א לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃ ב רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ ג לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ ד אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃ ו הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃ ז תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃ ח אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ ט גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃ י פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃ יא כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃ יב תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃ יג לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃ יד יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃ טו אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃ טז וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃ יז שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃ יח תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃ יט וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃ כ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
אל שושנים. על שושנים והוא כלי נגון עשוי בצורות שושנה:
פסוק א:
עדות. מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מ״ב י״א) ור״ל המזמור הזה היה לקשוט ולפאר לאסף:
פסוק ב:
הופיעה. ענין הארה כמו הופיע מהר פארן (דברים ל״ב):
פסוק ג:
ולכה. כמו ולך כך הוא במסרה ור״ל עליך:
פסוק ה:
עשנת. כמו תעשן והוא ענין כעס כמו יעשן אפך (לעיל ע״ד):
פסוק ו:
שליש. שם מדה גדולה וכן וכל בשליש (ישעיה מ׳):
פסוק ז:
מדון. מל׳ דין:
פסוק ז:
למו. להם ר״ל עליהם:
פסוק י:
פנית. ענין הסרה והפנוי מן המקום:
פסוק יא:
צלה. מל׳ צל:
פסוק יא:
אל. ענין חוזק כמו ביד אל גוים (יחזקאל ל״א):
פסוק יב:
תשלח. ענין התפשטות כמו ותשלח פארות (שם יז):
פסוק יב:
קצירה. ענפיה כמו ועשה קציר כמו נטע (איוב י״ד:ט׳):
פסוק יב:
יונקותיה. ענפים יונקים ורכים כמו ויעל כיונק (ישעיה נ״ג):
פסוק יג:
פרצת. ענין שבירה:
פסוק יג:
גדריה. כתליה:
פסוק יג:
וארוה. ענין לקיטה כמו אריתי מורי (ש״ה ה):
פסוק יד:
יכרסמנה. ענין כריתה וכליון כי יחסלנו הארבה (דברים כ״ח:ל״ח) תרגמו ירושלמי ארי יקרסם יתיה גובא ובמשנה שדה שקרסמוה נמלים (פאה פ״ב) והקו״ף והכ״ף מתחלפים כי הם ממוצא אחד:
פסוק יד:
וזיז. מלשון הזזה ותנועה:
פסוק יד:
שדי. כמו שדה:
פסוק טו:
נא. עתה:
פסוק טו:
ופקד. ענין השגחה:
פסוק טז:
וכנה. מל׳ כן ובסיס:
פסוק טז:
אמצתה. מל׳ אומץ וחוזק:
פסוק יז:
כסוחה. ענין כריתה כי לא תזמור (ויקרא כ״ה) תרגומו לא תכסח וכן קוצים כסוחים (ישעיה ל״ג):
פסוק יט:
נסוג. ענין החזרה לאחור כמו ונסוג מאחר אלהינו (שם נט):