א לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לְאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃ ב רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃ ג לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת־גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃ ד אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃ ו הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃ ז תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃ ח אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וְהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃ ט גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תְּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃ י פִּנִּ֥יתָ לְפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שָׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתְּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃ יא כָּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃ יב תְּשַׁלַּ֣ח קְצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וְאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנְקוֹתֶֽיהָ׃ יג לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גְדֵרֶ֑יהָ וְ֝אָר֗וּהָ כָּל־עֹ֥בְרֵי דָֽרֶךְ׃ יד יְכַרְסְמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וְזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃ טו אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃ טז וְ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטְעָ֣ה יְמִינֶ֑ךָ וְעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃ יז שְׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כְּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃ יח תְּֽהִי־יָ֭דְךָ עַל־אִ֣ישׁ יְמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃ יט וְלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תְּ֝חַיֵּ֗נוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃ כ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק ב:
רעה ישראל. זה אחד מן ד' מילין רעה קמצין כתוב ה"א על פי המסורת וכן מצאתי בשני דפוסים ישנים ועיין מ"ש בישעיה סימן ס"ג:
פסוק ב:
הכרובים. במדוייקים כ"י וגם בדפוס ישן מלא וא"ו וכן נכון כי לא נמנה במסורת פרשת תרומה במנין החסרים:
פסוק ג:
לפני אפרים. עיין מה שאכתוב במשלי סימן ד' על לפני אמי:
פסוק ג:
ולכה. בה"א והוא חד מן ד' ולכה כמו ולך על פי' המסורת והביאם ג"כ רש"י ז"ל וטעם הנגינה נמשך על מלת לישעתה שיש בה גלגל ואינה דבוקה למלת לנו כי הטעם מפריד ביניהם ואתי שפיר למאי דדריש ר' חלקי' בשם ר' אבהו ולכה מלא כתיב שכל הישועה כביכול שלך הוא שוחר טוב וב"ר פ"ט ודכוותי' דריש נמי ר' אבהו בפסוק יגל לבי בישועתך זה א' מן המקראות הקשין שישועתו של הקב"ה כביכול היא ישועתן של ישראל יגל לבי בישועתנו אין כתוב כאן אלא בישועתך אמר דוד ישועתך היא ישועתנו ודכוותי' בפסוק ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי ודכוותי' דריש נמי בפסוק רמה קרני בה' כי שמחתי בישועתך דוק ותשכח. ועיין עוד מה שכתבתי בישעיה מ"ג ושמואל ב' ז' (ירמיהו ל״א:כ״א) על פסוק למסלה דרך הלכתי וזוהר פ' קדושים דף צ' עמוד ב'. ריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ו כ"ח בחיי פרשת בשלח פסוק זה אלי ואנוהו:
פסוק ג:
לישעתה. מתחלפים הספרים ולפי המסורת חסר וא"ו כי הוא א' מן ו' חסרים בלישנא וסימן במ"ג תילים ל"ה ודוכתא אחריני:
פסוק ט:
גפן ממצרים. במדוייקם כ"י ודפוס ישן מלת גפן בימנית:
פסוק יא:
כסו הרים. בקמץ חטף מפני דגשות הסמ"ך:
פסוק יא:
ארזי אל. האלף במאריך לב"א וכן הוא במדוייקים:
פסוק יב:
קצירה. ברוב המדוייקים חסר יו"ד אחר רי"ש:
פסוק יד:
מיער. העי"ן תלויה ויש בו דרש באגדת תילים. ויקרא רבה פ' י"ג ומדרש חזית פסוק כמעט שעברתי מהם ואבות דרבי נתן פ' ל"ג ועיין מ"ש בפ' צו קודם וישם עליו את החשן ובשופטים י"ח:
פסוק טז:
וכנה. כף רבתי:
פסוק יח:
תהי ידך. התי"ו בגעיא. ועיין מ"ש במשלי כ"ו:
פסוק יט:
תחיינו. י"ס תחינו ביו"ד א' לבד ועיין לעיל סימן ע"א ולקמן סימן פ"ה: