לשם מה נברא העולם?
בשביל ישראל, בשביל התורה, בשביל הצדיקים או בשביל כל האדם?
הקדמה
התורה מתארת באריכות את בריאת העולם, אבל לכאורה היא לא כותבת מה תכלית העולם: לשם מה הוא נברא!
תשובה לדבר מצויה בדברי רש"י על הפסוק הראשון בתורה!
א. הסבר רש"י לפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"
על הפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", כתב רש"י: "בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שאמרו רז"ל: בשביל התורה, שנקראת 'ראשית דרכו' (משלי ח, כב), ובשביל ישראל, שנקראו 'ראשית תבואתֹה' (ירמיה ב, ג)".
לפי רש"י עולה שפירוש הפסוק הוא: "בשביל התורה [שנקראת ראשית] ברא אלקים את השמים ואת הארץ"! וכן: "בשביל ישראל [שנקראו ראשית] ברא אלקים את השמים ואת הארץ"!
כלומר: תכלית בריאת העולם היא בשביל ישראל ובשביל התורה!
לכאורה יש לשאול על דברי רש"י: לשם מה נברא העולם? בשביל ישראל או בשביל התורה?
ב. הסבר רש"י לפסוק "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"
נראה שרש"י עצמו ענה על שאלה זו בהמשך הפרשה, ש"בשביל התורה" ו"בשביל ישראל" אינם שני דברים נפרדים, אלא דבר אחד!
על המלים "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" (א, לא), כתב רש"י: "יום הששי - הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם על מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר: 'יום הששי' - שכלם תלויים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון המוכן למתן תורה".
דהיינו שהעולם נברא כדי שישראל יקבלו את התורה!
כן כתב רש"י בקיצור גם בפירושו למסכת סנהדרין (צא סע"ב בד"ה "מששת ימי בראשית") בהסבר הפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ": "דכתיב 'בראשית ברא', בשביל התורה שהיא ראשית, וישראל נקראו 'ראשית תבואתֹה' (ירמיהו ב, ג) שעתידין להנחילה, ברא אלקים את השמים ואת הארץ" (ועיין עוד ב"אור החיים" הקדוש כאן א, א אות ה).
ג. הסתירה לכאורה בדברי רש"י בסוף פרשת בראשית
בסוף פרשת בראשית מופיעה סתירה לכאורה בדברי רש"י:
על הפסוק "וינחם ד' כי עשה את האדם בארץ, ויתעצב אל לבו" (ו, ו), כתב רש"י:
"ויתעצב אל לבו – נתאבל על אבדן מעשה ידיו, כמו 'נעצב המלך על בנו' (שמואל ב יט, ג).
וזה כתבתי לתשובת אפיקורס אחד ששאל את רבי יהושע בן קרחה.
אמר לו: אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד? אמר לו: הן.
אמר לו: והא כתיב: 'ויתעצב אל לבו'? אמר לו: נולד לך בן זכר מימיך?
אמר לו: הן. אמר לו: ומה עשית?
אמר לו: שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו: ולא היית יודע שסופו למות?
אמר לו: בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא. אמר לו: כך מעשה הקב"ה, אף על פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן, לא נמנע מלבראן, בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם.
בפסוק זה כתב רש"י שהעולם נברא בשביל הצדיקים!
לעומת זאת, על הפסוק הסמוך: "ויאמר ד' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה, מאדם עד בהמה, עד רמש ועד עוף השמים, כי נחמתי כי עשיתִם" (ו, ז), כתב רש"י: "מאדם עד בהמה – אף הם השחיתו דרכם. דבר אחר: הכל נברא בשביל האדם, וכיון שהוא כלה מה צורך באלו".
בפסוק זה כתב רש"י שהעולם נברא בשביל האדם!
נשאלת אפוא השאלה: לשם מה נברא העולם? רק בשביל הצדיקים, או בשביל כל האדם?
נראה שהתשובה היא שהעולם נברא בשביל האדם, אבל בשביל עיקר האדם, שהוא ישראל, וכדי שנקבל את התורה ונקיים אותה ונהיה צדיקים, וכך מתישבים כל ארבעת ההסברים שכתב רש"י על השאלה לשם מה נברא העולם.