב. טוֹב בַּגִּימַטְרִיָּא בְּא״‎ת ב״‎ש, נֶפֶשׁ. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי חֶלְבֵּנוּ מִמֶּנּוּ מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה עָלֵינוּ, וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ (הושע יד, ג). וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן (רות ד, יג), בַּגִּימַטְרִיָּא יְמֵי תִּשְׁעָה חֲדָשִׁים שֶׁל לֵידָה. וְהַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן לַיְלָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָּבֶר (איוב ג, ב). שִׁעוּר מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה, כְּנֶגֶד מֵי בְּאֵר שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. וְכַמָּה בֵּיצִים בְּשִׁעוּר הַמִּקְוֶה. חֲמִשָּׁה אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. וְהַסְּאָה, מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בֵּיצִים. אַרְבָּעִים וְשָׁלֹש בֵּיצִים וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה, שִׁעוּר הַחַלָּה. וּמִנַּיִן לַמִּקְוֶה שֶׁצָּרִיךְ אַרְבָּעִים סְאָה. דִּכְתִיב: יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מִי הַשִּׁלֹחַ הַהוֹלְכִים לְאַט (ישעיה ח, ו). לְאַ״‎ט בַּגִּימַטְרִיָּא אַרְבָּעִים. הֲרֵי שִׁעוּר סְאָה, טֶפַח עַל טֶפַח בְּרוּם טֶפַח. וְהַמַּפְרִישׁ שִׁעוּר חַלָּה, צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ שִׁשָּׁה לוֹגִין וְאֶחָד וְחֹמֶשׁ בֵּיצָה. מַלְקוֹת אַרְבָּעִים מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' (שמות לה, א). אֵלֶּה, שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה. דְּבָרִים, שְׁנַיִם. הַדְּבָרִים, שְׁלֹשָה. הֲרֵי אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יוֹסִיף (דברים כה, ג), כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים קְלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלוּ נָחָשׁ וְחַוָּה וְאָדָם וַאֲדָמָה. וּפָחֲתוּ חֲכָמִים אֶחָד, מִשּׁוּם לֹא יוֹסִיף. סַנְהֶדְרִין, שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְבּוּ מְלִיצֵי זְכֻיּוֹת אֶחָד, וְיִרְבּוּ מְלַמְּדֵי חוֹבוֹת שְׁנַיִם. מוּטָב שֶׁיָּבֹאוּ שְׁנַיִם, וְיִדְחוּ אֶחָד. חֵרֶם, בַּגִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה. וְאָמַר שְׁמוּאֵל, כְּשֶׁהִיא נִכְנֶסֶת, נִכְנֶסֶת בַּמָּאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵיבָרִים. וּכְשֶׁהִיא יֹצְאָה, יֹצְאָה מִן מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, כְּדִכְתִּיב, בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר (חבקוק ג, ב). תִּירַשׁ כְּתִיב, וְקַרִינָן תִּירוֹשׁ. זָכָה, נַעֲשֶׂה רֹאשׁ. לֹא זָכָה, נַעֲשֶׂה רָשׁ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה, בִּשְׁלֹשָה דְּבָרִים אָדָם נִכָּר, בְּכִיסוֹ, וּבְכוֹסוֹ, וּבְכַעֲסוֹ. טַבְאֵל, רְמַלְיָה, שֵׁשָּׁךְ, בַּגִּימַטְרִיָּא בָּבֶל בְּא״‎ת ב״‎ש. גוֹג וּמָגוֹג, בַּגִּימַטְרִיָּא שִׁבְעִים, שֶׁהֵם שִׁבְעִים אֻמּוֹת.
פסוק ג:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נִקְרְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, שֶׁהֵן עוֹשִׂין אֲחֵרִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם. כֵּיצַד? יֵשׁ לוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב, נִצְרַךְ, עָשָׂה אוֹתוֹ שֶׁל כֶּסֶף. נִצְרַךְ לוֹ, עֲשָׂאוֹ שֶׁל נְחֹשֶׁת. נִצְרַךְ, עֲשָׂאוֹ שֶׁל בַּרְזֶל. וְכֵן בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ שֶׁל עֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ (דברים לב, יז)
פסוק ג:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק ז:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק ח:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק יב:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק יג:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק יד:
אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֶחָא, הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת עוֹבְרִים עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. אָמַר לוֹ: עַל תִּשְׁעָה אָנוּ מוֹדִים. כֵּיצַד, עַל אָנֹכִי, שֶׁכָּל הַנּוֹאֵף אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא (ירמיה ה, יב). לֹא הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא (דברים ה, ט). וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אָמוּר בַּסּוֹטָה, וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלָמָּה שֵׁנִי פְּעָמִים. לְפִי שֶׁהוּא מְקַנֵּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְבַעֲלָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְנָאוֹת. לֹא תִּשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, שֶׁהוּא נוֹאֵף, וְנִשְׁבַּע עַל שָׁוְא שֶׁלֹּא עָשָׂה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךְ, שֶׁהַמְּנָאֶפֶת מִתְעַבֶּרֶת מִמֶּנּוּ, וְאוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ, מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. וְהָעֻבָּר גָּדוֹל וְעוֹמֵד וּמְכַבֵּד לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, סָבוּר שֶׁהוּא אָבִיו, וְאֵינוֹ אָבִיו. וְעוֹבֵר בַּשּׁוּק וּמַכֶּה אֶת הַנּוֹאֵף שֶׁנִּתְעַבֵּר מִמֶּנּוּ, סָבוּר שֶׁאֵינוֹ אָבִיו, וְהוּא אָבִיו. לֹא תִּרְצַח, שֶׁהַנּוֹאֵף נִכְנָס עַל מְנָת שֶׁאִם יִתָּפֵשׂ, יַהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג. לֹא תִּנְאַף, וַדַּאי שֶׁהוּא נוֹאֵף. לֹא תִּגְנֹב, שֶׁהוּא גּוֹנֵב מְקוֹר חֲבֵרוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעַם (משלי ט, יז). לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ, שֶׁמֵּעִידָה עֵדוּת שֶׁקֶר לְבַעֲלָהּ, וְאוֹמֶרֶת שֶׁמִּמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת. לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ עַבְדּוֹ, הַפָּסוּק כֻּלּוֹ שֶׁהַנּוֹאֵף חוֹמֵד אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, חוֹמֵד כָּל אֲשֶׁר לוֹ. כֵּיצַד, כְּשֶׁבַּעֲלָהּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, וּבַעְלָהּ זֶה סָבוּר שֶׂאוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלּוֹ, עוֹמֵד הַבַּעַל וְכוֹתֵב לוֹ דַּיְיתִיקֵי מִכָּל נְכָסָיו וּמוֹרִישׁוֹ וְנוֹחֲלוֹ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹ, נִמְצָא הַנּוֹאֵף חוֹמֵד כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא, הֲרֵי אָמַרְנוּ תִּשְׁעָה. אֶלָּא זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת, כֵּיצַד הוּא עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר לָהֶם אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, פְּעָמִים שֶׁבַּעַל הַסּוֹטָה כֹּהֵן, וְאִשְׁתּוֹ כֹּהֶנֶת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹאֵף וּבָא עָלֶיהָ וְהִיא יוֹלְדָה מִמֶּנּוּ. סְבוּרִים בּוֹ שֶׁהוּא בֶּן כֹּהֵן, וְעוֹמֵד אוֹתוֹ הַתִּינוֹק וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹרֵךְ עֵצִים וּמַעֲלֶה עוֹלוֹת בְּשַׁבָּת, וְנִמְצָא מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַסּוֹטָה עוֹבֶרֶת עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת עִם הַנּוֹאֵף. עָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה, וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים (קהלת ז, כו). מַהוּ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים, צָדָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְצָדָה בָּעוֹלָם הַבָּא. הַחֵרֶם הַזֶּה צָד בַּמַּיִם וְאֵינוֹ צָד בַּיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאִשָּׁה צָדָה בַּמַּיִם וְצָדָה בַּיַּבָּשָׁה. וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֹא קוֹלָנִיּוֹת, וְלֹא הוֹלְכוֹת רֶגֶל רָמָה, וְלֹא פְּרוּצוֹת בִּשְׁחוֹק. וְאִם הָיְתָה פְּרוּצָה בְּאַחַת מֵהֶן, מַתְרֶה בָּהּ עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאוֹמֵר לָהּ, מַה לְּךָ לִשְׂחֹק עִם פְּלוֹנִי, מַה לְּךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ. אִם דִּבְּרָה, עַד עַכְשָׁו מֻתֶּרֶת לְבֵיתָהּ וְאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה. נִכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ וְלֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה.
פסוק כ:
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב (שמות כ, כ). לֹא תַעֲשׂוּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם נוֹהֲגִים בְּיִרְאוֹתֵיהֶן. כְּשֶׁטּוֹבָה בָּאָה עֲלֵיהֶם, מְכַבְּדִין לְיִרְאוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק א, טז): עַל כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה, וּכְשֶׁהַפֻּרְעָנוּת בָּאָה עֲלֵיהֶן מְקַלְּלִין לְיִרְאוֹתֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ח, כא): וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה (ישעיה ח, כא). אֲבָל אַתֶּם תִּהְיוּ נוֹתְנִים הוֹדָיָה עַל הַטּוֹבָה וְעַל הָרָעָה. שֶׁכֵּן דָּוִד אוֹמֵר: כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא (תהלים קטז, יג). צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא (תהלים קטז, ג-ד). וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר: ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ (איוב א, כא), עַל מִדָּה טוֹבָה וְעַל מִדַּת פֻּרְעָנוּת. מָה אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתְךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת (איוב ב, ט). אָמַר לָהּ: כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל (איוב ב, י) וְצָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בַּיִּסּוּרִין יוֹתֵר מִן הַטּוֹבָה. שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם בְּטוֹבָה כָּל יָמָיו, לֹא נִמְחָל לוֹ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. וּבַמֶּה נִמְחָל לוֹ, בְּיִסּוּרִין.
פסוק כא:
דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת אַהֲרֹן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הֵטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן (תהלים נא, כ). וְאַחֲרֵי כֵן, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל (תהלים נא, כא). כְּלוֹמַר, אִם אֵין יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין עוֹלָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם נִבְנֶה, לְפִי שֶׁאֵינָן נִבְנוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת קָרְבַּן עוֹלָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַאי שְׁנָא קָרְבַּן עוֹלָה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן. מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא זִבְחֵי צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל וְגוֹ' (שם). אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הוֹאִיל וְכָךְ הָעוֹלָה חֲבִיבָה עָלַי, לְכָךְ צִוָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁיְּהוּ זְהִירִין בָּהּ לְהַקְרִיב אוֹתָהּ לְפָנַי. לָמָּה אָמַר זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. יִרְצֶה לוֹמַר, קְרִיאַת תּוֹרָה. רְאוּ כַּמָּה חֲבִיבָה קְרִיאַת תּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי יֵשׁ חִיּוּב בָּאָדָם לָתֵת כָּל מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַצְמוֹ וּלְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר. כְּלוֹמַר, שֶׁיֹּאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִתְעַסְּקוּ בִּקְרִיאַת הָעוֹלָה. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּקְרִיבִין עוֹלָה, עוֹסְקִין הָיוּ בִּקְרִיאָתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ בְּקָרְבַּן עוֹלָה וּבִקְרִיאָתָהּ. וְכֵן אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב וְהַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין, לֹא תְּשַׁכְּחוּ עַצְמְכֶם לְסַדֵּר הַקָּרְבָּנוֹת, אֶלָּא הִזָּהֲרוּ לִקְרוֹת בָּהֶן וְלִשְׁנוֹת בָּהֶן. וְאִם תַּעַסְקוּ בָּהֶן, אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ בַּקָּרְבָּנוֹת אַתֶּם עוֹסְקִים. וְאִם רְצוֹנְךָ לֵידַע, בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְאֶה לִיחֶזְקֵאל אֶת צוּרַת הַבַּיִת, מַה הוּא אוֹמֵר, הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית (יחזקאל מג, י). אָמַר יְחֶזְקֵאל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו אָנוּ נְתוּנִים בַּגּוֹלָה בְּאֶרֶץ שׂוֹנְאֵינוּ, וְאַתָּה אוֹמֵר לִי לֵילֵךְ וּלְהוֹדִיעַ לְיִשְׂרָאֵל צוּרַת הַבַּיִת, וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקֹּתָיו (יחזקאל מג, יא). וְכִי יְכוֹלִין הֵן לַעֲשׂוֹת. הַנִּיחַ לָהֶם עַד שֶׁיַּעֲלוּ מִן הַגּוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ וְאוֹמֵר לָהֶם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל, וּבִשְׁבִיל שֶׁבָּנַי נְתוּנִים בַּגּוֹלָה, יְהֵא בִּנְיַן בֵּיתִי בָּטֵל. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּדוֹל קְרִיָּתָהּ בַּתּוֹרָה כְּבִנְיָנָהּ. לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, וְיִתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת צוּרַת הַבַּיִת בַּתּוֹרָה. וּבִשְׂכַר קְרִיָּתָהּ שֶׁיִּתְעַסְּקוּ לִקְרוֹת בָּהּ, אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹסְקִין בְּבִנְיַן הַבַּיִת. וְאַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, וְהַנּוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד תּוֹרָה לִבְנוֹ. כִּי בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן שֶׁהוּא נוֹתֵן לְלַמֵּד, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ (דברים ל, כ). חַיֶּיךָ, לְעוֹלָם הַבָּא. וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לְעוֹלָם שֶׁהוּא אָרֹךְ. וְדַע שֶׁכֵּן הוּא. אָמַר רַבִּי אַסְיָא, לָמָּה הֵם מַתְחִילִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן לִלְמֹד בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתוּבִים בּוֹ, וּמִפְּנֵי שֶׁהֵם טְהוֹרִים עַד עַכְשָׁו וְאֵינָם יוֹדְעִים מַהוּ טַעַם חֵטְא וְעָוֹן, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּהוּ מַתְחִילִין תְּחִלָּה בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, יָבֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בַּמַּעֲשֵׂה טְהוֹרִים, לְפִיכָךְ אֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הֵם עוֹמְדִים וּמַקְרִיבִים לְפָנַי הַקָּרְבָּנוֹת. וְהוֹדִיעֲךָ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין קָרְבָּן נוֹהֵג, אִלּוּלֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁקּוֹרִין בְּסֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת, לֹא הָיָה הָעוֹלָם עוֹמֵד. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת וְאֵין קָרְבַּן עוֹלָה נוֹהֵג, אִם אַתֶּם עוֹסְקִים וְקוֹרִים בְּפָרָשַׁת עוֹלָה וְשׁוֹנִין בְּפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים קָרְבַּן עוֹלָה לְפָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. כְּלוֹמַר, מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּתוֹרַת הָעוֹלָה, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה, נֶפֶשׁ כִּי תֶּחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה', וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ' (ויקרא ה, כא), וְאַחַר כָּךְ זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. אָמַר יְשַׁעְיָה, כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה (ישעיה סא, ח). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא תֹּאמַר הֲרֵינִי גּוֹזֵל וְחוֹמֵס וּמֵבִיא עוֹלָה וּמְכַפֵּר לִי. כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַגֶּזֶל אֲפִלּוּ בְּעוֹלָה שֶׁעוֹשִׂין עַל הַגֶּזֶל. וְאִם רוֹצֶה הָעוֹלָם שֶׁאֲקַבֵּל הָעוֹלָה, יָשִׁיב הַגֶּזֶל לְבַעֲלָהּ, וְאַחַר כֵּן אִם יַעֲלֶה עוֹלָה עָלֶיהָ, אֲקַבְּלֶנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֲנִי ה' שׂוֹנֵא גָּזֵל בְּעוֹלָה, שׂוֹנֵא בְּעוֹלָה בְּעוֹד שֶׁהַגֶּזֶל בְּיָדוֹ. וּמִי שֶׁקּוֹרֵא בְּתוֹרַת הָעוֹלָה, כְּאִלּוּ מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְרִיבָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּלְפִיכָךְ אַשְׁרֵי שֶׁמְּלַמֵּד עַצְמוֹ תּוֹרָה וְנוֹתֵן מָמוֹנוֹ לְלַמֵּד עַצְמוֹ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ. בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם חוֹטֵא וּמֵבִיא קָרְבָּן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְכֵן מֵבִיא מִנְחָה וּמִתְרַצֶּה לוֹ. וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵיאַךְ אָנוּ עוֹשִׂים עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמוֹתֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם מְבַקְּשִׁים אַתֶּם שֶׁיִּתְכַּפֵּר עֲלֵיכֶם, הֱיוּ מְשַׁמְּרִים תּוֹרָתִי, וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם לְפָנַי קָרְבָּן. וּמִנַּיִן, זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז, לז). אֶל תִּקְרֵי כֵן, אֶלָּא זֹאת הַתּוֹרָה לֹא לָעוֹלָה, וְלֹא לַמִּנְחָה, וְלֹא לַחַטָּאת, וְלֹא אָשָׁם, וְלֹא מִלּוּאִים, וְלֹא זֶבַח הַשְּׁלָמִים. אֶלָּא הֱיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְיִהְיֶה חָשׁוּב לְפָנַי כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִים לְפָנַי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי (תהלים קיט, צז). כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעֲסִיקַת תּוֹרָתֶךָ מְכַפֶּרֶת עֲוֹנוֹת, לְפִיכָךְ אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ. מַהוּ עַל מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. זוֹ הִיא שֶׁמַּקְרִיבִים עַל הַחֲלָבִים וְהָאֵבָרִים כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ, וּתְפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְנוּם. עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ לֹא עוֹלוֹת וְלֹא קָרְבָּנוֹת וְלֹא מִנְחָה וְלֹא אָשָׁם, תִּקְנוּם תְּפִלּוֹת. וּתְפִלַּת עַרְבִית קָרֵב כָּל הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁמַּקְרִיבִים הָאֵבָרִים וְהַחֲלָבִים כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. וּתְפִלּוֹת, אָבוֹת תִּקְנוּם. וְזֶה יִרְצֶה לוֹמַר, מוֹקְדָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה. וְלָמָּה הָיָה מוֹקֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶלָּא אָמַר הַכָּתוּב, מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי (שמות כ, כא). לָמָּה מִן הָאֲדָמָה. לְפִי שֶׁהָאָדָם בְּרִיָּתוֹ מִן הָאֲדָמָה. וְנִקְרָא שְׁמוֹ אָדָם, עַל שֶׁלֻּקַּח מִן הָאֲדָמָה. וּמַעֲלִים הָעוֹלוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה מִן הָאֲדָמָה, לְכַפֵּר עַל הַגְּוִיָּה שֶׁהוּא לֻקַּח מִן הָאֲדָמָה. וּמִנַּיִן שֶׁמִּתְכַּפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ. דִּכְתִיב: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וְאָמַר (ויקרא יז, יד), כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר (ויקרא יז, יא). כְּשֶׁאָמַר וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ (שם א, ה), כְּלוֹמַר, יִזְרְקוּ הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא מִן הָאֲדָמָה כְּמוֹ הַגְּוִיָּה, וִיכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ. אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִּכְבֶּה. וְאוֹמֵר: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי כִּי תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה וְגוֹ' (ישעיה סו, כד), אֵלּוּ הַכּוֹפְרִים בַּמָּקוֹם. וְהָאֵשׁ הַמּוּקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ תָּמִיד, הוּא מְכַפֵּר עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ מִזְבֵּחַ. מ' מְחִלָּה, שֶׁמּוֹחֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. ז' זְכוּת, שֶׁמְּזַכֶּה אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא. ב' בְּרָכָה, שֶׁמֵּבִיא לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. ח' חַיִּים, שֶׁהֵן זוֹכִין לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. הָעוֹזֵב כָּל אֵלּוּ הַמְּחִילָה וְהַזְּכוּת וְהַבְּרָכָה וְהַחַיִּים וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, שׂוֹרְפוֹ אִשּׁוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא (דברים ד, כד). כֵּיצַד הוּא קַנָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה (הושע ב, כב). כְּמוֹ שֶׁמְּקַנֵּא הַבַּעַל לָאִשָּׁה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַנֵּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה וְגוֹ' (ישעיה סב, ה). הָעוֹזֵב כָּל אֵלּוּ, יִשְׂרְפֵהוּ אִשּׁוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תּוֹלַעְתָּם לֹא תָּמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִּכְבֶּה וְהָיוּ דֵּרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר (שם סו, כד). אֲבָל אִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, הָאֵשׁ הַמּוּקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר עָלָיו וִיכַפֵּר אִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִמּוֹלִים בָּאִין בְּגַן עֵדֶן, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂם שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּגַן עֵדֶן. וּמָה הַשֵּׁם וְהַחוֹתָם שֶׁשָּׂם בָּהֶם, הוּא שַׁדַּי. הַשִּׁי״ן שָׂם בָּאַף, וְהַדָּלֶ״ת בַּיָּד, וְהַיּוּ״ד בַּמִּילָה. וּלְפִיכָךְ בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוֹלֵךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ, יֵשׁ מַלְאַךְ מְמֻנֶּה בְּגַן עֵדֶן, שֶׁלּוֹקֵחַ לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל וּמְבִיאוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְשֶׁאֵינָן נִמּוֹלִין, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִן הַשֵּׁם שֶׁהוּא שַׁדַּי, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשִּׁי״ן מִן הָאַף, וְהַדָּלֶ״ת מִן הַיָּד, וְלֹא יֵשׁ בָּהֶם הַיּוּ״ד מִן שַׁדַּי, הוּא לְשׁוֹן שֵׁד. כְּלוֹמַר, שֶׁהַשֵּׁד מוֹלִיךְ אוֹתוֹ לַגֵּיהִנָּם. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הוֹלֵךְ לִיכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה לַמַּלְאָךְ וּמוֹשֵׁךְ עָרְלָתוֹ וְעוֹשֶׂה עָרְלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מָהוּל מֵעוֹלָם, וְשֶׁלֹּא יָבֹא בְּגַן עֵדֶן אֶלָּא בַּגֵּיהִנָּם. וְדָבָר גָּדוֹל בְּרִית מִילָה, וַחֲבִיבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם, בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה בֵּין חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וָרֶמֶשׂ, כֻּלָּן מְפַחֲדִים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מָהוּל. וְכֵן תִּמְצָא בְּיוֹנָה, כִּי בְּיוֹם חֲמִישִׁי בָּרַח מִפְּנֵי אֱלֹהָיו. וְלָמָּה בָּרַח יוֹנָה. אֶלָּא פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁלָחוֹ לְהָשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל. פַּעַם שְׁנִיָּה שְׁלָחוֹ לִירוּשָׁלַיִם לְהַחְרִיבָהּ, וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וְנִחַם עַל הָרָעָה, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ נְבִיא הַשֶּׁקֶר. פַּעַם שְׁלִישִׁית שְׁלָחוֹ אֶל נִינְוֵה לְהַחְרִיבָהּ. דָּן יוֹנָה דִּין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאָמַר, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַגּוֹיִם קְרוֹבֵי תְּשׁוּבָה הֵם, עַכְשָׁו יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ רֻגְזוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל קוֹרִין אוֹתִי נְבִיא שֶׁקֶר (וכו', ויקרא ח). וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְּדוֹלָה (יונה א, טז). מְלַמֵּד, שֶׁהַיִּרְאָה גְּדוֹלָה מִן הַחָכְמָה וּמִן הַבִּינָה, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָכְמָה וּבִינָה וְאֵין בּוֹ יִרְאָה, אֵינוֹ כְּלוּם. כִּי כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמַע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם (קהלת יב, יג).
פסוק כב:
‎וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי וְגוֹ'. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה אֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לֹא לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה, הִזְהִירְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לִנְהֹג בָּהֶן מִנְהַג בִּזָּיוֹן חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לַאֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַבַּרְזֶל לְקַצֵּר יָמָיו. אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּנִיף אֶת הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ.
פסוק כב:
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה (דברים כז, ו), אֲבָנִים שֶׁמַּטִּילִין שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וַהֲרֵי קַל וָחֹמֶר, וּמָה אַבְנֵי מִזְבֵּחַ שֶׁלֹּא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת, עַל שֶׁמַּטִּילוֹת שָׁלוֹם, אָמְרָה תּוֹרָה לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל (דברים כז, ה). הַמַּטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּאֲרִיכוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו.
פסוק כג:
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע הַשָּׁנִים מִתְקַצְּרוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא, בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְגוֹ' (ישעיה כה, ח).
פסוק כג:
כִּדְדָרַשׁ בַּר קַפָּרָא, מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמְרוּ רַבָּנָן, הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלֹת וְגוֹ' (שמות כ, כג), וְסָמִיךְ לֵהּ וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.
פסוק כג:
וְתָנָא, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ. וְכִי עֶרְוָתָן שֶׁל כֹּהֲנִים מְגֻלּוֹת הָיוּ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד (שמות כח, מב). אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כְּשֵׁם שֶׁהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת בַּמִּקְדָּשׁ, כָּךְ הִזְהִיר אֶת הַדַּיָּנִים שֶׁלֹּא יִפְסְעוּ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: אַשְּׁרוּ חָמוֹץ (ישעיה א, יז), אַשְׁרֵי הַדַּיָּן הַמַּחְמִיץ אֶת דִּינוֹ.

שמות כ - מתן תורה ומצוות נוספות

א וַיְדַבֵּ֣ר א-להים אֵ֛ת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ ב אָֽנֹכִ֖י֙ ה' א-להיך אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִֽ֑ים׃ ג לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֛֩ א-להים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ ד לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכָל־תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֡֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥֣ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ ה לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י ה' א-להיך א-ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־בָּנִ֛ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ ו וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ ז לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־ה' א-להיך לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ ה' אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ ח זָכ֛וֹר֩ אֶת־י֥֨וֹם הַשַּׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ ט שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒ י וְי֙וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לה' א-להיך לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ יא כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־יָמִים֩ עָשָׂ֨ה ה' אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ ה' אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ יב כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' א-להיך נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ יג לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽ֖ח׃ לֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ יד לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ טו וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ טז וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ א-להים פֶּן־נָמֽוּת׃ יז וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הא-להים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃ יח וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הא-להים׃ יט וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃ כ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י א-להי כֶ֙סֶף֙ וא-להי זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃ כא מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃ כב וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃ כג וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק