פסוק א:וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם. מִין הָאָדָם.
פסוק א:וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. אֵין צֹרֶךְ לוֹמַר זֶה כִּי אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אֶלָּא הָיָה הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל הַבָּנוֹת לְפִי שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם וְהֵן גָּרְמוּ הַשְׁחָתַת הָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁמְּסַפֵּר וְהוֹלֵךְ.
פסוק ב:וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים. בְּנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהַגְּדוֹלִים וּמַנְהִיגֵי הַמְּדִינוֹת, כִּי הֵם נִקְרְאוּ אֱלֹהִים, כְּמוֹ ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״ (שמות כב:כז) וְהַדּוֹמִים לוֹ. וְכֵן תַּרְגּוּם אֻנְקְלוֹס ״בְּנֵי רַבְרְבַיָּא״, וּדְרַשׁ עַזָּא וַעֲזָאֵל רָחוֹק. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (כו:ה) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מְקַלֵּל לְכָל מַאן דְּקָרֵא לְהוֹן בְּנֵי אֱלֹהִים, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי כָּל פִּרְצָה שֶׁאֵינָהּ מִן הַגְּדוֹלִים אֵינָהּ פִּרְצָה; וְעוֹד אָמְרוּ לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם בְּנֵי הָאֱלֹהִים, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוַיְהוּ אָמְרִין שֶׁהִרְבּוּ יָמִים בְּלֹא צַעַר וּבְלֹא יִסּוּרִין; רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר הִרְבּוּ יָמִים כְּדֵי לַעֲסֹק עַל הַתְּקוּפוֹת וְעַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת וְעַל הַמַּזָּלוֹת, וְהוּא הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בַּאֲרִיכוּת שְׁנוֹת הָאֲנָשִׁים הַנִּזְכָּרִים.
פסוק ב:אֶת בְּנוֹת הָאָדָם. בְּנוֹת הֲמוֹן הָאָדָם הַחֲלוּשִׁים שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן כֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, וְכַאֲשֶׁר הָיוּ רוֹאִים בְּנֵי הַגְּדוֹלִים בְּנוֹת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ טֹבֹת רוֹצַה לוֹמַר יְפוֹת תֹּאַר וּמַרְאֶה, הָיוּ עוֹשְׁקִים וְלוֹקְחִים אֵיזֶה שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים מִכֹּל הַנָּשִׁים וְאוֹתָן שֶׁיִּשְׁרוּ בְעֵינֵיהֶם הֵן פְּנוּיוֹת אוֹ נְשׂוּאוֹת לְבַעַל, כִּי מִי שֶׁהָיָה גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ עוֹשֵׁק אֶת חֲבֵרוֹ וְאֵין מַצִּיל מִיָּדָם, וְאָדָם נֶאֱמַר עַל הַפְּחוּתִים וְהַחֲלוּשִׁים שֶׁאָמַר ״גַּם בְּנֵי אָדָם גַּם בְּנֵי אִישׁ״ (תהלים מט:ג) בְּנֵי אָדָם, הַפְּחוּתִים, בְּנֵי אִישׁ, הַגְּדוֹלִים. וּבַסִּפְרֵי פֵּרְשׁוּ כֵּן אִם בְּנֵי הַדַּיָּנִים הָיוּ אוֹחֲזִים נָשִׁים מִן הַשְּׁוָקִים וּמְעַנִּים אוֹתָם קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם; וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ בְּנֵי הָאֱלֹהִים שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים דַּעַת עֶלְיוֹן וּבָחֲרוּ לָהֶם מִי שֶׁהָיְתָה מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כָּל אַחַת נִמְשֶׁלֶת לְכָל אֶחָד וְהַתּוֹלָדוֹת כְּתוֹלֶדֶת עַל כֵּן יָצְאוּ מֵהֶם גִּבּוֹרִים, וְיִתָּכֵן שֶׁלָּקְחוּ גַּם הַנָּשִׁים בְּחָזְקָה.
פסוק ב:כִּי טֹבֹת הֵנָּה. אָמַר רַבִּי יוּדָן: טֹבֹת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ מְטַיְּבִין וּמְקַשְּׁטִין אוֹתָהּ שֶׁהִכְנִיסָה לַחֻפָּה, וְהָיָה הַגָּדוֹל נִכְנָס וּבוֹעֲלָהּ תְּחִלָּה, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב כִּי טֹבֹת הֵנָּה, אֵלֶּה הַבְּתוּלוֹת.
פסוק ב:וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים. אֵלּוּ נְשׂוּאֵי אִישִׁים.
פסוק ב:מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. זֶה זָכָר וּבְהֵמָה.
פסוק ג:וַיֹּאמֶר לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם. אָמַר בְּלִבּוֹ, אוֹ אָמַר לְנֹחַ, וּמִלַּת לֹא יָדוֹן פֵּרְשָׁהּ אָבִי אֲדוֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִן ״יְגָרֶה מָדוֹן״ (משלי טו:יח) רוֹצֶה לוֹמַר לֹא יִהְיֶה רוּחִי הָעֶלְיוֹנִי שֶׁנָּפַחְתִּי בָּאָדָם לֹא יִהְיֶה בִּמְרִיבָה עוֹד לְעוֹלָם עִם הַגּוּף, כִּי הַגּוּף נִמְשָׁךְ לְתַאֲווֹת הַבְּהֵמוֹת וְזֶה בַּאֲשֶׁר הוּא בָּשָׂר וּבְתוֹלֶדֶת הַבָּשָׂר שְׁקוּעוֹת וּקְבוּעוֹת הַתַּאֲווֹת, אַאֲרִיךְ לָהֶם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְאִם לָאו אֲכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד פֵּרְשׁוּ בּוֹ מֵעִנְיַן ״וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נִדְנָהּ״ (דברי הימים א כא:כז) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תַּעַר הַחֶרֶב, וְהָיָה מִלַּת יָדוֹן רְאוּיָה לְהִדָּגֵשׁ לְחֶסְרוֹן הַנּוּ״ן אֶלָּא שֶׁבָּא בָּהּ הַנָּח תְּמוּרַת הַדָּגֵשׁ כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּמִלַּת ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד״ (בראשית כה:כט) וּפֵרוּשׁ לֹא יִהְיֶה הָרוּחַ בְּתוֹךְ נִדְנוֹ שֶׁהוּא הַגּוּף אֶלָּא אוֹצִיא אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וַאֲכַלֶּה הָרוּחַ וְהַגּוּף, וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה כו) אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים. רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּרְוַיְהוֹן אָמְרִין אֵין גֵּיהִנֹּם לֶעָתִיד לָבֹא אֶלָּא יוֹם הוּא שֶׁמְּלַהֵט אֶת הָרְשָׁעִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעַאי אָמַר לֹא יוֹם וְלֹא גֵיהִנֹּם אֶלָּא אֵשׁ הִיא שֶׁתִּהְיֶה יוֹצֵאת מִגּוּפָן שֶׁל רְשָׁעִים וּמְלַהֲטָתָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לג:יא) ״תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם״ וְעוֹד כָּתַבְנוּ דָּבָר אֶחָד בְּעִנְיַן גֵּיהִנֹּם בְּפָסוּק ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד״ (בראשית א:לא). אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי אִלְעַאי לֹא יָדוֹן רוּחִי, אֵין הָרוּחוֹת הַלָּלוּ נִדּוֹנוֹת לְפָנַי לְעוֹלָם. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר לֹא יָדוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר הָרוּחַ לְנִדְנָהּ אֵין אֲנִי מַחֲזִיר רוּחוֹת אֵלּוּ לְנִדְנֵיהֶם. וְעוֹד אָמְרוּ (סנהדרין קח) דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין חַיִּין לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין נִדּוֹנִין שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, לֹא רוּחַ וְלֹא דִּין.
פסוק ג:בְּשַׁגַּם. הַשִּׁי״ן פְּתוּחָה כְּמוֹ ״שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה״ (שופטים ה:ז), וּפֵרוּשׁ כַּאֲשֶׁר גַּם הוּא בָשָׂר, כְּלוֹמַר לָמָּה לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, לְפִי שֶׁגַּם הוּא בָשָׂר כְּמוֹ הַבְּהֵמוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ עֶלְיוֹנָה, הִנֵּה גַּם הוּא בָּשָׂר וְהַבָּשָׂר מוֹשֵׁךְ הָרוּחַ אֶל תַּאֲווֹתָיו, לְפִיכָךְ אַאֲרִיךְ לָאָדָם הַזֶּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, אִם יָשׁוּב, טוֹב, אֲקַיֵּם אוֹתָם בָּעוֹלָם, וְאִם לָאו אֲכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, זֶה פֵּרוּשׁוֹ. יָמָיו. הַיָּמִים שֶׁאַאֲרִיךְ לוֹ, וְטַעַם מֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹא יָדַעְנוּ אֶלָּא כָּךְ הָיָה רְצוֹן הַבּוֹרֵא.
פסוק ד:הַנְּפִלִים. הַפָּסוּק הַזֶּה טַעְמוֹ דָּבוּק לְמַעְלָה שֶׁאָמַר ״מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״, וְאַחַר כֵּן סִפֵּר מַה שֶּׁאָמַר הָאֵל ״לֹא אַאֲרִיךְ לָהֶם״. הַנְּפִלִים הֵם הָעֲנָקִים וְיִקָּרְאוּ נְפִלִים וְאִם הֵם גְּבוֹהִים מְאֹד מִמִּדַּת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְהַטַּעַם שֶׁיִּפֹּל הָרוֹאֶה אוֹתָם מֵרֹב תִּמָּהוֹן וּבֶהָלָה, וְכֵן ״וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל״ (איוב יד:יח). אָמַר כִּי בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ בָאָרֶץ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי קוֹמָה יְתֵרָה מְאֹד, וְהַסִּבָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּאֲרִיכוּת יְמֵי הַנִּזְכָּרִים שֶׁהָיוּ יְחִידִים, כֵּן הָיוּ הַנְּפִלִים יְחִידִים בְּיִתְרוֹן מִדַּת גּוּפָם, וְהֵם נִקְרָאִים נְפִלִים וַעֲנָקִים.
פסוק ד:וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם. פֵּירוּשׁוֹ: וְגַם אַחֲרֵי כֵן שֶׁרַבּוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים וְהָיוּ בּוֹעֲלִים בְּנוֹת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ בָאָרֶץ נְפִילִים שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתָם יְפוֹת מַרְאֶה וּבַעֲלוֹת קוֹמָה; וְהַנְּפִילִים הָיוּ מִבְּנֵי הַגְּדוֹלִים וְכַאֲשֶׁר הָיוּ בּוֹעֲלִים כְּמוֹתָן הָיוּ הַנּוֹלָדִים מֵהֶן גַּם כֵּן כְּמוֹתָם בְּאֵיכוּת וְכַמּוּת. וְהֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם נִזְכָּרִים בְּפִי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם שֶׁהָיוּ אֵלֶּה הַגִּבּוֹרִים מִזְּמַן קַדְמוֹן, זֶהוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בְּפִי הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. וְאַחֲרֵי הַמַּבּוּל רָאוּ הַנִּשְׁאָרִים כִּי רַע בְּעֵינֵי ה׳ רְדִיפַת הַתַּאֲווֹת וְהַנְהָגוֹת הַגּוּפוֹת לְהַנָּאוֹת לְהַרְבּוֹת הַמִּשְׁגָּל וּלְהַגְדִּיל הַגּוּפוֹת בְּמִדָּתָן וּבַאֲרִיכוּת יְמֵיהֶם אִם הָיָה זֶה בְּהַנְהָגַת מִחְיָתָם, וְחָסְרוּ הַתַּאֲווֹת וְאוֹתָן הַנְהָגוֹת עַד שֶׁמִּעֲטוּ שְׁנוֹת בְּנֵי אָדָם אַחַר הַמַּבּוּל וְהָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, לְפִי שֶׁשָּׁב לָהֶם לְמִנְהָג וּלְטֶבַע הַנְהָגוֹת הָרִאשׁוֹנִים וּמִעֲטוּ הַיָּמִים וּמִעֲטוּ הַמִּדּוֹת הַגּוּפוֹת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מֵהֶם גּוּף בַּזְּמַן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וְלֹא נִמְצְאוּ מֵהֶם אֶלָּא יְלִידֵי הָעֲנָק בְּחֶבְרוֹן, וְאָמְרוּ (ילקוט יהושע רמז כג) וְלֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבָּעָה, וּבִימֵי דָּוִד יְלִידֵי הָרָפָה בְּגַת (דברי הימים א כ:ד), וְעַל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נֶאֱמַר (יהושע יג:יב) ״הוּא נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים״, וְאֶפְשָׁר שֶׁאוֹתָן שֶׁנִּמְצְאוּ נָהֲגוּ בְּגוּפָם מִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלִּפְנֵי הַמַּבּוּל, וְאֶפְשָׁר שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים כְּמוֹ שֶׁאָרְכוּ גּוּפוֹתָם.
פסוק ה:וַיַּרְא ה׳. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁנָּתַן לָהֶם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה רָאָה כִּי לֹא הֵיטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם אֲבָל הֵרֵעוּ אוֹתָם וְכָל יוֹם הָיָה קָשֶׁה מֵחֲבֵרוֹ, זֶהוּ שֶׁאָמַר רַק רַע כָּל־הַיּוֹם. וּפֵרוּשׁ וְכָל יֵצֶר, מִשְּׁנֵי יְצָרִים שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע, כֻּלּוֹ הָיָה לְרַע וְלֹא הָיָה טוֹב בָּהֶם. וְנִקְרֵאת תַּאֲוַת מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב, יֵצֶר, לְפִי שֶׁהַלֵּב יוֹצֵר וּפוֹעֵל בְּלִבּוֹ הָעִנְיָנִים הֵן לְטוֹב וְהֵן לְרַע לְהוֹצִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה. וְטַעַם מַה שֶּׁהֶאֱרִיךְ הָאֵל לָהֶם מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אִם יָשׁוּבוּ, וְהוּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ, עָשָׂה כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אָדָם מִמִּדּוֹתָיו וְיַאֲרִיךְ אַפּוֹ לַחוֹטֵא וְלֹא יִנְקֹם מִמֶּנּוּ מִיָּד אַף עַל פִּי שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ אוּלַי יִתְחָרֵט בּוֹ וְיָשׁוּב. וְהִנֵּה הָאֵל בָּרָא עוֹלָמוֹ לִהְיוֹת טוֹב אוֹ כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ, וְאִם כֻּלּוֹ רַע לֹא יוּכַל לַעֲמֹד כִּי לֹא יִבְחַר הָאֵל כִּי אִם בַּטּוֹב; וְהִנֵּה רָאָה דּוֹר הַמַּבּוּל כֻּלּוֹ רַע בִּזְנוּת וְחָמָס שֶׁמַּפְסִידִין סֵדֶר הָעוֹלָם וְהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם כְּנֶגֶד מַעֲשָׂיו, וְאָמַר לְהַשְׁחִית אֶת הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל וּלְהַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בּוֹ וְהָיָה שֶׁמֶץ מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְקַיְּמוֹ לֶעָתִיד, וְהִשְׁאִיר בּוֹ נֹחַ שֶׁמָּצָא אוֹתוֹ טוֹב וְכֵן בָּנָיו עִם נְשׁוֹתֵיהֶן כְּדֵי לְקַיֵּם זֶרַע וְלֶמֶךְ אָבִיו כְּבָר מֵת חָמֵשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַמַּבּוּל, וּמְתוּשֶׁלַח שָׁלְמוּ שְׁנוֹתָיו בְּבֹא הַמַּבּוּל וָמֵת, כִּי חָמֵשׁ שָׁנִים חַי אַחַר לֶמֶךְ בְּנוֹ, הִנֵּה לֹא נִשְׁאַר צַדִּיק בָּעוֹלָם אֶלָּא נֹחַ וּבָנָיו.
פסוק ו:וַיִּנָּחֶם ה׳. מַה שֶּׁאָמַר וַיִּנָּחֶם, דִּבְּרָה תוֹרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, כִּי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת ״לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם״ (שמואל א טו:כט), כִּי אֵין שִׁנּוּי חֵפֶץ בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה.
פסוק ו:וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ. זֶה גַּם כֵּן דֶּרֶךְ מָשָׁל, כִּי אֵין לְפָנָיו עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לֹא שִׂמְחָה וְלֹא עִצָּבוֹן וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה מִמִּדָּה לְמִדָּה, וְהֶפֶךְ מִוַּיִּתְעַצֵּב ״יִשְׂמַח ה׳ בְּמַעֲשָׂיו״ (תהלים קד:לא), וְהַכֹּל דֶּרֶךְ מָשָׁל. כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ עַל הַדָּבָר הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, וְיִתְעַצֵּב עַל הַדָּבָר רַע בְּעֵינָיו, כֵּן הָיָה הַסִּפּוּר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְהוּא עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, וְהַשִּׂמְחָה וְהָעִצָּבוֹן בָּאָדָם בַּלֵּב לְפִיכָךְ אָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֶל־לִבּוֹ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כז:ד) גּוֹי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אָמַר לוֹ אֵין אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וְהַכְתִיב וַיִּנָּחֶם וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ? אָמַר לוֹ נוֹלַד לְךָ בֵּן זָכָר מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ מָה עָשִׂיתָ, אָמַר לוֹ שִׂמַּחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי אֶת הַכֹּל, אָמַר לוֹ וַהֲלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לָמוּת? אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת חֶדְוָא חֶדְוָא וּבִשְׁעַת אֲבֵלָא אֲבֵלָא. אָמַר לוֹ כָּךְ מַעֲשֶׂה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שִׁבְעָה יָמִים נִתְאַבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עוֹלָמוֹ קֹדֶם שֶׁהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ וְגוֹ׳״ (בראשית ז:י), וּמָה טַעַם וַיִּתְעַצֵּב אֶל־לִבּוֹ וְאֵין עֲצִיבָה אֶלָּא אֲבֵלוּת כְּמָה דְאַתְּ אוֹמֵר ״כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ״ (שמואל ב יט:ג).
פסוק ו:וּמַה שֶּׁאָמַר בָּאָרֶץ. כִּי יָדוּעַ הוּא כִּי בָּאָרֶץ עָשָׂה אֶת הָאָדָם, אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר בָּאָרֶץ מְעֹרָב בְּתוֹלְדוֹת הָאָרֶץ נוֹטֶה אַחַר בִּנְיַן גּוּפוֹ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אַרְצִי, וְלֹא כֵן דְּמוּת אָדָם הָעֶלְיוֹנִי שֶׁהוּא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, לְפִיכָךְ לֹא נִחַם עַל נֹחַ וְעַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר ה׳. אָמַר בְּלִבּוֹ, אוֹ אָמַר אֶל נֹחַ.
פסוק ז:אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי. ״אֶת הָאָדָם״ וְלֹא כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר נֹחַ וּבָנָיו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כח): לָמָּה בְּמַיִם? אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה: כְּלוּם בָּרָאתִי אֶת הָאָדָם אֶלָּא מִן הֶעָפָר? מִי מְמַחֶה אֶת הֶעָפָר? הֲלֹא הַמַּיִם. מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה. וּבִכְלַל בְּהֵמָה חַיָּה, וְרֶמֶשׂ הֵם קְטַנֵּי הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְלָמָּה נִמְחוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְהָרֶמֶשׂ וְהָעוֹפוֹת? לְפִי שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְאִם אֵין אָדָם מַה צֹּרֶךְ לָהֶם? וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת אִם לֹא עַל יְדֵי מוֹפֵת, וְאֵין הַשְׁגָּחַת הָאֵל עֲלֵיהֶם אֶלָּא עַל הַמִּין, וְהַמִּין לֹא נִמְחָה, שֶׁהֲרֵי צִוָּה לְנֹחַ עַל קִיּוּמוֹ. וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה הָיָה הַמַּבּוּל עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, יִהְיֶה בִּמְקוֹם מוֹשַׁב בְּנֵי אָדָם? אִם כֵּן הָיוּ בְּנֵי אָדָם נָסִים מִפְּנֵי הַמַּיִם לְמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כִּסָּה גַּם הֶהָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בְּנֵי אָדָם עַל הֶהָרִים הָרָמִים לְהִנָּצֵל שָׁם. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה כח) כִּי גַּם הַחַיּוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת קִלְקְלוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְהָאֵל בָּרָא אוֹתָם כָּל אֶחָד לְמִינוֹ, וְהִנֵּה עָשׂוּ כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הָאֵל. וּמֵהֶם אָמְרוּ כְּטַעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַבְנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם בָּרָאתִי בְּהֵמָה וְחַיָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְאִם אֵין אָדָם בְּהֵמָה לָמָּה?
פסוק ח:וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳. עָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁבָּהֶם מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳, וְכֵן נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות לג:יז) ״כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי״. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כח:ט) אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא, ״כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִים, וְנֹחַ״? אַתְמְהָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהֶם לֹא הָיָה כְּדַאי, אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳.
פסוק ט:אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ. תּוֹלְדֹת פֵּרוּשׁוֹ הַקּוֹרוֹת שֶׁקָּרוּהוּ בִּדְבַר הַמַּבּוּל וְאַחֲרָיו, וְכֵן ״אֵלֶּה תּוֹלְדֹת יַעֲקֹב״ כִּי הַקּוֹרוֹת הֵם תּוֹלְדֹת הַיָּמִים, וְכֵן אָמַר ״כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם״ (משלי כז:א).
פסוק ט:נֹחַ. שְׁלֹשָׁה בְּפָסוּק אֶחָד, וְהָיָה מַסְפִּיק בְּאֶחָד? אָמְרוּ כִּי הוּא דֶּרֶךְ צַחוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְכֵן ״יִשְׂרָאֵל״ חֲמִשָּׁה בְּפָסוּק אֶחָד (במדבר ח:יט).
פסוק ט:צַדִּיק. שֶׁהָיוּ מַעֲשָׂיו בְּצֶדֶק, הֵפֶךְ אַנְשֵׁי דוֹרוֹ שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי חָמָס.
פסוק ט:תָּמִים. שָׁלֵם בְּלִי שׁוּם דֹּפִי; וּבַמִּדְרָשׁ שֶׁנּוֹלַד מָהוּל (תנחומא ה).
פסוק ט:בְּדֹרֹתָיו. בְּאַנְשֵׁי דוֹרוֹ וּבַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחַר הַמַּבּוּל, כִּי נֹחַ הֶאֱרִיךְ יָמִים וְהַרְבֵּה דוֹרוֹת הִשִּׂיג בְּחַיָּיו, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה בֶּן חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה כְּשֶׁמֵּת נֹחַ, וְהַסִּימָן אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה בֶּן נ״ח כַּאֲשֶׁר מֵת נֹחַ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (ותנחומא) בְּדֹרֹתָיו, בִּשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, בְּדוֹר אֱנוֹשׁ, בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפַּלָּגָה.
פסוק ט:אֶת־הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ־נֹחַ. דָּבֵק הָיָה בּוֹ וְכָל דְּרָכָיו לִשְׁמוֹ, וְזֶה הָיָה כֹּחַ גָּדוֹל מִשִּׂכְלוֹ שֶׁהִתְגַּבֵּר עַל טִבְעוֹ, כִּי הוּא הָיָה בְּדוֹר רְשָׁעִים וְחַמָּסִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא הִתְבּוֹדֵד בַּעֲבוֹדַת הָאֵל אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ.
פסוק י:וַיּוֹלֶד נֹחַ. וּכְבָר הִזְכִּיר בָּנָיו שֶׁהוֹלִיד לְמַעְלָה, אֶלָּא זְכָרָם הֵנָּה אַחַר שֶׁאָמַר ״הִתְהַלֵּךְ נֹחַ״ לְהוֹרוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הָאֵל כֵּן לִמֵּד וְהִרְגִּיל אֶת בָּנָיו שֶׁהוֹלִיד לָסוּר מִדַּרְכֵי הָרְשָׁעִים וְלַעֲבֹד אֶת ה׳ וּלְדָבְקָה בּוֹ, שֶׁאִם לֹא הָיוּ כֵן לֹא הָיוּ נִצּוֹלִים מִן הַמַּבּוּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא הָיָה צַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל (יד:טז) ״וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב״ וְאָמַר אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ, וְהָיָה נֹחַ נִצָּל עִם אִשְׁתּוֹ לְבַדָּהּ, וְהֵם הָיוּ מַשְׁאִירִים זֶרַע אַחַר הַמַּבּוּל.
פסוק יא:וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ. אַנְשֵׁי הָאָרֶץ, וְכֵן (שמות א:ז) ״וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ״ וְכָמוֹהוּ רַבִּים.
פסוק יא:לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא מַשְׁגִּיחַ בַּתַּחְתּוֹנִים דֶּרֶךְ כְּלָל וּפְעָמִים דֶּרֶךְ פְּרָט, וְהִנֵּה נִשְׁחַת הַמִּין, זֶהוּ וַתִּמָּלֵא, וְרָאָה הָאֵל וְאָמַר לִמְחוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
פסוק יב:כִּי הִשְׁחִית. וּפֵרוּשׁ כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר, בְּנֵי אָדָם, וְכֵן ״וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר״ (תהלים קמה:כא), ״יָבוֹא כָל בָּשָׂר״ (ישעיה סו:כג), וְאִם כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים בַּכְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
פסוק יב:אֶת דַּרְכּוֹ. דֶּרֶךְ תּוֹלַדְתּוֹ, שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״ (בראשית ב:כד), כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק יג:וְיֹאמַר קֵץ כָּל־בָּשָׂר. הִגִּיעַ קִצָּם לְכַלּוֹתָם מִן הָעוֹלָם, אוֹ הַקֵּץ שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ; וְהִנֵּה לֹא שָׁבוּ אֲבָל הִשְׁחִיתוּ מְאֹד יוֹתֵר.
פסוק יג:בָּא לְפָנַי. פֵּרַשְׁנוּהָ הִגִּיעַ לְפָנַי, כְּמוֹ ״כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנַי״ (יונה א:ב), כְּלוֹמַר הַקֵּץ שֶׁהוּא גְּמוּל מַעֲשֵׂה הָרָע שֶׁבָּא לְפָנַי, הִגִּיעַ, וְהִנֵּה טַעַם בָּא, לַקֵּץ וְלַמַּעֲשֶׂה הָרָע.
פסוק יג:כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. וְטַעַם מִפְּנֵיהֶם דָּבֵק עִם בָּא לְפָנַי, כְּלוֹמַר בָּא לְפָנַי מִפְּנֵי מַעֲשֵׂה הֶחָמָס שֶׁהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לא): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דּוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל חָמָס.
פסוק יג:מַשְׁחִיתָם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ שֶׁהִפְקַדְתִּים שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹלְטִים עָלֶיהָ, הִנְנִי מַשְׁחִיתָם מִמֶּנָּה.
פסוק יג:אֶת. כְּמוֹ מִן, וְכֵן ״כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר״ (שמות ט:כט), ״הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר״ (בראשית מד:ד) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, אוֹ פֵּרֵשׁ עִם הָאָרֶץ, כִּי כֵּיוָן שֶׁכִּסָּה הַמַּיִם הֲרֵי הִיא נִשְׁחֲתָה וְחָזְרָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ; וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (בראשית רבה פרשה לא), כִּי שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁל עֹמֶק הַמַּחֲרֵשָׁה נִמֹּחוּ וְנִטַּשְׁטְשָׁה.
פסוק יד:עֲשֵׂה לְךָ. לְצָרְכְּךָ, שֶׁתִּנָּצֵל בָּהּ מִמֵּי הַמַּבּוּל וּשְׁאָר הַחַיִּים עִמְּךָ.
פסוק יד:גֹּפֶר. הוּא עֵץ קַל עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״קַדְרוֹם״, וְהוּא מִמִּינֵי אֲרָזִים.
פסוק יד:קִנִּים. מְדוֹרִים חֲלוּקִים כְּמוֹ קִנֵּי הָעוֹפוֹת, וְכֵן עוֹשִׂים בְּנֵי אָדָם לַיּוֹנִים קִנִּים רַבִּים חֲלוּקִים, וְכֵן צִוָּה הָאֵל לְנֹחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה מְדוֹרִים מְדוֹרִים שֶׁיָּדוּר כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
פסוק יד:וְכָפַרְתָּ. מֵעִנְיַן כֹּפֶר, וְהוּא הַזֶּפֶת, וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סז) ״זֶפֶת כּוּפְרָא״.
פסוק יד:מִבַּיִת וּמִחוּץ. שֶׁאִם יִתְפָּרְקוּ מַה שֶּׁבַּחוּץ מִפְּנֵי חֹזֶק הַמַּיִם, עוֹמֵד מַה שֶּׁבִּפְנִים.
פסוק טו:וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ. הַמִּדָּה וְהַתְּכוּנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ זֶהוּ, וְ״זֶה״, לְשׁוֹן זָכָר אוֹמֵר עַל הַשִּׁעוּר, וְצִוָּהוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתֵּבָה הָרֹחַב שִׁשִּׁית הָאֹרֶךְ וְהַקּוֹמָה עֲשִׂירִית הָאֹרֶךְ, וּבְשִׁעוּר זֶה תַּעֲמֹד עַל הַמַּיִם בְּמִישׁוֹר וְלֹא תֵהָפֵךְ מִצַּד אֶל צַד. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה לא) לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאִם יַעֲשֶׂה אָדָם סְפִינָה יַעֲשֶׂה רָחְבָּהּ אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בְּאָרְכָּהּ וְגָבְהָהּ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה.
פסוק טז:צֹהַר. מִגִּזְרַת צָהֳרַיִם, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה עָלֶיהָ חַלּוֹן שֶׁיִּכָּנֵס מִמֶּנּוּ הָאוֹרָה לְאַחַר כְּלוֹת הַגֶּשֶׁם וְחֶסְרוֹן הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה״ (בראשית ח:ו). וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ כִּי אֶבֶן טוֹבָה הָיְתָה לוֹ שֶׁהָיְתָה מְאִירָה כַּצָּהֳרַיִם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר צֹהַר תַּעֲשֶׂה, וּלְשׁוֹן תַּעֲשֶׂה הוּא כְּנֶגֶד זֶה הַפֵּרוּשׁ. וּבֶאֱמֶת הֵכִין נֹחַ שֶׁמֶן לַנֵּר בְּהָכִינוֹ כָּל צְרָכָיו, וְזֶה הַחַלּוֹן הָיָה לְמַעְלָה.
פסוק טז:וְאֶל־אַמָּה תְּכַלֶּנָּה. שֶׁהָיְתָה מְשֻׁפַּעַת וְעוֹלָה עַד שֶׁלֹּא הָיָה לְמַעְלָה, בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב, אֶלָּא אַמָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים שֶׁיּוֹרְדִים עַל הַתֵּבָה יוֹרְדִים מְהֵרָה בְּלֹא עִכּוּב.
פסוק טז:וּפֶתַח הַתֵּבָה. שֶׁנִּכְנְסוּ בּוֹ וְיָצְאוּ, וְסָתְמוּ אוֹתוֹ הַפֶּתַח אַחַר שֶׁנִּכְנְסוּ וּפָתְחוּהוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ.
פסוק טז:תַּחְתִּיִּם. הַיּוֹ״ד הַכְּתוּבָה הִיא יוֹ״ד הַיַּחַס וְיוֹ״ד הָרַבִּים נָפְלָה מֵהַמִּכְתָּב כְּמוֹ ״עֲבָדִים נָכְרִים״, וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וּבְבֵאשִׁית רַבָּה (לא): תַּחְתִּיִּים לִזְבָלִים, שְׁנִיִּים לוֹ וּלְבָנָיו וְלִטְהוֹרִים, וְהָעֶלְיוֹנִים לִטְמֵאִים. וְיֵשׁ מְחַלְּקִים: תַּחְתִּיִּים לִטְמֵאִים, שְׁנִיִּים לוֹ וּלְבָנָיו וְלִטְהוֹרִים, וְהָעֶלְיוֹנִים לִזְבָלִים. כֵּיצַד הָיָה עוֹשֶׂה? אֶלָּא כְּמִין קַטְרַקְטִין הָיָה לוֹ, וְהָיָה פּוֹתְחָן מִן הַצַּד.
פסוק יז:וַאֲנִי וְגוֹ׳ הַמַּבּוּל מַיִם. חָסֵר הַנִּסְמָךְ, הַמַּבּוּל מַבּוּל מַיִם, כְּמוֹ ״הָאָרוֹן הַבְּרִית״ (יהושע ג:טו) וְהַדּוֹמִים לוֹ. וּמַבּוּל עִקָּרוֹ מִנָּבוּל, וְכֵן ״וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב״ (איוב לח:לז) שֶׁפֵּרְשׁוּ גִּשְׁמֵי שָׁמַיִם, וְעִקַּר הַמִּלָּה עִנְיַן נְפִילָה, כְּמוֹ ״נֹבֶלֶת עָלֶיהָ״ (ישעיהו א:ל), לְפִי שֶׁנּוֹפְלִים מִן הַשָּׁמַיִם וְנִשְׁפָּכִים לָאָרֶץ, וּמַבּוּל שֵׁם תֹּאַר לַגֶּשֶׁם, וְגֶשֶׁם שֵׁם עֶצֶם, לְפִיכָךְ יוּכַל לוֹמַר מַבּוּל עַל כָּל דָּבָר שֶׁנּוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג וְהָאֵשׁ וְהַבָּרָד אִם יֵרֵד הָרֹב, לְפִיכָךְ אָמַר מַבּוּל מַיִם וְלֹא אָמַר גֶּשֶׁם מַיִם. מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וְאִם לֹא אָמַר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הָיִיתִי מֵבִין אֲפִלּוּ הַדָּגִים, לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ וְאָמַר כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וּפֵרוּשׁ בַּיַּבָּשָׁה, כִּי לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל הַדָּגִים שֶׁבַּיָּם, כִּי אֵינָם עִם בְּנֵי אָדָם בַּיַּבָּשָׁה, גַּם לֹא הִשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
פסוק יח:וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתָּךְ. בְּרִית שֶׁאֲנִי כּוֹרֵת עִמְּךָ שֶׁתִּנָּצֵל מִמֵּי הַמַּבּוּל אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר עִמְּךָ, אֲקַיְּמֶנּוּ לְךָ.
פסוק יח:וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה. שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּנָּצְלוּ בָּהּ מִמֵּי הַמַּבּוּל.
פסוק יח:אַתָּה וּבָנֶיךָ. מִכָּאן רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לא) שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ מִטּוֹתֵיהֶם נֹחַ וּבָנָיו בַּתֵּבָה, שֶׁהִפְרִידָם הַכָּתוּב בְּבִיאָתָם אֶל הַתֵּבָה, שֶׁאָמַר אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ, וְכֵן הָיָה רָאוּי לוֹ שֶׁיָּחוּשׁ וְיִדְאַג עַל הַשְׁחָתַת הָעוֹלָם וְלֹא יִתְעַסֵּק בְּתַאֲוַת הַגּוּף אֶלָּא בְּמַאֲכָל כְּדֵי לְהַחֲיוֹת.
פסוק יט:וּמִכָּל־הָחַי מִכָּל־בָּשָׂר. מֵאֲשֶׁר בַּיַּבָּשָׁה.
פסוק יט:שְׁנַיִם מִכֹּל. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ זוּגִים, וְאַחַר כֵּן פֵּרַשׁ הַזּוּגוֹת, וְאָמַר זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ. תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה. אַחַר שֶׁיָּבֹאוּ מֵעַצְמָם לִפְנֵי הַתֵּבָה תַּכְנִיסֵם אַתָּה אֶל הַתֵּבָה. וְהֵיאַךְ יָבֹאוּ מֵעַצְמָם? שֶׁיָּעִיר הָאֵל אֶת רוּחָם שֶׁיָּבֹאוּ אֶל הַתֵּבָה, כְּמוֹ שֶׁיָּבֹאוּ בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶה שֶׁיִּרְצוּ לֶאֱכֹל וְאֶל מְקוֹם מַיִם כְּשֶׁיִּרְצוּ לִשְׁתּוֹת.
פסוק יט:לְהַחֲיֹת אִתָּךְ. שֶׁתַּזְמִין לָהֶם מַאֲכָלָם יוֹם בְּיוֹם.
פסוק כ:מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ. מִכָּל מִינֵי הָעוֹף.
פסוק כ:וְכֵן וּמִן־הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ. וּבִכְלָלָהּ הַחַיָּה, כִּי חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה.
פסוק כ:יָבֹאוּ. מֵעַצְמָם יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאַתָּה תַּכְנִיסֵם.
פסוק כ:לְהַחֲיוֹת. פֵּרַשְׁנוּהוּ.
פסוק כא:וְאַתָּה קַח־לְךָ. כֵּיוָן שֶׁיָּבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹתָם, צָרִיךְ שֶׁתַּזְמִין מִכָּל־מַאֲכָל לְצָרְכְּךָ וּלְצָרְכָּם, וְהַמַּאֲכָל הוּא הַפֵּרוֹת וְהַזְּרָעִים וְהָעֲשָׂבִים, וְגַם הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת יֹאכְלוּ גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲחֵרִים, וְלֹא אָכְלוּ בָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁלֹּא אָכְלוּ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת־חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ״ (בראשית א:כה).
פסוק כב:וַיַּעַשׂ נֹחַ. עָשָׂה הַתֵּבָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, בְּאָרְכָּהּ בְּרָחְבָּהּ וּבְקוֹמָתָהּ, וּבַקִּנִּים, וּבַמַּאֲכָל שֶׁעָשָׂה לְתוֹכָהּ, כֵּן עָשָׂה הַכֹּל כְּמוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים.
