אל אלהים יהוה. בס"ס יו"ד של שם בגעיא וגם בשם של אלהים יש געיא אחת בין השו"א לסגול ויש פסיק בין אל לאלהים להורות שכל א' מהם שם קדש בפני עצמו כמ"ש במזמור פ"ט אצל חסין יה ויהושע כ"ב ודוכתי אחריני וכן משמע בירושלמי פרק הרואה דאמרינן התם שלשתם שם א' כאיניש דאמר וכו'. וכן נראה מפי' הראב"ע והתרגום שלא כדברי רש"י ורד"ק:
פסוק ב:
מכלל יופי. הכ"ף רפה:
פסוק ג:
יבא אלהינו. בס"ס בב' טעמים וס"א בטעם א' בבי"ת:
פסוק ג:
ואל יחרש. הוא"ו בגעיא:
פסוק ה:
כרתי בריתי. הבי"ת רפה:
פסוק ז:
שמעה עמי. בגרמיה:
פסוק ז:
אלהים אלהיך. אלהיך בטעם גלגל:
פסוק ח:
ועולותיך. לנגדי תמיד. יש ספרים ועולתיך לנגדי תמיד בטעם מיושב על עולתיך ומירכא תחת לנגדי:
פסוק י:
כי לי כל. כ"ף של כל רפה.
פסוק טו:
ותכבדני. בס"ס במאריך:
פסוק טז:
ותשא בריתי. בי"ת רפה:
פסוק כ:
באחיך תדבר. התי"ו רפויה בכל הספרים ועיין מ"ש בס' וארא על אתה תדבר.
פסוק כא:
והחרשתי. בגעיא בספרי ספרד:
פסוק כג:
יכבדנני. בגעיא וכן מצאתי בחילופים כ"י לב"א:
פסוק כג:
ושם דרך. כמה טעו בהאי תיבותא דקרי ושם בשי"ן ימנית ואטעו לכונהו נסחי ומסתייעי ממאי דאשכחו בויקרא רבה פרשת צו אמר רבי ינאי ושם כתיב דשיים אורחיה סגי שוי פי' השם אורחותיו בדרך ארץ הרבה שוה ודריש ושם מלשון שומת ב"ד שהוא בשי"ן ימנית וקושטא דמילתא דין בשי"ן שמאלית ומדרש אגדה הוא על דרך אל תקרי כי הא דאמרינן בפירקא קמא דמ"ק ובפ"ק דסוטה אמר ריב"ל כל השם אורחותיו בעוה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אראנו בישע אלהים אל תקרי ושם אלא ושם כלומר אל תקרי בשי"ן שמאלית אלא בשי"ן ימנית והתם נמי במ"ק ובויקרא רבה מקמי הכי דרשו ליה באנפי אחרינא בשי"ן שמאלית כדקרינן והכי אשכחנא בכולהו נסחי עתיקי. ואע"ג דלדידי מילתא דפשיטא היא ולית בה ספיקא חזינא לברורא. כ"כ בעל יפה תואר בב"ר פרשה ד' סימן ט' ומאן דלא סגי ליה בהאי ליעיין בספרא רבתא דמסיר ח' ושם בשי"ן שמאלית זיל קרי במסורת סדר ויצא ודין חד מנהון וכן פירשן הראב"ע ורש"י ורד"ק שוב מצאתי בספר מתורגמן שרש צדה ושם דרך אראנו וגירסת תרגום ומאן דיצדי אורחא בישא וגו' נראה שהיה קורא ושם בשי"ן ימין ובפתח על משקל ותם לריק כחכם לשון שממה ע"כ. אמנם בספרים שלנו מתורגם ודי יעדי אורחא בישא וגו':
פסוק כג:
בישע אלהים. היו"ד בצירי על פי המסורת דישעיה סי' מ"ה. וכן כתב המכלול דף ר"ד: