פסוק ב:אשר הוצאתיך. ג' מלאים דמלאים מלא וא"ו קדים לצד"י ומלא אל"ף קדים לתי"ו ומלא יו"ד קדים לכ"ף וסימן הוצאתיך מאור כשדים אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וחברו במשנה תורה הרמ"ה ז"ל וכן נמסר במסורת שלנו. ובירושלמי פ' לולב וערבה הוצאתך כתיב עיין בע"י פי' ן' חביב וכתב בעל יפה מראה אע"ג דבספרינו הוא מלא כמה פעמים שהגמרא חולקת עם ספרים שלנו:
פסוק ג:פני. הנו"ן נקודה בקמץ ופתח:
פסוק ד:בארץ מתחת. תי"ו של מתחת בקמץ ופתח:
פסוק ד:תרצח. צד"י נקודה בפתח ואח"כ בקמץ:
פסוק ד:ועשית כל מלאכתך. הכ"ף בדגש ורפה:
פסוק ד:תרצח תנאף תגנב. שלשתן התי"ו בדגש ורפה:
פסוק ד:ועתה אבוא להגהת הטעמים כמו שכתב א"ת:
פסוק ד:מארץ מצרים. בלא קדמא אזלא:
פסוק ד:עבדים. בלא רביע. לא יהיה. הלמ"ד במאריך וגלגל:
פסוק ד:לא תעשה. מקף באמצע ותחת השי"ן מירכא במקצת ספרים לא בגלגל:
פסוק ד:מתחת ואשר. השי"ן בלא גלגל ובלא רביע:
פסוק ד:ולשמרי. בשי"ן ימנית:
פסוק ד:מצותי. כן כתיב וקרי ואין כאן ק' וכתיב כלל. תרצח. הפתח קודם ואצלו טפחא ואחר כך הקמץ ואצלו מאריך ונ"ל שהוא סוף פסוק:
פסוק ד:לא תחמד. הראשון והשני אין בהם מאריך בתיו. לא תחמוד אשת. בספרים מדוייקים יש כאן פרשה סתומה וכ"כ המאירי. וכן נמצא בספר הרמ"ה ז"ל ובמצריים וירושלמיים ובכל ארץ הצבי ובארץ המזרח ותוגרמה. ובדפוס מדויק מפורטוגאל כלם עושים שבע פרשיות סתומות בעשרת הדברות. מכבד את אביך והלאה. ושנים מהן לא תחמד בית. לא תחמד אשת. ובפרשת וארא אין שום הפסק בין יעלו הצפרדעים לויאמר ה' אל משה. וא"ת כתב שכן מצא ברמב"ם כ"י שהיה מהר"ז הלוי ז"ל וברמב"ם של דפוס שהוגה במצרים עכ"ל. אולי זהו שנתן מקום לטעות ולומר שלא תחמד בית רעך דבור תשיעי והדבור העשירי לא תחמד אשת רעך כמ"ש אבן עזרא ון' שועיב בשם אחרים והם אומרים שאנכי אינו מעשרת הדברים או שאנכי ולא יהיה לך דבור א' וסמכו דעתם ג"כ לראותם כי בפסוק אנכי במקצת ספרים יש טעמים כפולים כמו שיש בדבורים אחרים שהם יותר מפסוק א'. וכתבו עליהם הראב"ע ון' שועיב שנשחת טעמם ואת כלם ישא רוח והאמת כקבלת רז"ל שהם חושבים שני דבורים אנכי ולא יהיה לך כמו שאמרו רז"ל מפי הגבורה שמענום:
פסוק טו:הקולת. מלא וא"ו אחר הקו"ף וחסר אחר הלמ"ד בספרים מדוייקים והעתק הללי. ועפ"י המסורת שנמסרה במ"ג סוף פ' וארא וכ"כ הרמ"ה ז"ל דזה בלחוד מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה ודלא כמאירי ועיין ריקאנטי כאן ובריש הפרשה:
פסוק טו:הלפידם. בספרים מדוייקים והעתק הללי חסר יו"ד בתראה ובמ"ג נחום ב׳:ה׳ נמסר בלפידים. ג' מלא בלישנא בקריאה וסי' נמסר ויבער אש בלפידים (שופטים ת"ו) מראיהן כלפידים (נחום ב') מפיו לפידים יהלכו (איוב מ״א:י״א) אח"כ כתב וכל העם רואים הלפדים ושארא לפידם כתיב עכ"ל. והמדפיס נשתבש מאד בין במסורת ובין בפסוקים כי בכל ספרים כ"י מדוייקים נהפוך הוא ונ"ל שצריך להגיה וכל העם רואים הלפידם כתיב ושארא לפדים כתיב גם הרמ"ה כתב ואת הלפידם מלא יו"ד קדמא וחסר יו"ד תניין:
פסוק טז:דבר אתה. במקצת ספרים הבי"ת בצירי ובמקצתן בסגול ובעל א"ת כתב בסגול וכ"כ בעל לוית חן בפ' כ"א מהשער השלישי ובמקף בסגול דבר נא (שמות י"א):
פסוק יז:תחטאו. החי"ת בחטף סגול:
פסוק כ:אלהי כסף. חד מן ג' מלעיל עפ"י המסורת כמ"ש בפ' נח ע"פ אלהי שם:
פסוק כא:באהל מועד מחוץ לפרכת וגו'. ב' פ' מטעים בתורה וסי' קדמא' ח' מלין בב' אהי אהי ברישיהון ואהי בסופיהון בתראה תלת מלין ואהי ותלת מלין ואהי וסימן באהל מועד מחוץ לפרוכת תניין מחוץ לפרכת העדת ע"כ במסורת. וזהו פירושה ב' פסוקים מטעים בתורה וזהו הראשון. והשני סוף פרשת אמור מחוץ לפרכת העדת וגו' הראשון יש בו ח' מלין מתחילין מועד עד אתו וא"ה ברישיהון היא מלת באהל שיש בה אל"ף וה"א וכן בסופיהון יש מלת אהרן שיש בה בה אל"ף וה"א. ובפסוק השני דאמור יש בו שלש מלות שהם מחוץ לפרכת העדת ואחר כך באהל שיש בה אל"ף וה"א ושלש מלות אחרות שהם מועד יערך אתו ואח"כ אהרן שיש בה אל"ף וה"א. ונ"ל להגיה ח' מלין בב' א"ה א"ה ברישהון וא"ה בסופיהון בתר' תלת מלין וא"ה ותלת מלין וא"ה וכיוצא בזה מצאתי אח"כ במסורת הברית הגירסא והפירוש:
פסוק כא:מחוץ לְפרכת. לית וחד לַפרכת:
פסוק כא:יערך. העי"ן בחטף פתח:
פסוק כב:ותחללה. אין בו יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז':
פסוק כג:תעלה. המירכא אחר הדגול:
פסוק כג:ולא תעלה במעלת. בעל רב פעלים כתב שהבי"ת בדגש שלא כמשפט ואני ראיתיו רפה בכל הספרים כדינו:
פסוק כג:במעלת. אין בבי"ת געיא ולא מאריך במ"ם: